מעיר קטנה ונידחת לטבור העולם

ירושלים מקודשת ליהדות לנצרות ולאסלאם – שלוש הדתות רואות בה מרכז רוחני ודתי. לאורך ההיסטוריה נוספו בעיר ציוני דרך שונים עליהם הוקמו כנסיות, מנזרים, מסגדים, בתי כנסת וקברים שמשמשים את המאמינים להוכחת הקשר שלהם אל ירושלים – כולם אומרים "זה שלי" וכך, ירושלים המקודשת לכולם, הפכה לאבן שואבת לעולי רגל.

מבין המקומות הקדושים הרבים בירושלים, מעניין במיוחד הר הזיתים. ההר הגבוה ממוקם ממזרח להר המוריה עליו נבנה הר הבית ובין שני ההרים מפריד המדרון הדרמטי של עמק יהושפט.

"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה. וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי כָּל קְדֹשִׁים עִמָּךְ"  (ספר זכריה י"ד פסוקים ד'-ה')

הפסוק התנ"כי מספר זכריה הוא מקור חשוב שהיווה בסיס לאמונה המשותפת לשלוש הדתות לפיה יום הדין ואחרית הימים יתרחשו בהר הזיתים.

במסורת היהודית כבר בימי הבית הראשון היה ההר מוקד דתי חשוב. לאחר חורבן הבית השני היהודים לא הורשו להימצא בתוך גבולות העיר (העתיקה) ומשום כך הר הזיתים קיבל מעמד מרכזי: ממנו צפו היהודים אל עבר העיר ומשם ראו את ההר שעליו עמד בעבר המקדש.

במסורת הנוצרית להר הזיתים יש חשיבות גדולה במיוחד: ישוע בילה את ימיו האחרונים בהר הזיתים. ערך בו מעשי ניסים, ניבא עליו את החורבן, נבגד על ידי תלמידו יהודה איש קריות, ולפי המסורת – מהר הזיתים הוא גם עלה השמיימה ובאותו מקום הוא יופיע בשנית באחרית הימים. בגלל האירועים המהותיים האלה, כבר במאות הראשונות לספירה היה ההר מוקד עלייה לרגל והוקמו בו כנסיות ומנזרים רבים וחשובים: כנסיית העלייה, גת שמנים ועוד.

גם במסורת המוסלמית יש להר הזיתים חשיבות גדולה. על פי האסלאם, באחרית הימים יעמדו מאזני הצדק שישקלו את המעשים הטובים והרעים של בני האדם ובין הר הזיתים להר המוריה ימתח גשר עליו יעברו המאמינים – הרשעים יפלו אל התהום והצדיקים יעברו את הגשר בשלום.

צילום: שרון גבאי

הר הזיתים. צילום: שרון גבאי

היצאנית מאנטיוכיה, חולדה הנביאה והמוסלמית שהתאהבה באל

לא רק מתחם ההר מקודש לשלוש הדתות, גם חלק מהאתרים עצמם חוזרים במסורות השונות כמקומות מקודשים – לכל דת מסיבה אחרת. בקרבת כנסיית העלייה התקדש קבר אחד במסורות של שלוש הדתות: קבר חולדה הנביאה עבור היהודים, קבר פלגיה עבור הנוצרים וקבר ראבעה אלעדויה עבור המוסלמים. כל דת רואה באותו קבר בדיוק – את מקום קבורתה של אישה אחרת.

פלגיה הייתה יצאנית יפה מאנטיוכיה שחייה חיי הוללות, זכתה לביקוש רב והייתה בעלת ממון. לפי המסורת הנוצרית לאחר ששמעה פלגיה על העונש הצפוי לחוטאים בעולם הבא, החליטה לחלק את כל רכושה לעניים על מנת לכפר על חטאיה ולאחר שחזרה בתשובה, עלתה לירושלים וחיה בה כנזירה.

