הי, מצאנו מטבע!

כמעט שלושים שנה אחרי סיום החפירות הארכאולוגיות במצודת מגדל דוד, איש לא ציפה למצוא עוד גילויים חדשים מן העבר בשבילי המוזיאון המטופח. אבל מסתבר שירושלים לא מפסיקה להפתיע, ובתזמון מושלם לכבוד החנוכה!

במהלך עבודות ניקיון ותחזוקה שגרתיות בגן הארכאולוגי, משך את תשומת ליבה של המשמרת אורנה כהן פריט מתכתי שנצנץ מבין אבני החומה. מבט מדוקדק יותר העלה שמדובר במטבע ברונזה – פרוטה, שהייתה בשימוש  בירושלים בימיו של המלך שכולנו זוכרים, ולא לטובה, מחג החנוכה – אנטיוכוס הרביעי אפיפנס, אורח לא רצוי  בהיסטוריה של העיר.

coin1

"דיוקנו של המלך, עם כתר קרניים לראשו.." באדיבות: רשות העתיקות

אנטיוכוס זה הוא הוא המלך אשר גזר על ירושלים את הגזירות הקשות אשר הציתו את מרד המכבים, שהביא לניצחון המעטים על הרבים, לנס פח השמן ולחג עתיר הקלוריות שכולנו אוהבים.

המטבע התגלה בסמוך לחומה החשמונאית המרשימה, הניצבת בתחום מצודת דוד יחד עם מגדל מרשים מימי יונתן ושמעון החשמונאים, אחיו של יהודה המכבי. בנוסף נמצאו למרגלות המגדל אבני בליסטראות וראשי חיצים מברזל, כולם עדות למלחמה שהתחוללה בירושלים בימים בהם נאבקה העיר על עצמאותה מול השליטים הסלבקים.

על המטבע מופיע דיוקנו של המלך, עם כתר  קרניים לראשו ומצדו השני אלה ניצבת עטופה בצעיף

"..אלה ניצבת עטופה בצעיף" באדיבות: רשות העתיקות

"..אלה ניצבת עטופה בצעיף" באדיבות: רשות העתיקות

אין כל תיארוך על גבי המטבע, אך ידוע שמטבעות אלה נטבעו בעיר עכו, שאז קראו לה פטולמאיס, כנראה בין השנים 172 ל-168 לפנה"ס.

אילת ליבר, מנכלי"ת מוזיאון מגדל דוד בראיון ל"רשת" אודות מציאת המטבע במוזיאון >>

 

חזרה לדף בלוג >>

הו! הו! הו!

אחד הסמלים הכי מזוהים עם חג המולד הוא כמובן – סנטה קלאוס! לכבוד חג המולד שייחגג בסוף השבוע ברחבי העולם יצאנו לצלם את סבא-חג-המולד בגרסאותיו הירושלמיות.

סיור חג המולד, עיר העתיקה, מוזיאון מגדל דוד

Father Christmas

אם יצא לכם לעבור בקרבת ברחובות הרובע הנוצרי והר ציון בימים אלה בטוח שמתם לב לעובדה שהאזור כבר לובש חג, כמיטב המסורת: עיטורים צבעוניים, אורות המקשטים את הרחובות, עצי אשוח ועוד. ממש עוד מעט, לקראת החג גם הכנסיות יקושטו ומלבד עצי אשוח, ענפים ירוקים ותיאורי הלידה של ישו לא נוכל שלא להיתקל בבובות Father Christmas, סנטה קלאוס – הסבא החביב המוכר בבגדיו האדומים וזקנו הלבן.

סיור חג המולד, עיר העתיקה, מוזיאון מגדל דוד

שוק העיר העתיקה, הרובע הנוצרי

אז מי הוא הסבא שמחלק מתנות בגרביים אדומים? ומה הקשר שלו לחג המולד?

