ראיתי עיר

ירושלים ומגדל דוד בלילה כפי שטרם ראיתם

חודש אלול כבר כאן ואיתו, כמו כל שנה, מגיעים גם פזמוני הסליחות. אין מקום מתאים יותר לחוות, להרגיש ולהתחבר לאווירה המיוחדת של החודש ממצודת העיר הממוקמת בין העיר העתיקה לעיר החדשה  ומכילה בתוכה את כל הרגעים המיוחדים, המרגשים והמטורפים שרק עיר כמו ירושלים יכולה לייצר..חודש אלול הוא אמנם חודש הסליחות, אבל חודש אלול גם מסמל התחלות חדשות, שנה חדשה, אוויר ירושלמי שאי אפשר שלא להתמכר אליו.. ואצלנו יש את כל מה שצריך כדי לחבר בין אוויר הרים צלול כיין לבין מצלמה – מגדלים, תצפיות, מרפסות וגגות – כולם משקיפים על העיר מגובה עשרות מטרים (כולל התצפית הכי גבוה בעיר העתיקה בגובה 777 מ'!)

כ - 20 צלמים מנוסים הגיעו לצלם במוזיאון. קרדיט צילום: איתי מוניקדם

כ – 20 צלמים מנוסים הגיעו לצלם במוזיאון. קרדיט צילום: איתי מוניקדם

אנחנו רגילים לקבל בקשות לצילום במצודה: הצעות נישואין, זוגות ביום החתונה, סרטים היסטוריים, סרטוני תדמית ועוד ועוד… אבל כשאיתי מוניקדם פנה אלינו בבקשה להגיע יחד עם קבוצת צלמים ולצלם במצודה לאורך כל הלילה זה היה מסקרן במיוחד!

ואנחנו, שידועים בתור אוהבי אתגרים, נענינו גם הפעם ופתחנו את שעריה של המצודה בשעות יוצאות דופן – ואכן בתחילת החודש, אחרי הכנה קצרה, קבוצת הצלמים הנמרצים שהחליטו לוותר על לילה שלם של שינה, הביאו איתם פינג'ן ואספקת קפה שלא תבייש את מפעלי הקפה של עלית והגיעו למצודה באישון לילה ונהנו מקפסולה של היסטוריה מפוארת ומרתקת בתוך המצודה, עם הנוף המשגע של העיר העתיקה והעיר החדשה.

איתי מוניקדם, מארגן הקבוצה מספר:

"תרגיל ידוע בצילום הוא לקיחת נושא בודד, חקירתו וצילומו מזוויות שונות. ללא היכולת לברוח לנושא או תחום שונים, על הצלם להתמודד עם הנמצא מולו ועליו לסחוט את דוושת היצירתיות עד הסוף.

לאחרונה תרגילים מסוג זה מעניינים אותי. אני מוצא שזו דרך טובה לשנות מעט את החשיבה, לצאת מתלם יצירתי אחד ולפרוץ לסוג יצירה אחר. בניגוד לצילום היומיומי, אין התוצאה משנה אלא הדרך והתובנות המחלחלות לכל תהליך היצירה

אם תרגיל כזה מסקרן ברמה האישית, הוא מרתק פי כמה ברמה כאשר מדובר על קבוצה של צלמים החוקרים יחד מקום חדש ומוגדר. לפני כשבוע התאפשר לי ליזום לילה לבן צילומי יחד עם מגוון צלמים וצלמות מוכשרים שהתכנסו כולם במקום אחד מחצות ועד זריחה".

אז תמונה שווה יותר מאלף מילים והתוצאות לפניכם

ואנחנו? כבר באתגר הבא!

קרדיט צילום: שי פרי

קרדיט צילום: שי פרי

קרדיט צילום: יאיר זקס

קרדיט צילום: יאיר זקס

קרדיט צילום: רונן רימר

קרדיט צילום: רונן רימר

קרדיט צילום: רועי ארבס

קרדיט צילום: רועי ארבס

קרדיט צילום: תום שפירא

קרדיט צילום: תום שפירא

קרדיט צילום: שי טייב

קרדיט צילום: שי טייב

קרדיט צילום: איתי מוניקדם

קרדיט צילום: איתי מוניקדם

קרדיט צילום: אביחי סוחר

קרדיט צילום: אביחי סוחר

קרדיט צילום: שי מאיר

קרדיט צילום: שי מאיר

קרדיט צילום: אמיר ירחי

קרדיט צילום: אמיר ירחי

קרידט צילום: שי חרט

קרידט צילום: שי חרט

 

צילום וידאו: רון קישינבסקי

נערך ונכתב בשיתוף: וואלה, איתי מוניקדם

 

זומבים, בראד פיט ומבוך אימה

ההיסטוריה הלא מוכרת של מגדל דוד

מגדל דוד ידוע כאחד הסמלים הגדולים של ירושלים. רוצים להגיד ירושלים? תדביקו תמונה של מגדל דוד. המגדל שנראה למרחוק (ואם נדייק זהו המינרט, המגדל הגבוה שהיה חלק ממסגד בתקופה העבאסית)  מופיע בפרסומים לאירועים שונים כמו מרתון ירושלים, חמשושליים ועוד רבים וטובים ואף נצרב בזכרונם של הנכנסים לעיר העתיקה כאייקון ארכאולוגי ודתי עתיק.