המסורת המוסלמית מזכירה את המסורת הנוצרית. ראבעה אלעדויה מבצרה, בת המאה ה-8, הייתה בת למשפחה ענייה שעברה בחייה תלאות רבות עד שחזרה בתשובה. גם היא כמו פלגיה חיה חיי בדידות, ועל פי מסורת מוסלמית אחרת, גם היא יצאה לתרבות רעה לפני שחזרה בתשובה, התאהבה באל ודיברה על עבודת האל במונחים של אהבה רומנטית בשר ודם.

הקבר של חולדה הנביאה הוא מסורת מאוחרת יותר. חולדה הייתה נביאת זעם בתנ"ך. שמה מוזכר בתנ"ך פעמיים בלבד, אך מסורות חז"ל שונות הרחיבו את ההתייחסות אליה ולפי אחת המסורת חולדה הייתה צאצאית של יהושע בן-נון ורחב הזונה. למרות שרבים חולקים על המסורת הזו, מעניין לראות כיצד יוחס המקום גם לאישה יהודיה.

 

איך קורה שקבר אחד מתחבר לשלוש נשים משלוש דתות? האם הקשר בין סיפורן של נשים אלה מקרי? בואו לגלות תשובות לשאלות האלה ולרבות נוספות בסיור 'אחרית הימים בהר הזיתים' ביום שישי ה-3.11.2017​ >>

כשאמנות והיסטוריה נפגשים

התערוכה הראשונה במגדל דוד התקיימה באפריל 1921 ביזמת 'החברה למען ירושלים', חברה מטעם השלטון הבריטי, שנועדה להגן על נכסי התרבות של ירושלים ולשפר את חיי תושביה. התערוכה הציגה מאות יצירות של אומנים מקומיים וזרים כאחד. היא עלתה בהיקפה וביוקרתה על כל אירוע אחר בארץ, והפכה לאחד מסמלי תחיית העם היהודי במולדתו.

מאז ועד היום – הוצגו במצודה מאות תערוכות אמנות מתחלפות המתייחסות לתפאורה הייחודית של המקום, והן משלבות בין הדרה של המצודה העתיקה וההיסטוריה הספונה בין אבניה לבין הצגה עכשווית של נושאים אומנותיים ותרבותיים. וככה בכל כמה חודשים, המצודה "לובשת" מראה חדש ומציגה לראווה אמנות מגוונת, חדשנית ומרתקת.

שתיים מהתערוכות המעניינות במיוחד שהצגנו השנה במוזיאון שונות זו מזו בתכלית אבל ממחישות את החיבור של מגדל דוד לאמנות ולאמנים בירושלים.

תערוכות הביאנלה של ירושלים 2017 במגדל דוד (עד 16.11)

ממש בימים אלה מוזיאון מגדל דוד מארח בפעם השנייה את תערוכות הביאנלה המתקיימות במרחבי המצודה העתיקה, ושותף ליצירתן והקמתן. הביאנלה מתקיימת השנה תחת הכותרת "קו פרשת המים", עוסקת במשמעויותיו הרבות של המושג. גם מגדל דוד מייצג בכל מהותו את קווי פרשת המים של ירושלים: כל תקופותיה ההיסטוריות של העיר מיוצגות בארכיטקטורה המונומנטלית של המצודה העתיקה, והוא מציג את סיפורה של העיר המתפצל לכל קהילות העיר על אמונותיהן השונות. כאן נמצא קו פרשת המים בין ירושלים העתיקה לעיר החדשה, בין אוצרות העבר לדור העתיד.

שתי תערוכות חדשות מוצגות כעת במוזיאון במסגרת הביאנלה של ירושלים:

"מרחב פנימי" – תערוכת צילומים של האמנית לילי אלמוג (אוצרת אילת ליבר)

בסדרה 'חדר רישום', הדוגמניות צולמו בסטודיו של אקדמיה לאמנות ובחדר העבודה של האמנית. עיון בתצלומי הסדרה חושף אלמנטים נעים ומשתלבים והמרחבים הפנימיים בתצלומים של אלמוג הופכים לחללים קונספטואליים המאפשרים התבוננות על נשים הן כסובייקט והן כיוצרות אמנות.

