אני אוהב אותך בית"ר

כולם מכירים את בית"ר ירושלים, מהקבוצות החשובות בליגת העל, הקבוצה הירושלמית שהביאה כבוד לעיר, זכתה ב-6 אליפויות וב-7 גביעי המדינה. אבל הקבוצה, שכיום יש לה אוהדים רבים בכל רחבי הארץ ומשחקת באצטדיון טדי הגדול והמרווח, הייתה בעבר הלא רחוק בכלל קבוצה המזוהה עם השכונות ועם תנועת החרות הרוויזיוניסטית. בשנותיה הראשונות הצמיחה מתוכה הקבוצה שחקני צמרת ודמויות שהפכו לאגדה: אורי מלמיליאן, שמעון צ'כנובה, דני נוימן, יוסי מזרחי, אלי אוחנה ועוד. חלק מהשחקנים שהפכו מפורסמים, גדלו כילדים בשכונות הספר שהיו סמוכות לאצטדיון ימק"א המיתולוגי.

yamca

ימקא 1933

הקבוצה נוסדה כבר בשנת 1936 על ידי חניכי בית"ר הרוויזיוניסטים בין חומות העיר העתיקה וחלק לא מבוטל משחקניה נמנו על חברי האצ"ל. זו אולי גם הסיבה שהבריטים לא מאוד התלהבו מהקבוצה. לאחר קום המדינה חזרה הקבוצה לשחק והמשיכה להיות מזוהה עם השכונות ועם תנועת החרות. בתחילת שנות ה-60, כשירושלים הייתה עדיין חצויה, שחקני הקבוצה כבר לבשו את מדיהם הצהובים ובשנת 1967-8 עם איחודה של ירושלים הקבוצה עלתה לליגה הלאומית. בשנת 1976 זכתה בית"ר לראשונה בגביע המדינה ובשנת 1987 זכתה גם באליפות.

בשנת 1926 פילנתרופ אמריקאי בשם ג'יימס ג'רווי ביקר בעיר ותרם כסף לבניית מבנה קבע לימק"א בירושלים. בשנת 1933 הושלמה הבניה והלורד אלנבי הגיע לעיר לחנוכת אחד המבנים היפים ביותר שנבנו בירושלים.

בתוך המבנה המרשים ישנו בית מלון, מגדל פעמונים, אולם קונצרטים, בריכת שחיה, חדרי כושר, מסעדה וגן ובצד האחורי שלו נוספו מגרשי טניס ואצטדיון כדורגל – שבאותם ימים נחשב לאחד הטובים בארץ ישראל.

מבנה ימק"א כיום

מבנה ימק"א כיום

מגרש הכדורגל בימק"א שירת בימי המנדט הבריטי את כל אוכלוסיות העיר, היה לימים המגרש הביתי של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ואולי אף מבצרה של הקבוצה אליו צעדו ונסעו בכל שבת מאות אוהדים כדי להיות שותפים למשחקי הקבוצה האהובה. עם השנים, ממגרש מפואר הפך המגרש לאחד המוזנחים ואפילו המסוכנים במדינה. אוהדים רבים נהגו "להתפלח", אחרים ישבו על צמרות עצים, על גדרות ההמגרש וגם במרפסות הבתים השכנים – האווירה הייתה ללא ספק ייחודית ושונה אבל כבר בשנות ה-80 היה ברור שקבוצת עילית כמו בית"ר לא יכולה להמשיך לשחק במגרש קטן שבו רק כ-6,000 מושבים ותנאים גרועים.

מאז שנות ה-90 משחקת הקבוצה באצטדיון טדי שהוקם במלחה ולאחרונה אף הורחב וכיום הוא מכיל למעלה מ-20,000 צופים.  מה עלה בגורלו של אצטדיון ימק"א האהוב כל כך? בראשית שנות ה-2000 השטח נמכר ליזם ובמתחם הכדורגל ומגרשי הטניס נבנה פרויקט מגורים יוקרתי ומפואר, שונה לגמרי מהקבוצה בעלת האופי השכונתי ששיחקה במקום עד לפני 3 עשורים.

