תבלינים רבותי, תבלינים

אמרתם שוק, אמרתם תבלינים!

יצאנו לטעום משני המקומות היותר צבעוניים ותוססים בירושלים. הראשון, שוכן על ציר יפו ואין תייר שלא מבקר בו ביום שישי בצהריים בכדי לחוות ירושלמיות אותנטית, הלא הוא שוק מחנה יהודה או בשבילכם: מחניודה. השני, נמצא בקצה אותו הרחוב בסמוך לשער יפו ואין תייר שלא מגיע אליו לשמוע את קריאות הסוחרים וססגוניות מרכולתם, מלך הרובעים: שוק העיר העתיקה.

שני השווקים מהווים ציר מרכזי עבור תושבי ירושלים ומוקדי משיכה עבור העולים אליה. בליל הצבעים, והקולות מציע מגוון סחורות מירקות ודגים עד לשמלות וחפצי אומנות, ובין הדוכנים העמוסים והסמטאות הצפופות מזמנים מפגשים ייחודיים בין עולמות, דתות ותרבויות.

הריחות העזים מגיעים מדוכני התבלינים המעטרים את שני השווקים, וכמו שלכל שוק סיפוריו שלו, כך לכל שוק תבליניו שלו. שואלים מה ההבדל? נכנסנו לסמטאות, עקבנו אחרי מקומיים וחזרנו עם תובנות מעניינות ואיך לא – מתכונים!


"מחנה יהודה" החל להתגבש כשוק בשלהי התקופה העות'מאנית, סוף המאה ה-19, כאשר פלאחים ערבים הביאו את תוצרתם החקלאית למכירה אל מגרש ריק בדרך יפו, סמוך לשכונת מחנה יהודה. הצלחתו של השוק המאולתר הייתה כמעט מתבקשת: ירושלים שיצאה מהחומות, גדלה, ותושבי נחלאות חסכו לעצמם את ההליכה הארוכה עד לשווקי העיר העתיקה המרוחקים ובחזרה, וכמוהם גם יושבי הכפרים הערביים.
גבריאל כהן, בן שכונת בית יעקב הסמוכה, תיאר את השוק באותם ימים בספרו "בית אבינו":

"היה זה שוק ללא סידורים מיוחדים. סלים ותיבות היו נערמים אלה בצד אלה בשדה הפתוח. מגדלי הירקות והמוכרים, לעתים קרובות מוֹכרות, ישבו ליד מרכולתם וציפו לקונים. הקונים היו יהודים ואילו המוכרים – פלאחים ערבים מהכפרים הסמוכים לירושלים. וכך עמדו שני העמים אלה מול אלה, דבר אשר שיווה לשוק אופי מיוחד. עקרות בית יהודיות ניסו לדבר ערבית, והפלאחים והפלאחיות הערביות ניסו להיפטר מסחורתם ביידיש. ההמולה הייתה גדולה, ובתוך המולה זו של צעקות, עמידה על המקח, סחר-מכר וקללות, ניסו גם הילדים להפיק תועלת. לא היה קל מזה לסחוב מלפפון טרי, בצל ירוק או עלה חסה טעימים לחיך".

(גבריאל כהן, בית אבינו, 1972)

כיום השוק קיבל השוק תפנית שונה לגמרי ומהווה מקום בילוי מרכזי בהווי התרבות הירושלמי. חלק מהבסטות המסורתיות עברו שינוי לבוטקים מודרניים ופאבים נישתיים תוך כדי שהם שומרים על המראה, והניחוח המסורתי. מסיורים קולינריים בבקרים דרך חיי לילה סוערים אחרי רדת החשיכה ועד לקניות שבת בימי שישי השוק הפך לתערובת של אותנטיות ומודרניזציה, תרבות והיסטוריה, צעירים ומבוגרים, עברית, אנגלית וערבית.