לילי אלמוג, חדר רישום, הביאנלה במגדל דוד, 2017

לילי אלמוג, חדר רישום, הביאנלה במגדל דוד, 2017

את הסדרה 'עונות' צילמה אלמוג בחוץ, בטבע העירוני, כאלמנט משלים לעונות השנה המשתנות. הנשים העטויות גלימה מייצגות קביעות עצמאית ומתמשכת, בעלת כוח אדיר. אלמוג חושפת ומטשטשת בו-זמנית את מושאי הצילום שלה, מציגה את האובייקט המכוסה בהדרו ועל ידי כך ההיעדר דווקא מעצים את נוכחותו.

לילי אלמוג, עונות, הביאנלה במגדל דוד, 2017

לילי אלמוג, עונות, הביאנלה במגדל דוד, 2017

"טופוגרפיות אלטרנטיביות" מיצב של האמן אבנר שר (אוצרת ד"ר סמדר שפי)

המתח בין הנצחי והחולף הוא ממאפייניה של ירושלים, המטפיזית והקונקרטית. בתערוכה '950 מ"ר – טופוגרפיות חלופיות', אבנר שר חוקר, בוחן, ומתבונן במורכבויות הנובעות ממתח זה.

היחסים שבין הרס ובנייה מחדש, תהליכי הכחדה ושימור, עומדים בלב יצירותיו של שר לאורך השנים. בשנים האחרונות מתמקד שר בעיר העתיקה בירושלים, ששטחה קטן מקילומטר רבוע (כ-950 מ"ר בלבד) ובה ממוקמים האתרים הקדושים לשלוש הדתות המונותאיסטיות.

אלפי שנים נלחמים ונאבקים עמים, ממלכות ודתות על השליטה בשטח צפוף וקטן זה. במגדל דוד, מוזיאון המוקדש לתולדות העיר והשוכן במבנה היסטורי שיסודותיו בתקופה ההרודיאנית, נטענות הסדרות 'מפות ירושלים' ו'ספוליה' במשמעויות חדשות ומתייחסות לשינוי התדיר ולהתפתחות התמידית בעיר.

התערוכה מתחילה ברמיזות הממוקמות בחצרות הפנימיות המרהיבות של המגדל. חלקה מוצג במרפסות המדורגות המשקיפות על העיר; כך נוצרות שכבות משמעות מצטברות, מרובדות, המובילות למרפסות, למפגש עם נוף ירושלים המשתרע מהמוזיאון.

אבנר שר, טופוגרפיות, הבניאלה במגדל דוד, 2017

אבנר שר, טופוגרפיות, הבניאלה במגדל דוד, 2017

אבנר שר, טופוגרפיות, הבניאלה במגדל דוד, 2017

אבנר שר, 950 מ"ר טופוגרפיות חלופיות, הבניאלה במגדל דוד, 2017

ניילון

זאת השנה שלישית ברציפות שסטודנטים לאומנות משתלטים על המצודה ללילה אחד והופכים את החומות שלה לקנבס, את המעברים שלה לבמת ריקודים, את הגגות שלה לסטודיו ואת החדרים שלה לחללי תצוגה מה שיוצר חגיגה שלמה של אומנות והיסטוריה, ישן וחדש, סולידריות וצבעוניות מחשבות ופילוסופיות על האבנים על העבודות, על האומנות ועל ירושלים.

שירה ויטלי אוצרת "ניילון", מספרת:

התערוכה היא תערוכה מולטי-דיסציפלינרית שאיגדה בתוכה בוגרים מכל בתי הספר הגבוהים לאמנות ולעיצוב בעיר והתבססה בעיקר על עבודות קיימות של האמנים, כולם הגיעו ללוקיישן והיו חלק מתהליך החשיבה. האתגר היה בלהתאים מיקומים נכונים, חלק מהסטודנטים שינו את העבודות במיוחד עבור מרחב התצוגה שנבחר וחלקם יצרו עבודות חדשות לגמרי עבור המיקום החדש.