רוצים לשמוע עוד על תולדותיה של הקבוצה? על השחקנים שהפכו לאגדה ועל משחקי השבת הסוערים? הצטרפו אלינו לסיור "אני אוהב אותך בית"ר" >>

בית ישן נפתח מחדש: בית לוי אשכול

בפינת הרחובות אוסישקין ובן מימון שבלב שכונת רחביה ניצב בית יפה והיסטורי בן שלוש קומות, בנוי בסגנון בין לאומי ומוקף גן יפה ומטופח – זהו בית לוי אשכול שנפתח לציבור לפני מספר חודשים ומשמש היום את יד לוי אשכול ואת החברה להגנת הטבע.

האדריכל בנימין צ'ייקין שתכנן בניינים חשובים בירושלים כדוגמת התיאטרון הפתוח בהר הצופים, בית הבריאות שטראוס ועוד – חתום גם על הבית הזה.  שכונת רחביה בה שוכן בית לוי אשכול תוכננה במקור כשכונת גנים ולכן היתר הבניה אישר לבנות רק על שליש מהשטח ושאר השטח יועד להיות גן. צ'ייקין בנה מבנה בן שתי קומות בסגנון בינלאומי צנוע עשוי מבטון ומטיח עם גינה נאה, מרפסת וקשתות לצד קוים ישרי זווית. בדומה למבנים אחרים של צ'ייקין גם במבנה זה הוא שילב אלמנטים סגנוניים שונים – חלקם ים תיכוניים קלאסיים המיוצגים בקשתות הרחבות, חלקם מושפעים מאומנות האר-דקו המיוצגים בסורגים הנאים, חלקם משתייכים לסגנון אדריכלות הבאוהוס ועוד.

לוי אשכול 1

קרדיט: יד לוי אשכול

עוברי אורח שעברו ליד הבית כלל לא ידעו שבבית זה התגוררו שלושה ראשי ממשלה ושהבית הנטוש שימש בית השרד הרשמי של ראשי ממשלות ישראל עד לשנת 1974. בשנת 1974 נבחר יצחק רבין לראשות הממשלה ומעון ראש הממשלה עבר לבית אגיון – הבית המשמש כבית השרד של ראש הממשלה עד היום.

בתחילת דרכו של הבית הוא לא שימש כבית שרד אלא היה ביתו הפרטי של יוליוס ג'ייקובס. מוצאה של משפחת ג'ייקובס בעיר מנצ'סטר שבאנגליה בשנת 1892 למשפחה ציונית. במלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא אנגליה לשרת את ארצו ב'מלחמה הגדולה'. הוא הצטרף לגדודים העבריים ואף נטל חלק בקרבות בארץ ישראל אך כציוני נלהב החליט להשאר בארץ ישראל. יוליוס ג'ייקובס היה מהיהודים היחידים ששירתו כפקידים בממשל הבריטי בתפקיד חשוב ובכיר. הוא נשא לאישה את נחמה לבית משפחת דונדיקוב ובנה את ביתם המשותף בשנת 1933. בדיוק בשנה זו פרץ המרד הערבי הגדול ובשל מחסור באבן, שנגרם בגלל שביתת הסתתים הערבים, נבנה ביתו ללא ציפוי האבן הירושלמית – למרות שהיה כבר חלק מתקנון עירוני בריטי.

בית לוי אשכול1

המטבחון של גולדה "שוחזר". קרדיט צילום: יד לוי אשכול.

את חייהם של משפחת ג'ייקובס קטע פיצוץ מלון המלך דוד בשנת 1946 בימי המרי העברי, בין הנספים הרבים היה גם יוליוס ג'ייקובס והמשפחה עזבה את הבית.

בשנת 1950 השתכן בבית ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל – דוד בן גוריון, עד שפרש לשדה בוקר בשנת 1953. אחריו התגורר בבית לוי אשכול בתפקיד שר אוצר, עד שבן גוריון שב למשרתו כראש ממשלה. לוי אשכול חזר לבית כראש ממשלה עד לפטירתו במבנה בשנת 1969. לאחר שגולדה מאיר נבחרה לראש ממשלה שכנה גם היא בבית זה וכאן כנראה גם החל המונח "מטבחון" שהחל כבר בימיה של גולדה מאיר.

משנת 1974 עמד הבית שומם ונטוש. בשנים האחרונות הבית עבר שיפוץ, המטבח של גולדה "שוחזר" כמו גם חדר אורחים וחדר האוכל היום המבקרים יכולים לצפות בסרט אודות לוי אשכול, לראות את המטבח של גולדה, לערוך סיור אינטראקטיבי ולהכיר את פועלו של לוי אשכול שהיה אישיות רבת פעלים: מחלוצי העלייה השנייה, חייל בגדוד העברי, בין מקימי דגניה ב', ממקימי הסוכנות היהודית, מייסד חברת "מקורות", חבר ההגנה, ראש מחלקת ההתיישבות, גזבר הסוכנות, שר החקלאות, ממקימי בנק ישראל, שר ביטחון וראש ממשלה.