סיור חג המולד, עיר העתיקה, מוזיאון מגדל דוד

סנטה קלאוס "ירושלמי"

כדי להבין זאת, עלינו לחזור קצת אחורה בזמן, אל המאה ה-3. באסיה הקטנה, טורקיה של ימינו, בעיר מירה חי ניקולאס, בישוף העיר שלימים היה לקדוש נוצרי. לקדוש ניקולאס יוחסו ניסים שונים ואחת המסורות המוכרות ביותר הקשורות בו, היה מתן שלושה שקי כסף עבור שלוש אחיות עניות. מכאן כנראה החל מנהג קדום לתת מתנות בציון יומו של הקדוש ניקולאס בתאריך ה-6 בדצמבר. כבר לפני שנים רבות נהגו לתת לילדים ולעניים מתנות ועם הזמן התגלגלה מסורת זו לאמריקה, יחד עם המהגרים ההולנדים שהגיעו ליבשת. שמו של ניקולאס הקדוש, בהולנדית Sinter Klaas, השתבש לשם "סנטה קלאוס" ומנהג חלוקת המתנות בגרביים עבר ליום חג המולד עצמו.

סיור חג המולד, עיר העתיקה, מוזיאון מגדל דוד

דמותו של סנטה קלאוס התבססה על פי "הקדוש ניקולאס"

מאז, על פי האגדה, נוהגים להשאיר גרביים בערב חג המולד, בציפייה למתנות מהקדוש ניקולאוס.

סיור חג המולד, עיר העתיקה, מוזיאון מגדל דוד

"על פי האגדה, נוהגים להשאיר גרביים בערב חג המולד, בציפייה למתנות מהקדוש ניקולאוס"

אז מה הקשר בין סנטה קלאוס למיתוג של קוקה קולה?

סיור חג המולד, עיר העתיקה, מוזיאון מגדל דוד

מודעות הפרסום של קוקה קולה קיבעו את דמותו של סנטה כאיש לבוש אדום-לבן

דמותו של סנטה קלאוס השמנמן (ובחלק מהגרסאות, אפילו שמן מאוד) התקבעה דווקא לא מזמן, במונחי זמן היסטוריים כמובן. סנטה קלאוס המוכר לנו כיום נולד בתחילת המאה ה-20, בזכות כוח הפרסום של חברות אמריקאיות ובראשן חברת קוקה קולה שהחלה להשתמש בדמותו של סנטה הלבוש במעיל חורפי במיוחד בצבעי הלוגו של החברה – ככוכב מסעות הפרסום שערכה לקראת חג המולד.

חג שמח לכל החוגגים!

20.12.2016, סיור מסה: סיור חג המולד במסגרת סדרת "בלי העין הרע",  צילום: ריקי רחמן

 

מי יכול לראות את הנוף מהתצפית הכי יפה בירושלים?

השבוע צוין ברחבי העולם יום הנגישות הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות. הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מדווחת כי בשנת 2013 רק 18% מהאנשים עם מוגבלות ביקרו במוזיאונים בישראל לעומת 45% מהאנשים ללא מוגבלות והמצב דומה, ולעתים אף חמור יותר, גם כאשר בוחנים נתונים של צפייה בסרטים בקולנוע, צפייה בהצגות ובאירועי ספורט. במדינת ישראל יש חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אך אנשים בעלי מוגבלויות עדיין מתקשים לבקר במוזיאונים ובמוסדות תרבות. ומה קורה כשהמוזיאון ממוקם באתר ארכאולוגי, במצודה עתיקה, במבנה שבמשך למעלה מ-2,000 שנה שימש כביצור שנועד להגן על יושביו ותוכנן מלכתחילה כך שיהיה לא נגיש?

חצר המצודה. צילום: מור דגן

חצר המצודה. צילום: מור דגן

המלך הורדוס תכנן להפוך את ירושלים לעיר מרכזית שיש בה שווקים מרווחים, תאטראות, ארמונות ומצודות כמיטב המסורת הרומאית. הורדוס בנה את הארמון שלו בנקודה הכי גבוהה בעיר ולצדו הוסיף שלושה מגדלים מפוארים להגנה על הארמון. משלושת המגדלים המפוארים נותר היום מגדל פצאל המשמש כנקודת תצפית במוזיאון. הורדוס לא היה היחיד וגם לא הראשון שבנה במגדל דוד ביצור. בתקופת בית המקדש הראשון, בימי ממלכת יהודה (המאה השמינית לפסה"נ), נבנתה כאן חומה מרשימה. במרוצת השנים, עם צמיחתה של ירושלים הקדומה והתרחבותה כלפי מערב, ביצרו שליטיה הרבים את האזור שהפך לנקודה בעלת חשיבות אסטרטגית.