עכשיו תחשבו – ארכאולוגי ודתי יש בכל פינה בירושלים, אבל על הצד האפל של המגדל שמעתם? ירושלים יושבת על אלפי שנות היסטוריה ומלחמות, יכול להיות שלא סיפרו לנו עליו? לקראת מבוך האימה במוזיאון מגדל דוד ב-30.8 יצאנו לחטט בארכיוני יוטיוב ולבדוק איך משלבים בין המגדל והסמל הירושלמי העתיק לבין אפלה, פחד ואימה.

  • נתחיל בסרטון רגוע יחסית. לירושלים אלפי שנות היסטוריה של מלחמות, ביניהן  הצלבנים מול המוסלמים, אז מה הגיוני יותר מאשר למקם כאן את העלילה של משחק המחשב המפורסם Assassin's Creed? עלילת המשחקים הבדיונית עוקבת אחרי המאבק ארוך השנים בין הטמפלרים, שמנסים להשיג שלום ורגיעה דרך שליטה וצייתנות, לבין החשישיים, מסדר מתנקשים מוסלמי שנקראים כך בשל השמועה על מנהגם לעשן חשיש. במשחק הראשון בסדרה חלק מהעלילה מתרחשת בירושלים של שנת 1191 והגיבור צריך להשיג חפצים ספציפיים, להסתתר ולהתנקש באויבים. בסרטון הזה תוכלו לראות את ירושלים כפי שמפתחי המשחק הציגו אותה, המשחק מתמקד בעיקר בכיפת הסלע ובהר הבית ולא רואים את מגדל דוד. אבל המשחק היווה השראה לקבוצות רבות של ספורטאי פארקור וכאן תראו כמה פארקוריסטים שמושפעים מהמשחק, מסתובבים בירושלים העכשווית.

  • כיוון אפל יותר הוא סרטוני אימה וזומבים. בסרט World War Z שצולם ב-2013 בכיכובו של בראד פיט, אחת הסצנות המרכזיות מתרחשת בירושלים. בעקבות מגיפת זומבים עולמית מגיע סוכן האו"ם, אותו מגלם בראד פיט, לירושלים. הזומבים כבשו את כל העולם – מלבד ירושלים וצפון קוריאה שנשארו בטוחות. על ירושלים קל להגן כי היא מוקפת חומה וצפון קוריאה… לא ברור למה.בסצנה הזאת אפשר לראות שהזומבים מצליחים לפרוץ לירושלים בעזרת "סולם גנבים" עצום. אם תסתכלו על הצילומים בהם רואים את ירושלים לא תזהו בניינים או שכונות מוכרות, כי הסרט צולם במלטה. כנראה שהמותג של ירושלים מספיק חזק כדי שיוכלו לצלם במקום אחר.

  • ולסיום סרטון זומבים ישראלי. דודי רובין ודניאל ששון יצרו ב – 2011 את סרטון האנימציה "LOOF". בסרטון רואים את סמ"ר בוכריס, חייל ששומר על מערת המכפלה, בערב יום כיפור. ברגע של חולשה מחלל בוכריס את הצום ומעורר את זעמם של אבות האומה הקבורים במקום. בוכריס, הופך לזומבי אף הוא בעזרת ה"לוף", המאכל הצה"לי מעורר הגועל, ומנסה להגן על המדינה מפני אברהם אבינו. בשלב הסיום, מרים אברהם אבינו את מגדל דוד ומנסה לשפד את בוכריס, אבל כוחו של הלוף גובר ובוכריס ניצל ממוות סופי.

 


חושבים שאתם אמיצים?? בואו להסתכל לפחד בעיניים! מוזמנים למבוך האימה ב-30.8 במגדל דוד. אם לא תמצאו את דרככם החוצה תמיד תדעו שיש מישהו שיחלץ לעזרתכם, בוכריס איש הלוף בעל הכוחות העל-אנושיים!

 

 

מעוניינים בסקירות נוספות? מוזמנים גם לקפוץ לבלוג שלי "אסקפיזם (בעברית בורחנות)" 

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת!