 

הצטרפו אלינו לסיור בעקבות לוי אשכול, בו נספר על פועלו ארוך השנים, וכמובן נבקר בבית לוי אשכול שנפתח לאחרונה >>

 

סודות הקרמיקה הארמנית

מה הדבר הכי מיוחד בירושלים? כמעט כל ירושלמי שתשאלו, יענה לכם שהאנשים של ירושלים הם אלה שהופכים אותה לכל-כך מיוחדת. כל טיול, סיור או אפילו סתם הליכה ברחוב הם הזדמנויות למפגשים עם דמויות מרתקות – אנשים שעברו מסעות ארוכים כדי להגיע לעיר, אנשים שהיו כאן מאז ומתמיד – ובעיקר אנשים שהם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של העיר.

אנחנו מאמינים שבין שכנים טובים, אין סודות – ולכן חצינו את הכביש, הפעם דווקא לכיון מזרח, והלכנו ללמוד על הקרמיקה הארמנית שמעטרת כמעט כל רחוב ופינה בעיר העתיקה.

אם יצא לכם לבקר באזור העיר העתיקה (ובטוח יצא לכם), בוודאי שמתם לב לחנויות הפרחוניות והססגוניות לאורך השווקים השונים בכל ארבעת הרבעים, בהן נמכרים כלי קרמיקה בשלל גדלים וצורות ובעיקר בשלל עיטורים אמנותיים שעושים שמח בעיניים. נעים להכיר: הקרמיקה הארמנית.

בתוך הרובע הארמני, הקטן והוותיק ביותר מבין ארבעת רבעי העיר העתיקה שוכן בית מלאכה מסורתי בעל היסטוריה מפוארת. נכנסנו אל המבנה העתיק ופגשנו את ג'ורג' סנדרוני, מנהל בית המלאכה. ג'ורג' מספר שהרומן של ירושלים עם הקרמיקה הארמנית התחיל בשנות ה -20 כאשר הבריטים ששלטו בישראל ביקשו לשפץ את אריחי הר הבית, הם קראו לבני 3 משפחות ארמניות שהתגוררו בטורקיה להגיע לירושלים על מנת לבצע את השיפוץ.

אחת ממשפחות אלו הייתה משפחת סנדרוני, שהשתקעו ברובע הקטן שבעיר העתיקה והקימו את תעשיית אומנות הקרמיקה בירושלים.

ג'ורג' סנדרוני נולד בירושלים וגדל בה. כבר בילדותו הוא התעניין בבית המלאכה המשפחתי ובשנות ה-70 הצטרף לשני אחיו ויחד הם התחילו לייצר כלי קרמיקה משלהם

בית המלאכה, 1920

למה כלי קרמיקה משלהם?

אנחנו לא יודעים מה אתכם, אבל עד לא מזמן, עבורנו הקרמיקה ארמנית היית קטגוריה של כלי קרמיקה מסוגים שונים, כולם בעלי עיטורים צבעוניים ומשמחים. לאחר כמה שעות במחיצתו של ג'ורג' גילינו עולם שלם של דקויות – למעשה, הקרמיקה הארמנית המיוצרת בירושלים היא תערובת ייחודית של מסורת ארמנית רבת שנים בה ניכרים אהבה וגעגועים למולדת הארמנית יחד עם אהבה לחיים בירושלים. ג'ורג' ואחיו שנולדו בירושלים למדו את המלאכה המסורתית שעברה מדור לדור אך שילבו בה מוטיביים ירושלמיים.
אם תרצו – פיוז'ן בגרסת העיר העתיקה של ירושלים

IMG_1267

קרמיקה ארמנית – ירושלמית

באומנות שלהם אפשר להריח את פירות שבעת המינים של ארץ ישראל, לחוות את התפילה בהר הבית באמצעות הכתב הערבי מסולסל, לגלות את סדר הפסח על צלחות של ליל הסדר או להתחקות אחר סיפורו של ישו דרך אריחי קיר מדהימים ביופיים.

כמו שאמרנו: קרמיקה ארמנית ירושלמית "אסלית".