Phasael_Tower

מגדל פצאל ועליו דגלי ישראל, ירושלים ומגדל דוד

זוכרים את התצפית? אז כדי לראות את הנוף הכי יפה בירושלים, צריך לטפס בדיוק 100 מדרגות ולהגיע לראש מגדל פצאל. אחרי רגע של מנוחה והסדרת הנשימה מגלים תצפית פנורמית מרהיבה של העיר. זו נקודת התצפית הגבוהה ביותר בעיר העתיקה ואפשר ללמוד ממנה הרבה מאוד על ירושלים. נקודת התצפית שעל המגדל נחשבת לתחנת חובה לכל מבקר בעיר. מורי דרך ומדריכי טיולים אינם מחמיצים את הביקור בתצפית, ביקור שמאפשר להם להסביר למטיילים את כל ההיסטוריה של העיר המונחת בכף ידם. פוליטיקאים מהארץ ומהעולם באים להצטלם בתצפית למזכרת בלתי נשכחת מירושלים, ואוהבים רומנטיים במיוחד מבקשים לעלות לתצפית ולהציע נישואין לאהוביהם ואהובותיהם במקום הכי מרגש בעולם.

ביקור ראש הממשלה במגדל דוד, 2013

המצודה שבה שוכן המוזיאון היא נכס היסטורי, היא נושאת ערכים תרבותיים וארכיטקטוניים רבים. אנחנו במוזיאון משמרים את מבנה המצודה, את חומותיה ואת שעריה באופן שוטף על מנת להקל על פגעי הזמן, על הבליה הטבעית ושחיקת השנים, ועל מנת להבטיח שגם הדורות הבאים יזכו להתענג עליה.
בעולם ובישראל כבר מבינים שנגישות אינה מותרות. גופים רבים פועלים במטרה לייצר מצב שבו עבודה, השכלה, תיירות, תרבות ופנאי נגישים לכולם במידה שווה או לפחות ברת השגה. הרצון והצורך להנגיש את המוזיאון ואת תכניו למגוון קהלים הופך לעתים את סוגיות השימור למורכבות ומחייב מציאת פתרונות יצירתיים וחדשניים.

Elevator

הדמיית מבנה המעלית השקופה למגדל פצאל

דוגמה טובה לכך היא נקודת התצפית שבראש מגדל פצאל. המדרגות הרבות העולות למגדל פצאל הופכות את התצפית לנקודה שאינה נגישה לכל המבקרים במוזיאון. הגישה לנקודת התצפית קשה, מאתגרת ואפילו בלתי אפשרית עבור חלק מהמבקרים בירושלים. אין ספק שזו אחת מנקודות התצפית היפות והחשובות בעיר. לנו, במגדל דוד, חשוב לאפשר לכולם ליהנות מיופייה עוצר הנשימה של העיר. אנחנו עובדים בימים אלה על תכנית חדשה לבניית מעלית שקופה שתאפשר למבקרים לעלות במעלית מהכניסה למוזיאון ועד לתצפית המרהיבה בלי לטפס אפילו מדרגה אחת! מבנה המעלית השקוף לא יפגע בנראות החיצונית של המגדל העתיק, ולא פחות חשוב מכך – אם בדורות הבאים ימצאו פתרונות חדשים לנגישות – ניתן יהיה לפרק את מבנה המעלית מבלי לגרום כל נזק למבנה המצודה.
בעולם מגלים פתיחות לנושא הנגישות, גם כשמדובר בסוגיות שימור מורכבות. גם אצלנו כאן, במגדל דוד.