מלבנון למזרח ירושלים ומשם.. אליכם לצלחת!

לכבוד חנוכה החלטנו (איך לא?) לקחת אתכם למחוזות הכי צפויים שניתן והם כמובן המוטיב החוזר, האייקוני והשומני ביותר…

הפתעה!!!

במקום עוד כתבה העוסקת בסופגניות הטעימות ביותר, שומנים, התורים ברולדין והקשר לנס פך השמן, בחרנו בקינוח קצת אחר (ולטעמינו, הרבה יותר טעים) – כנאפה!

אז נתחיל בבסיס, מה זה בכלל כנאפה?

לרוב כנאפה היא מעין סנדוויץ' העשוי משתי שכבות של אטריות/שיערות קדאיף וביניהן ג'יבנה שהיא סוג של גבינת עיזים. אבל בירושלים כמו בירושלים, אנחנו לא הולכים עם "הרוב" וכמו במקרים רבים, אימצו הירושלמים את צורת הכנאפה הלבנונית השונה מהכנאפה הרגילה. הכנאפה האופיינית לירושלים (בהשראת לבנון) עשויה מסולת ולא מקדאיף – גם יותר בריא וגם יותר טעים.

כנאפה סולת – מתכון:

המצרכים (20 מנות)

  • 500 גרם סולת דק
  • 1 כוס קמח
  • 2 כפיות מי זהר
  • 200 גרם חמאה
  • 2 כפות יוגורט 9 אחוז
  • 2 כוסות מים
  • 2 כוסות סוכר
  • הל – יחידה אחת
  • 2 מקלות קינמון
  • 900 גרם גבינת עזים מתוקה וקשה
  • פיסטוק חלבי
  • 2 כפות צבע מאכל כתום
  • 2 כוסות חמאה מזוקקת

אופן ההכנה:

להכנת הקטר (מי סוכר)

  • מערבבים מים, סוכר, הל, קינמון וכפית מי זהר עד לקבלת סירופ סמיך ומקררים.

להכנת הבצק:

  • מערבבים בקערה סולת, קמח, כפית מי זהר, יוגורט וחמאה עד לקבלת בצק פרורי ולא אחיד
  • מפוררים ביד את הבצק עד שהחמאה נטמעת בתוך שאר החומרים
  • מוסיפים את צבע המאכל, מערבבים ומניחים בצד
  • מורחים תבנית אפייה דקה בהרבה חמאה ומשטיחים עליה את הבצק עד לקבלת שכבת בצק דקה
  • מפוררים את הגבינה הקשה מעל הבצק ומכסים בשכבת בצק נוספת
  • שמים את התבנית על אש קטנה ומסובבים במשך 8 דקות עד לקבלת צבע כתום יפה
  • מעבירים את הכנאפה לתבנית נוספת המרוחה בחמאה וחוזרים על התהליך במשך 8 דקות נוספות
  • נותנים לכנאפה לשתות מהסירופ הקר ומפזרים הרבה פיסטוק חלבי מעל
תהליך הכנת כנאפה

ריפוד התבנית בסולת

תהליך הכנת הכנאפה

פיזור הגבינה באופן אחיד

תהליך הכנת הכנאפה

בישול על אש נמוכה

תהליך הכנת הכנאפה

הפיכת הכנאפה

תהליך הכנת הכנאפה

ו.. הכנאפה מוכן

תהליך הכנת הכנאפה

בתיאבון!

 

 

המתכון באדיבות: מאקו

איך נולד חג המולד, מי עוד חוגג יום-הולדת עם ישוע ומה הקשר למזג האוויר?

בעוד זמן קצר, ב-25 בדצמבר יחגגו (רוב) הנוצרים את חג המולד, חג המציין את יום הולדתו של ישוע מנצרת. במרוצת השנים, התפתחו סביב חג המולד שלל מנהגים, מיתוסים ופולקלור עשיר, הבאים לביטוי רחב יריעה באין ספור ספרים, סדרות טלוויזיה, סרטים ואפילו פרסומות.

אז עד כמה אתם באמת מכירים את חג המולד ואת מקורותיו?