ג'ורג' מתגאה בכך שעבודותיו נמצאות במקומות רבים בירושלים וגם מגדל דוד זכה למגע ידו של ג'ורג'. בכניסה הראשית למצודה, ממש אחרי שעוברים את השער המפואר, נמצא מסגד פתוח ומרשים. בשנת 1994 הוחלט לשפץ את המסגד וג'ורג' הוזמן לעצב את אריחי הקרמיקה שיקשטו אותו.

ליצור קרמיקה זה עסק דיי פשוט, מדובר בעבודה של שבועיים בערך, אבל ליצור קרמיקה שתעטר את ירושלים – כאן כבר מדובר במושגי זמן אחרים. תהליך פיתוח הדוגמה שתעטר את המסגד בכניסה למוזיאון ארך כחצי שנה – הייתה חשיבות רבה לייצוג ולביטוי כל הפסיפס האנושי והתרבותי של ירושלים, והפסיפס הזה, כמו שאתם יודעים, מורכב מהמון חלקים..

אריחי הקרמיקה שמעטרים את המסגד הפתוח בכניסה למוזיאון

אריחי הקרמיקה שמעטרים את המסגד הפתוח בכניסה למוזיאון

אחד הסמלים שנבחרו לשמש לעיטור האריחים היא באופן טבעי מגן דוד – סמל יהודי מובהק המופיע גם בתרבות המוסלמית. ג'ורג' בחר לעטר את האריחים בסמלי מגן דוד, כוכב בעל 6 חודים, בצבעים שונים, אך לאחר שנבחרו הגוונים והותאמו הצבעים – היה ברור שמגן דוד בצבע צהוב לא יוכל לעטר את אריחי הקרמיקה של מוזיאון העיר ירושלים – וכל מלאכת העיטור החלה מחדש.

לא התאפקנו ושאלנו את ג'ורג' האם הפרויקט המורכב והרגיש השתלם לו והוא ענה בחיוך רחב שהמחיר סביר אבל החוויה עצומה. עבורו להיות חלק מבניין ירושלים הוא כבוד גדול, ירושלים היא העיר שלו והוא לא יכול לדמיין את עצמו חי בעיר אחרת. הוא חלק בלתי נפרד אפילו מאבני הקיר המעטרות אותה.

מחברת הדוגמאות

מחברת הדוגמאות

וג'ורג' ואשתו מנהלים את בית המלאכה. אשתו בוגרת בית ספר לעיצוב ועוזרת לו בציור הסקיצות ובפיתוח הדוגמאות. הטעם השונה שלהם עוזר להם להפיק גיוון רב בעבודות שהם מייצרים – היא אוהבת לשלב בין עיצוב מודרני לבין העיצוב המסורתי, בפיתוחים דקים ומדויקים וג'ורג' דווקא מעדיף "להתפרע".

אורחים מזדמנים שמגיעים לביקור בבית המלאכה עשויים לחשוב שהעבודה דיי מונוטונית אך עבור ג'ורג' זהו מגרש משחקים מהנה במיוחד שבו הוא המעצב, המשרטט, הצייר, הצובע, המפסל, ומעל הכול – עבורו זוהי שליחות: בהפצת האומנות שלו, ג'ורג' מפיץ את ההרמוניה המיוחדת המאפיינת את ירושלים.

 

צביעת הדוגמאות על הכלים בצבעים מיוחדים

צביעת הדוגמאות על הכלים בצבעים מיוחדים

לאחר הצביעה הכלים מוכנים ל"אפייה"

לאחר הצביעה הכלים מוכנים ל"אפייה"

טבילת הכלים בגלזורה- אבקת זכוכית לבנה שמעורבבת במים

טבילת הכלים בגלזורה- אבקת זכוכית לבנה שמעורבבת במים

את הכלים מכנסים לתנור שמגיע לדרגת חום גבוהה במיוחד, ואחרי "אפייה" של הכלים האבקה שהופכת לציפוי זכוכית מטביעה את הצבעים, מדגישה אותם ונותנת להם ברק

את הכלים מכנסים לתנור שמגיע לדרגת חום גבוהה במיוחד, ואחרי "אפייה" של הכלים האבקה שהופכת לציפוי זכוכית מטביעה את הצבעים, מדגישה אותם ונותנת להם ברק

 

 

 

 

 

1.6, סיור בקהילה הארמנית מתוך סדרת "פנים רבות לה", כתבה וצילמה ריקי רחמן