בין הקריטריונים לבחירת העבודות הייתה רמת הבשלות של האמנים, היכולת שלהם לייצר אמירה משמעותית באמצעות שפות אמנותיות שונות. זה כלל רמת אחריות גבוהה ויכולת תמרון בהוצאה לפועל את הצגת העבודה במסגרת של תנאים ומרחב תצוגה מאוד לא שגרתיים שהמצודה מספקת.

וכששאלנו את שירה האם יש עבודה ספציפית היא ענתה, לא שואלים אמא מי מילדיה הוא האהוב עליה ביותר  :)

ניילון 2017

ניילון 2017

ישנו אור שלא נכבה هناك ضوء لا ينطفئ  There Is A Light Which Never Goes Off

אחת מהעבודות שמשכה את תשומת הלב שלנו הייתה העבודה של קמר בדראן, סטודנטית לקוית ראייה. התערוכה  של קמר הוצגה על גג המשושה, בתערוכה הוצגה דמות נשית בטכניקה רישומית בסלוטייפ שחור על הקיר. מתוך עיני הדמות השתלשלה שרשרת נורות חג מולד כחולות, הזורמות כמו נהר אל החלל הסמוך ולצדה הוצג משפט בכתב ברייל בערבית אשר פירשו ישנו אור שלא נכבה, שסימניו עשויים משיער ראשה של האמנית. דימוי זה לווה בעבודת סאונד המורכבת מערבוב של מיוזיק בוקס, הקלטות של רוח, נשימות, בכי-צחוק ודיאלוג בין שתי נשים. הדמות הביעה תחושות קשות של חרדת מוות ממנה סובלת קמר ורמזה על קיומו של עולם מטפיזי על-טבעי של רוחות, יצורים או חייזרים.

קאמר

קאמר

קמר משתפת:

המשפט ׳ישנו אור שלא נכבה׳ עשוי משיער אמיתי שלי שאספתי במהלך השנתיים האחרונות אחרי כל מקלחת. אני מתעסקת בשיער כסוג של חומר גלם מיוחד. הוא מפתה ומרתק כשהוא שיער נשי וברגע שהוא מנותק מהגוף הוא הופך ל"דוחה… מעניין אותי השיער כי ההתעסקות בו מורכבת… כמו הקושי שלי ביום יום עם לקוי הראייה... מיצג העין מבליט את בעיית הראייה שלי… העין הזאת שבוכה דמעות מאור כמו דמעות קדושות לעומת הכבלים של חג מולד שמסמלים שמחה ואושר"

 

תערוכות 'קווי פרשת מים' יוצגו במוזיאון עד ה 16.11.2017, כולם מוזמנים :)

 

בסוכות עולים לירושלים!

סוכות, כמו הרבה מהחגים בלוח השנה היהודי, הוא חג של אוכל, של משפחה, של עוד קצת אוכל, של טיולים, של עלייה לרגל לירושלים וכמובן – עוד אוכל!

אז אם גם לכם כבר קצת נמאס מארוחות משפחתיות – כנראה שהגיע הזמן לצאת לטיול. מגיעים לירושלים בסוכות? מזג האוויר נהדר, ובדרך לכותל, אתם מוזמנים לעצור במוזיאון מגדל דוד. ריכזנו עבורכם מסלול מעניין וכייפי במיוחד, ממרכז העיר החדשה ועד מרכז העיר העתיקה.


 

10.10

צעדת ירושלים

מיקום: מרחוב בצלאל ועד גן הפעמון

קרדיט תמונה: I traevel Jerusalem

קרדיט תמונה: I traevel Jerusalem

צעדת ירושלים המסורתית היא אחד האירועים המרכזיים והססגוניים ביותר המתקיימים במהלך חול המועד סוכות בירושלים. כמידי שנה מצטרפים לצעדה עשרות אלפי צועדים מהארץ ומהעולם.

הצעדה תעבור בתוואי הרחובות הלל – בן סירא, המלך דוד ותסתיים  ליד גן הפעמון במתחם התחנה. במצעד ייקחו חלק רכבי אספנות, קבוצות ייצוגיות מהארץ ומרחבי העולם, תזמורות, להקות מחול, חיילי צה”ל, אמני רחוב, קבוצות ספורט ועוד!

הזינוק נקבע לשעה 15:30 מרחוב בצלאל

לא מגיעים לצעדה אבל מתכננים להסתובב בעיר? מומלץ מאוד לבדוק את הסדרי התנועה והחניה


8.10 – 10.10

מוזיאון מגדל דוד

מיקום: שער יפו

צילום: ריקי רחמן

צילום: ריקי רחמן

לאורך כל השנה המוזיאון מקיים פעילויות לכל סוגי המבקרים: תיירים מהארץ ומהעולם, מבוגרים, ילדים ומשפחות, חובבי היסטוריה וארכיאולוגיה או כאלה שמחפשים בילוי מהנה לכמה שעות. גם בסוכות הזה מחכים לכם במוזיאון מגוון פעילויות המתאימות לכל המשפחה – מהקטנטנים ועד המבוגרים.

בין הפעילויות תהיה שעת סיפור מוזיקלית, מסע מוזיקלי בעקבות הנבל – כלי נגינה קסום מחצר ארמונו של דוד המלך, חידות מסקרנות ומשימות ברחבי המצודה, סיורים מודרכים, תצפית מוסברת ועוד… הכניסה לילדים חינם!

לפירוט הפעילויות >>


החיזיון הלילי

מיקום: מגלד דוד

צילום: נפתלי הילגר

צילום: נפתלי הילגר

מתי יצא לכם לראות חומות אדירות של מצודה עתיקה מתעוררות לחיים? החיזיון הלילי של מוזיאון מגדל דוד מספר את כל הסיפור של ירושלים באמצעות טכנולוגיית הקרנת הלייזר המשוכללת בעולם בליווי מוזיקה מרגשת שתגרום לכם להתאהב בירושלים מחדש.

לפירוט המופעים והזמנת כרטיסים >>


3.10 – 15.11

תערוכות הביאנלה של ירושלים

מיקום: מפוזר במקומות שונים בעיר

צילום: ריקי רחמן

צילום: ריקי רחמן

בביאנלה של ירושלים יוצגו 25 תערוכות ופרויקטים מכל רחבי העולם: ניו יורק, לוס אנג׳לס ודאלאס, לונדון, פריס, סנט פטרסבורג ובודפשט, ניו דלהי וסינגפור וכמובן תל אביב וירושלים.

הביאנלה מתקיימת השנה תחת הכותרת "קווי פרשת מים". כמושג גאולוגי, קו פרשת המים מתייחס לאוסף הנקודות בהם טיפת גשם מתפצלת לשני זרמים או יותר. מלבד העובדה שירושלים ממוקמת על קו פרשת המים הארצישראלי, העיסוק בקו פרשת המים באופן מטאפורי מאפשר חקירה של הנקודות בהם אנחנו, כיחידים וכקבוצות, מתפצלים לזרמים שונים; ולבסוף, קווי פרשת המים כמושג לשוני מסמן אירוע או אירועים של שינוי חשוב – אירועים ששינו את פני ההיסטוריה.

במוזיאון מגדל דוד יוצגו שתי תערוכות חדשות ומסקרנות במיוחד במסגרת הביאנלה, לפרטים >>


8.10 בין השעות, 8:45 – 10:45

ברכת כוהנים

מיקום: כותל המערבי

קרדיט צילום: שרון גבאי

קרדיט צילום: שרון גבאי

אחד האירועים המרגשים שקורים מידי חול המועד בכותל. מאות כהנים המברכים את עשרות אלפי המתפללים בברכה המסורתית ובהמשך מתקיימת קבלת פנים על-ידי הרבנים הראשיים לישראל ורב הכותל המערבי

לוח הזמנים:

8:45 – תפילת שחרית

9:30 – ברכת כהנים של שחרית

10:15 – תפילת מוסף

10:30 – ברכת כהנים של מוסף

בואו לירושלים! ובדרך לכותל, תעצרו לבקר במגדל דוד.

סוכות שמח!

 

מקור המידע: I Travel Jerusalem