בסרטים ובסדרות הטלוויזיה, חל חג המולד ב-25 בדצמבר, אך מעניין לציין כי ישנם זרמים נוצריים לא מעטים, המקפידים לחגוג במועדים אחרים. הזרם הקתולי (הגדול בזרמים הנוצריים, המונה כ- 1.2 מיליארד מאמינים) חוגג את חג המולד ב-25 בדצמבר. הכנסיות המזרחיות והאורתודוכסיות, עימן נמנית גם הכנסייה הארמנית העתיקה, חוגגות ביום ה- 7 בינואר, שכן הן כפופות ללוח השנה היוליאני העתיק, ולא ללוח הגרגוריאני הנהוג כיום. הכנסייה הקתולית מציינת את מועדי השנה על פי לוח השנה הגרגוריאני שהוא לוח השנה הלועזי המוכר לנו כיום. ראשיתם של מועדי השנה בלוח זה, בימי הקיסר קונסטנטינוס במאה הרביעית לספירה, אך למעשה המשיך תהליך עיצובו של לוח שנה זה עד למאה ה-16, אז נקבע הלוח, בו אנו עושים שימוש כיום לקביעת השנה האזרחית. כנסיות מזרחיות לא קיבלו על עצמן את הלוח הזה, והמשיכו למנות את השנים ואת מועדי השנה על פי לוח השנה היוליאני, שנכנס לשימוש בימי יוליוס קיסר בשנת 45 לפנה"ס.

אוקי, אז למה בדצמבר?

Deca = 10. דצמבר מתקשר למספר 10 (כמו למשל ביחידת המידה דצימטר המציינת 10 ס"מ) בלוח השנה הרומי שקדם ללוח היוליאני, עשו שימוש בעשרה חודשים בלבד, וכך היה חודש דצמבר לחודש האחרון שסימן את סוף השנה, בהיותו העשירי. הלוח החדש (היוליאני) הוסיף שני חודשים, אך דצמבר נותר החודש האחרון בשנה וכך הפך להיות גם החודש בו נולד ישו.

מדוע נקבע חג המולד דווקא באותה תקופה?
בימי קדם, היתה למזג האוויר משמעות מכרעת על חיי היומיום, על הכלכלה ועל גורלם של המוני אנשים, שכן הכלכלה היתה חקלאית בעיקרה, ונשענה על חסדי מזג האוויר. ידיעת הימים הקצרים והארוכים בשנה, והבנת עונות השנה, היו חיוניות על מנת לתכנן מועדי זריעה ועל מנת להצליח לתכנן חקלאות מצליחה. שינויים והפתעות בכל הקשור לחילופי עונות השנה, נתפסו ככעס של האלים על בני האדם, ובהתאמה, קיבלו מועדי חילוף העונות, משמעות גדולה בלוח השנה.

עד כמה חשובים היו מועדים אלה לבני האדם? כה חשובים, עד שהפכו לחגים!

הנצרות הפכה לדת הנפוצה בעולם בעקבות החלטה פוליטית – שלטונית של הקיסר הרומי קונסטנטינוס, אשר קבע בשנת 324, את הדת הנוצרית כאחת הדתות הרשמיות של האימפריה הרומית. תהליך הפרידה מהאלים הרומיים הרבים ומעבר לאל אחד לא היו פשוטים לעיכול. הדרך לכך היתה לחבב על אזרחי רומא את הדת החדשה, תוך ייבוא מנהגים ומסורות רומיות אל הדת החדשה – הנצרות. כך "נלקח" מועד ה-25 בדצמבר מהלוח היוליאני, שם שימש לשיא החגיגות בהילולה בת שבוע לאל סאטורן, שהיה אל החקלאות והקציר הרומי. יום זה היה קרוב מאד למועד בו מציינים את היום הקצר ביותר בלוח השנה, והוא למעשה מועד חילופי העונות. כך הפך בזמן קצר החג הרומי הקדום ליום לידתו של ישוע הנוצרי.
עד כמה נפוץ המועד הזה בדתות הפאגאניות? מסתבר שאת עוגת יום ההולדת, יחתכו במועד זה יחד עם ישוע, גם דיוניסוס אל הטבע, היין והפריון היווני, הורוס אל המלחמה המצרי ואפילו האל קרישנה ההודי.

חג שמח!