כמעט כל מי ששלט בירושלים לאורך ההיסטוריה, הגיע לכאן – למגדל דוד. בשבילנו, להיות מוקפים בשרידים ארכיאולוגיים מהתקופה החשמונאית, הרומית, הצלבנית, הממלוכית, העות'מאנית וכו'… – הוא דבר שבשגרה.

למרות שאנחנו מאוד אוהבים טכנולוגיה וחדשנות, הקסם של העבר נמצא בכל פינה, אבן וחומה של המצודה, אפשר להגיד שאנחנו חיים בתוך ההיסטוריה. אולי זו אחת הסיבות שכל-כך התרגשנו כשפגשנו את מועדון "ממלכת ירושלים"

Clipboard024

חברי מועדון "ממלכת ירושלים. קרדיט: Zura Bazeli

אם המילים "מועדון" ו-"ממלכת ירושלים" גורמות לכם להיזכר באימה בספרי ההיסטוריה עבי הכרס מהתיכון או, במקרה הטוב, לפהק בשעמום – עצרו! אתם מוזמנים להצטרף אלינו ולהכיר את אחד המועדונים הכי מעניינים שנתקלנו בהם בהיסטוריה

וכמו לכל מועדון, גם למועדון ממלכת ירושלים יש תנאי קבלה:

  • אתם חולים על הרפתקאות?
  • אתם נושמים ספורט אתגרי?
  • אתם אוהבים להפליג בדמיון?
  • אתם פתוחים לחוויות חדשות?
  • אתם שחקנים מלידה?
  • תנאי שטח מרגשים אתכם?

ברכות, התקבלתם!

אבל לפני הכל בואו נבין מה באמת קורה שם ואיך הכל התחיל: חברי מועדון ממלכת ירושלים חיים בשני עולמות מקבילים. בעולם הראשון הם כלכלנים, מתכנתים, גרפיקאים, נהגים, רופאים ועוד… שבשעות הפנאי קופצים לביקור ביני הביניים – על כל המתשמע מכך.

הכל התחיל כשגנדי, ראש המועדון, מורה דרך וארכיאולוג ביום, קרא מאמר מחקרי על קרב קרני חיטין שהתרחש ב 4 ביולי 1187 בין צבא ממלכת ירושלים הצלבנית בהנהגת גי דה ליזיניאן לבין הצבא המוסלמי בהנהגת צלאח א-דין מהשושלת האיובית. הקרב הסתיים בניצחון מוחץ לטובת המוסלמים, הצבא הצלבני הושמד כמעט לחלוטין, הממלכה הצלבנית התמוטטה והצבא המוסלמי תפס את השלטון בארץ ישראל.

Clipboard020

שחזור הקרב ע"י חברי מודעון "ממלכת ירושלים". קרדיט: Lika Moshenashvili

קרב קרני חיטין ריתק הרבה חוקרים ואוהבי היסטוריה. זה היה קרב בין הצלבנים החזקים שהיו מצויידים היטב ונלחמו בשיטות משוכללות למוסלמים שהיו בעמדת נחיתות צבאית, בעלי ציוד לא מתוחכם מבחינה טכנולוגית והרבה פחות משוכלל. למרות הפער הגדול בין שתי הקבוצות, המוסלמים הובילו ניצחון מוחץ ולכן לא פלא שעל הקרב הזה קיימים מחקרים ומאמרים רבים אודותיו.

שלושת ימי הקרב המכריעים סוקרו היטב גם מצד ניצולים צלבנים וגם מצד ניצולים מוסלמים עד לרמת הפרטים הכי קטנים הכוללים דו שיח, מחשבות, לבוש, התנהלות וכו' וגנדי, שנשבה בקסמי התיאורים שקרא, החליט לקחת מפה, כמה חברים ולנסוע לגליל, אל המקום בו התרחש הקרב.

במשך יומיים הקבוצה הלכה לאורך השביל בו נערך הקרב העקוב מדם בניסיון לחיות את הקרב מחדש, או לפחות להבין אותו במקום בו הוא התרחש.

מפת הקרב שאירע בקרני חיטין

מפת הקרב שאירע בקרני חיטין

משם הכל הפך להיסטוריה (מודרנית הפעם) וכך התחילו חברי המועדון לבנות לעצמם את הפנטזיה ששבתה אותם.

המסקנה הראשונה הייתה שכדאי לנסות לשחזר את המסע והקרב בתאריך האמיתי בו התרחש, בחודש יולי. כדי לשחזר מסע או בעצם חיים שלמים היה עליהם להתחיל ללמוד את התקופה לפרטי פרטים, להתמקצע בחיי היום יום, להכין תפאורה מתאימה שתכניס לאווירה, לגייס חברים נוספים כדי להצליח לדמיין את יחידות הצבא והלוגיסטיקה ובעצם להתגייס לשלושה ימי מסע לצבא הצלבני / מוסלמי כחיילים מן המניין.