"רוזמרין", חנות התבלינים בה ביקרנו, מתקיים אותו השילוב. תוכלו למצוא בה לצד מגוון התבלינים המסורתי גם רקיחות, חליטות וערבובים מודרניים.

שיקוי רוזמרין:

  • מרכיבים: שורש ג'ינג'ר, לימון, תפוח וקינמון
  • סגולות: פותח את הסינוסים, מנקה את הגרון
  • מבטיחים לכם ש: שתו כוס אחת ביום ולא תהיו חולים כל החורף
Screenshot_2017-01-16-14-58-13

חנות תבלינים אופיינית, שוק מחניודה

Screenshot_2017-01-12-12-54-59

חנות התבלינים בה ביקרנו, מתקיים אותו השילוב. תוכלו למצוא בה לצד מגוון התבלינים המסורתי גם רקיחות, חליטות וערבובים מודרניים

Screenshot_2017-01-16-14-50-17

השוק הפך לתערובת של אותנטיות ומודרניזציה, תרבות והיסטוריה, צעירים ומבוגרים, עברית, אנגלית וערבית

Screenshot_2017-01-16-14-52-08

חנות תבלינים אופיינית, שוק מחניודה

Screenshot_2017-01-16-14-53-28

חנות תבלינים אופיינית, שוק מחניודה

Screenshot_2017-01-16-14-55-21

חנות תבלינים אופיינית, שוק מחניודה

IMG_2867

תוכלו למצוא בה לצד מגוון התבלינים המסורתי גם רקיחות, חליטות וערבובים מודרניים.

כשלושה קילומטרים משם נמצאים שווקי העיר העתיקה. צירי השווקים המרכזיים חוזרים אל מערך הרחובות הקדום בירושלים מהתקופה הרומית-ביזנטית. המערך הקיים בימינו נוצר על ידי המלכה הצלבנית מליסנדה שחילקה את חציו המערבי של הקארדו הרחב לשלושה שווקים צרים מקבילים: "שוק הבשמים", "שוק הקצבים" ו"שוק הצורפים". בין אם אתם תיירים, תושבי ירושלים או עוברי אורח ביקור בשוק היא חוויה המגרה את כל החושים.

קרבתם של השווקים לאתרים הקדושים הוסיפה לתבליני השוק קורטוב ממפגש של תרבויות ודתות שונות. וכך שוכנים, אלו לצד אלו, מזכרות נוצריות, שטיחי תפילה מוסלמיים וחנוכיות או פמוטים לשבת.

כיום שווקים אלו שומרו והם מהווים את מרכז הקניות הראשי עבור אנשי העיר העתיקה ותיירים מזדמנים. ההליכה בסמטאות ניתן להרגיש את ריח המסורת והשימור. רוב סוחרי החנויות יידעו לספר על היסטוריה עתיקה וסודות משפחתיים אפופי מיסתורין שעוברים עם החנות כירושה מסבא לנכד.

החנות "sea of herbs" השוכנת ב"שוק הבשמים" פרשה בפנינו חליטות בעלות סגולות רפואיות ותערובות תבלינים שעברו כבר ששה דורות מאב לבן. למרות מעטה הסודיות הצלחנו לקבל מתכון אחד, תהנו!

חלטה משוק הבשמים:

  • מרכיבים: הל, צפורן, קנמון, זוונגוויל, כוכב אניס, גרעיני שומר, קצח, ורדים מיובשים ועוד כמה מרכיבים סודיים מבית סבא
  • סגולות: מחזק את מערכת החיסון נגד מחלות החורף, נותן אנרגיה, טוב לזיכרון, מחדיר חום לגוף
  • מילה מהמומחה: "מרגיש כמו וודקה רק בלי אלכוהול"
Screenshot_2017-01-12-12-43-34

חנות תבלינים מסורתית, שוק העיר העתיקה

Screenshot_2017-01-12-13-05-14

חנות תבלינים מסורתית, שוק העיר העתיקה

IMG_3605

חנות תבלינים מסורתית, שוק העיר העתיקה

Screenshot_2017-01-12-13-12-23

חנות תבלינים מסורתית, שוק העיר העתיקה

IMG_8978

המקום בו ניתן לקבל מעבר לתבלינים גם עצות והמלצות "סבתא"

IMG_9017

חלטה, תערובת משקה החורף של אנשי העיר העתיקה

IMG_8998

חנות תבלינים מסורתית, שוק העיר העתיקה

 

17.2.2017, סיור מסה: המזרח במערב  -משקאות מסורתיים בירושליםבמסגרת סדרת "שותי העיר",  צילום: ריקי רחמן

 

עיר הבירה

אומרים עלינו, הישראלים, שאנחנו לא שתייני בירה רציניים אבל בשנים האחרונות מתפתחת בארץ תרבות חדשה בתוך כוס הבירה שלכם וישראל היא מזמן כבר לא ארץ של "בירה לבנה" או "בירה שחורה". כיום אפשר למצוא על מפת הארץ מעל עשרים מבשלות בוטיק צעירות ומבטיחות, וגם לירושלים תרבות השתייה נכנסה בסערה וכיום היצע הבירות בחיי הלילה הירושלמים לא מבייש כל "עיר בירה" אחרת.

ביקשנו מאיציק שפירא, מהבעלים של מבשלת שפירא, לספר לנו חוויות מהמבשלה המקומית. הסיפור של מבשלת שפירא הירושלמית, אחת המבשלות המוכרות שקמו בשנים האחרונות, הוא סיפור על בישול בירה שהתחיל כמעט במקרה, בחצר האחורית ובתור תחביב. אחרי הניסיון הראשון שהצליח – כבר לא הייתה דרך חזרה…

אחרי שהצליח לייצר בירה נהדרת, איציק החליט להוסיף קצת אווירה ירושלמית או ליתר דיוק – להכניס את טעמי העיר לתוך הבירה החדשה.
לתוך סיר הבישול נכנסו בזה אחר זה: חיטה, שעורה, ענבים, תאנים, רימונים, זיתים ותמרים בניסיון לייצר את בירת שבעת המינים! לצערנו, את התוצאה לא טעמנו אבל השמועה מספרת שהתוצר הסופי היה ממש לא מוצלח – ונגנז. אז בירת שבעת המינים לא הגיעה למדפים אבל מבשלת שפירא מייצרת הרבה סוגים אחרים בירה מקומית מצוינת!

הומר סימפסון אומר ש"בירה, היא הסיבה והפתרון לכל בעיות החיים" ואנחנו בהחלט מסכימים איתו. במפגש מסה הקרוב בסדרת "שותי העיר" אתם מוזמנים לשמוע סיפורים על בירה בהיסטוריה של העיר, בתי המרזח והשתיינים של ירושלים וכמובן המון טעימות של בירות ירושלמיות מעולות.

 

Screenshot_2017-01-30-14-06-34-1

צילום: ריקי רחמן

Screenshot_2017-01-30-14-07-17-1-1

צילום: ריקי רחמן

Screenshot_2017-01-30-14-10-54-1

צילום: ריקי רחמן

Screenshot_2017-01-30-13-58-11-1

צילום: ריקי רחמן

Screenshot_2017-01-30-14-00-33-1

צילום: ריקי רחמן

Screenshot_2017-01-30-13-58-50-1

צילום: ריקי רחמן

Screenshot_2017-01-30-14-02-49-1

צילום: ריקי רחמן

Screenshot_2017-01-30-14-05-03-1

צילום: ריקי רחמן

 

2.2.2017, מפגש מסה: עיר הבירה – על יצור ושתיית בירות בירושליםבמסגרת סדרת "שותי העיר",  צילום: ריקי רחמן, צולם בביר בזאר – שוק מחנה יהודה