טבע ירושלמי

יישוב ישן ויישוב חדש בהתפתחות בתי המרקחת ותעשיית התרופות הירושלמית במאה ה-20

במאה ה-20, בשלהי השלטון העות'מאני, בתקופת המנדט הבריטי ובמדינת ישראל, המשיכה להתקיים הרפואה המסורתית לצד הרפואה המודרנית, כמו גם תעשיית התרופות שצמחה מבתי מרקחת ומבתי מסחר ירושלמיים. סיפורה של חברת 'טבע' שלוב בסיפור היישוב הישן והיישוב החדש בירושלים.

בקבוק מבית המסחר לתרופות סלומון, לוין ואלשטיין, ירושלים. אוסף בית מרקחת טג'ר, רחביה. פרט מתוך תערוכת "ירושלים גליון רפואי" שהוצגה במוזיאון ב-2014

בקבוק מבית המסחר לתרופות סלומון, לוין ואלשטיין, ירושלים. אוסף בית מרקחת טג'ר, רחביה. פרט מתוך תערוכת "ירושלים גליון רפואי" שהוצגה במוזיאון ב-2014

בכספים שירש יואל משה סלומון מהוריו ודודו שנספו במגפת הכולרה של שנת הכור"ת (תרכ"ו, 1865), הוא בנה את ביתו בשכונת נחלת שבעה מחוץ לחומות ומשם עבר לפתח תקווה אֵם המושבות. רושמה העז של המגפה השפיע על בנו חיים סלומון שייסד בירושלים בשנת 1901 עם גיסיו, משה (גוטל) לוין ויצחק אשר אלשטיין בית מסחר לתרופות. הם ייבאו תרופות מאירופה והפיצו אותן לבתי החולים בירושלים ולבתי מרקחת במושבות.

קופסה לכדורים מתוצרת 'טבע', ירושלים. אוסף בית מרקחת טג'ר, רחביה. פרט מתוך תערוכת "ירושלים גליון רפואי" שהוצגה במוזיאון ב-2014

קופסה לכדורים מתוצרת 'טבע', ירושלים. אוסף בית מרקחת טג'ר, רחביה. פרט מתוך תערוכת "ירושלים גליון רפואי" שהוצגה במוזיאון ב-2014

סניפים נפתחו גם ביפו ובחיפה והחברה נקראה סל"א, ראשי התיבות של סלומון, לוין ואלשטיין. עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הביאה לעלייתם לארץ של רוקחים ומדענים יהודים, שהשתלבו בתעשיית התרופות המקומית. בשנת 1934 הקימה חברת סל"א את מפעל התרופות 'אסיא' בפתח תקווה ובהמשך התאחדה עם מפעל התרופות 'צרי'.

בשנת 1935 הקים הרוקח ד"ר גינטר פרידלנדר את חברת 'טבע' בשכונת בית וגן בירושלים, מקור השם בחזונו לרקוח תרופות מצמחי מרפא ומינרלים מאזור ירושלים. בשנת 1976 התמזגה חברת 'אסיא-צרי' עם 'טבע' הירושלמית והיא נושאת את שמה עד היום.

 

מתוך קטלוג התערוכה: ירושלים גליון רפואי

החשמונאים מכים שנית, קבלו את שובר הקופות של החורף!

זה לא סתם שעונת הסופגניות מתחילה כבר במוצאי שמחת תורה וזה לא סתם שמגיל גן חובה "מפמפמים" לנו את סיפורי גבורת המכבים שבועות רבים לפני חנוכה.

כל עם וכל אומה צריכים אתוס וגיבורי תרבות כדי להתלכד סביב רעיון ולהתקיים במשך שנים רבות ולעם היהודי, בלי עין הרע, יש הרבה גיבורים שמשמשים סיבה למסיבה ולחגיגות.

בשונה מגיבורי התרבות של שנות ה-2000 כמו ספיידרמן, גל גדות, ג'ון סנואו ושאר חבריהם החסונים מהמסכים ומהפסטיגלים, גיבורי העם היהודי של ימי בית המקדש השני, הלא הם שושלת חשמונאי, מעבר לעלילות המוכרות לכולנו: המרד, טיהור בית המקדש ונס חנוכה לא זכו לסיקוולים (המשכונים, סרטי המשך) עתירי תקציב ואפקטים מרהיבים וגם לא זכו לשירותיו של משרד יחסי ציבור מפולפל – וכך יצא שהרבה מאיתנו לא שמעו על עלילותיהם של החשמונאים מחוץ לגבולות חג החנוכה.

עונת הסופגניות

לכן, במיוחד לכבוד החג, הכנו לכם תקציר לסרט השני בסדרה שיעסוק בשושלת החשמונאים ובמלחמות שלאחר המרד המפורסם – סרט שללא ספק צפוי להפוך לשובר קופות היסטרי ברגע ששפילברג יקרא את הבלוג שלנו או לכל הפחות לכותר הגדול הבא מבית HBO.

בתפקיד הגיבור – יוחנן הורקנוס – לא אחר מאשר נכדו של מתיתיהו החשמונאי (מתיתיהו המפורסם שהחל את המרד נגד אנטיוכוס הרביעי בעקבות גזרות השמד). משפחת החשמונאים לא ישבה רגל על רגל לאחר סיפור נס חנוכה ועל בני המשפחה עברו עוד תלאות רבות בהמשך הדרך: יוחנן הורקנוס, בנו של שמעון בנו של מתיתיהו, מצא את עצמו הופך למושל מדינת החשמונאים בעקבות מחטף ובגידה מצד תלמי בן בובו, בוגד שאירח את אביו ואחיו לסעודה ורצח אותם בעת שהיו שיכורים – כחלק מקונספירציה שרקם ככל הנראה עם אנטיוכוס.

בתפקיד הנבל – זוכרים את אנטיוכוס הרביעי? האיש שגזר את גזרות השמד על היהודים הצית את מרד החשמונאים שהפך למלחמה בת 3 שנים? אז היה לו קרוב משפחה אנטיוכוס סידטס (השביעי) וגם לו היה חשבון פתוח עם בית חשמונאי.

בור הבליסטראות בחצר המוזיאון

הסיפור שלנו מתרחש בשנת 134 לפני הספירה, בערך 30 שנה אחרי סבב הלחימה הגדול הקודם בין החשמונאים לשושלת אנטיוכוס, ה"יוונים". אנטיוכוס סידטס החליט לצור על העיר ירושלים במטרה להביס את שלטון בית חשמונאי שצבר כוח, שטחים ועצמאות רבה במשך השנים. המצור נמשך כשנתיים והיה קשה עד כדי כך שמסופר כי יוחנן פינה מהעיר את כל חסרי הישע ונשאר בעיר רק עם כוח לוחם (החלטה דרמטית במיוחד במושגים של מצור, שמשמעותה ככל הנראה לא לחזור מהקרב) המצור הסתיים בהסכם דיפלומטי שנחתם בין יוחנן לאנטיוכוס סידטס כששניים מסעיפי ההסכם החשובים היו התחייבות של יוחנן לאנטיוכוס לפיה הצבא החשמונאי ילחם לצד אנטיוכוס במלחמותיו במסופוטמיה וכן תשלום סכום כסף בלתי מבוטל ששולם לאנטיוכוס. האגדה מספרת שאת הכסף הרב להשלמת העסקה הוציא יוחנן מקברו של דוד המלך…

כמו בכל פעם, מתגלה שתולדות העיר ירושלים הם סיפור שאינו נגמר, שאין בו רגע דל ושתמיד עובר בצורה כזו או אחרת דרך המצודה שלנו. מה נגיד לכם? זכינו… ואתם מוזמנים לבקר ולראות בעצמכם מה השאירה לנו אותה משפחת גיבורים… בתוך המצודה תמצאו קטע מחומת העיר מימי החשמונאים, שרידי מגדלים שהיו חלק ממערך ההגנה על העיר ואפילו שיירים של בריכה ומקווה בארמון החשמונאים – עליהם בנה הורדוס את ארמונו המפואר.

אוהבים דווקא שרידי מלחמה? גם כאלה תוכלו למצוא במצודה! אנטיוכוס סידטס השאיר לנו אבני בליסטראות שהושלכו לעבר העיר כחלק ממערך הארטילריה של המצור באותם ימים.

בחנוכה הקרוב אתם מוזמנים להצטרף לפעילות "תעלומת האוצר האבוד" לכל המשפחה שתחבר את כל פיסות ההיסטוריה בדרך החווייתית ביותר הידועה לאדם – דרך הרגליים!

חנוכה במצודה 14-20 לדצמבר הכניסה לילדים חינם!!! לפרטים נוספים והרשמות >>