וכדי לחיות בימי הביניים, צריך ללמוד איך לחיות שם.

חברי המועדון יצאו למסע לימודי שבו כל אחד בחר על פי התחביבים שלו במה הוא רוצה להתמקצע, ותאמינו או לא יש היצע רחב ומגוון של מקצועות – ולהתמקצע בהם, זו משימה לא פחות קשה מלימודי הנדסה, מחשבים או חשבונאות. הם מתמחים בבישול, שחזור מוזיקה, אמנויות הלחימה והסייף, אריגה, טוויה, ליבוד – והכל נעשה על פי מקורות היסטוריים וארכאולוגיים, מחקרים, מאמרים, איורים ודוחות חפירה.

בנו לעצמם חיים שלמים בסגנון ימי הביניים. קרדיט:

בנו לעצמם חיים שלמים בסגנון ימי הביניים. קרדיט: Zura Bazeli

גנדי מספר שאפילו החולצה שאותה הוא לובש הוכנה בתהליך מסורתי לאחר לימוד מעמיק של האופן בו הוכנו ונתפרו הבגדים בימי הביניים: לאחר הלימוד והמחקר, גנדי עיצב את החולצה על פי ממצאים היסטוריים וארכיאולוגיים ותפר אותה בעצמו בנול ידני בתהליך שארך כמה ימים.

במהלך כל השנה חברי המועדון מתמקצעים בידע, משכללים את הציוד שלהם, יורדים לפרטים הקטנים, מקימים אחוזת אבירים שבהם הם מתנסים בחיי היום יום בימי הביניים, עד לשיא שמגיע מידי שנה בחודש יולי: שחזור הקרב במשך שלושה ימים רצופים.

לא התאפקנו ושאלנו את גנדי מה קורה עם החיים שלו בעולם הראשון, כלומר בשנת 2017? האם הם נשארו "נורמליים" או שימי הביניים משתלטים עליהם? גנדי הודה שהבית שלו הפך למחסן מימי הביניים עם אנשים מוזרים (הציטוט שלו, במקור) שנכנסים ויוצאים ממנו.

גנאדי ואישתו אנה

גנדי ואישתו אנה

לכבוד הקיץ הזמנו את חברי המועדון לשחזר אצלנו במצודה את חיי האבירים בימי הביניים ולחיות ביחד איתנו את ההיסטוריה.

עבור חברי המועדון, להיות במצודה העתיקה, שחלקים נבחרים ממנה נבנו בתקופה הצלבנית, מרגיש ממש כמו בבית. כשדגלי המצביאים הצלבניים תלויים במצודה הירושלמית, כמעט 1000 שנה אחרי נפילת ממלכת ירושלים, ההיסטוריה קמה לתחייה והאבנים מתחילות לדבר!

פעילות הקיץ "מצודת האבירים" מחכה לכם בימים ראשון, שלישי וחמישי במהלך חודש אוגוסט, מומלץ להתעדכן בתאריכים המדויקים בעמוד הפעילות באתר.

פעילות: מצודת האבירים, קיץ, 2017

פעילות: מצודת האבירים, קיץ, 2017

 

לחצו כאן, למידע נוסף והזמנת כרטיסים לפעילות מצודת האבירים >>



הבאנו לכם טעימה קטנה משלל הפעילויות שמחכות לכם במצודת האבירים!

מכונה קטנה, צבאית ניידת, המשמשת נפחים משנות ימי הבנייים המאוחרות (מאה ה – 13, מאה ה- 14) המכונה הזאת נבתנה ע"י גנדי ששחזר על פי מקורות אריכואלוגיים ואיורים ובזמנו נועדה לשימוש חיל חילוץ קטן שהיה מבצע עבור הצבא עבודות תיקון חרבות, שריונים/פרזול/ייצור כלי נשק קטנים כמו מסמרים וסכינים.

המכונה מורכבת ממפוח בעל שני בתנאי שדרכם עובר האוויר, וכבשן קטן.

החום צריך להגיע ל בין 900 ל 1000 מעלות בהתאם לחומר שאיתו רוצים לעבוד.

עבודות הנפחות מתבצעות על פי מחקרים, סיפורים ואיורים מימי הביניים ואפילו מעבודות נפחות תנ"כיים ביניהם סיפורי המקרא על אופן ייצור עלי הזהב מתקופת מעמד הר סיני.

ראו כיצד פועלת נפחיה צבאית אמיתית: