Author Archives: ריקי רחמן

ויש לנו פיצוח

20160403231934_IMG_0706

ברוח חג העצמאות ולתפארת מדינת המנשנשים יצאנו לרחובות העתיקים של ירושלים לגלות מה "מפצחים" שם בעונה הירוקה הזו? לפני קום המדינה האוכל לגווניו היה פונקציה של מיקום גאוגרפי ותנובת האדמה. כל אזור והתוצרת המיוחדת שלו, אשר ממנה הכינו סעודות פשוטות וארוחות חג, ממתקים ומשקאות, מאכלי חגים מסורתיים ומנות צידה לדרך. באזורי ההר לא חלמו על אננס, בעמקים לא חלמו על אוכמניות, בירושלים לא חלמו על פרי הדר הישר מהעץ. האוכל בא מהטבע והיה מקומי (שכן מדובר בעידן הטרום גלובלי) מה שגדל בגינה בבוקר עלה על השולחן בארוחת הערב. ובכל זאת, מה עשו כדי לספק את תאוות "הנשנושים"? מסתבר שיצירתיות היא לא המצאה של השנים האחרונות, ואת תנובת הארץ הצליחו לנצל גם לטובת מתוקים ונשנושים. ואם הגעתם להתארח במשפחות כפריות הייתם מוצאים מגוון חטיפים לנשנוש שלא הייתם חולמים שהיו פופולרים בקרב ילדים בשכונה, בשיחת בנות, בישיבה משותפת של מבוגרים בק'הווה השכונתי, ופשוט בכל מקום. גם ירושלים של אז, למרות שהייתה עירונית הושפעה מהסחורה שהביאו הרוכלים והפלאחים הערביים מהכפרים, ועד היום רחובות העיר העתיקה בירושלים הצליחו לשמור על כמה מהנשנושים והמתוקים של פעם, שאותם תוכלו למצוא אצל רוכלים מקומיים בתפזורת, נמכרים רק בעונה, לא ארוזים וללא מדבקת ברקוד. לשירותכם מוגש תפריט נשנושים בסטייל העיר העתיקה: שקדים ירוקים, דובדבנים ירוקים עם מלח בצד לאזן …

מלבנון למזרח ירושלים ומשם.. אליכם לצלחת!

תהליך הכנת הכנאפה

לכבוד חנוכה החלטנו (איך לא?) לקחת אתכם למחוזות הכי צפויים שניתן והם כמובן המוטיב החוזר, האייקוני והשומני ביותר… הפתעה!!! במקום עוד כתבה העוסקת בסופגניות הטעימות ביותר, שומנים, התורים ברולדין והקשר לנס פך השמן, בחרנו בקינוח קצת אחר (ולטעמינו, הרבה יותר טעים) – כנאפה! אז נתחיל בבסיס, מה זה בכלל כנאפה? לרוב כנאפה היא מעין סנדוויץ' העשוי משתי שכבות של אטריות/שיערות קדאיף וביניהן ג'יבנה שהיא סוג של גבינת עיזים. אבל בירושלים כמו בירושלים, אנחנו לא הולכים עם "הרוב" וכמו במקרים רבים, אימצו הירושלמים את צורת הכנאפה הלבנונית השונה מהכנאפה הרגילה. הכנאפה האופיינית לירושלים (בהשראת לבנון) עשויה מסולת ולא מקדאיף – גם יותר בריא וגם יותר טעים. כנאפה סולת – מתכון: המצרכים (20 מנות) 500 גרם סולת דק 1 כוס קמח 2 כפיות מי זהר 200 גרם חמאה 2 כפות יוגורט 9 אחוז 2 כוסות מים 2 כוסות סוכר הל – יחידה אחת 2 מקלות קינמון 900 גרם גבינת עזים מתוקה וקשה פיסטוק חלבי 2 כפות צבע מאכל כתום 2 כוסות חמאה מזוקקת אופן ההכנה: להכנת הקטר (מי סוכר) מערבבים מים, סוכר, הל, קינמון וכפית מי זהר עד לקבלת סירופ סמיך ומקררים. להכנת הבצק: מערבבים בקערה סולת, קמח, כפית מי זהר, יוגורט וחמאה עד לקבלת בצק פרורי ולא אחיד מפוררים ביד את …

ברחובות שלנו יש קסם מיוחד

רחוב יפו

לפני כמה ימים כולנו החזרנו את השעון שעה אחת אחורה ועכשיו זה כבר לא משנה אם קר או חם, זה לא משנה אם ברחוב מוכרים גלידות או תירס חם – ב-17:00 כבר חושך אז באופן רשמי וברור החורף כאן. נכון, לרוב אנשים רק המילה "חורף" מעוררת דחף בלתי נשלט להיכנס למיטה ולהתכרבל מתחת השמיכה עם שוקו חם או עם מרק (עם שקדי מרק, ברור), אבל לא לנו!  אצלנו בירושלים החורף הוא העונה "החמה" – ללילות תוססים של אור, מוזיקה, בירות ואוויר צלול-צלול. נשמע לכם מוזר? בואו לבקר ותבינו הכול. את מרכז ירושלים חוצה רחוב מרכזי, רחוב יפו. רחוב יפו הוא לא סתם "רחוב" בירושלים והוא לא רק אחד מצירי התנועה המרכזיים בעיר, עם השנים רחוב יפו הפך למקום בילוי מרכזי של ירושלמים ושל מבקרים מזדמנים מכל רחבי הארץ והעולם. הרחוב משלב ארכיטקטורה מעניינת ומבנים עתיקים שביניהם עוברת הרכבת הקלה וחוצה בדרכה קשת מגוון רחב של חנויות מכל הסוגים ומכל המינים. לא משנה באיזה שעה אתם עוברים שם, תמיד "קורה שם משהו" שיגרום לכם לעצור, לשלוף טלפונים ולצלם. בואו אתנו לסיור לילי לאורך הרחוב הכי מגניב בעיר, ברחוב יפו! נתחיל בסמל ירושלמי בלתי מעורער: שוק מחניודה, אחד מהמקומות הכי צבעוניים שתוכלו למצוא בירושלים. עם רדת החשכה, אחרי שהקונים האחרונים מסיימים את …

בסוכות עולים לירושלים!

סוכות בירושלים

סוכות, כמו הרבה מהחגים בלוח השנה היהודי, הוא חג של אוכל, של משפחה, של עוד קצת אוכל, של טיולים, של עלייה לרגל לירושלים וכמובן – עוד אוכל! אז אם גם לכם כבר קצת נמאס מארוחות משפחתיות – כנראה שהגיע הזמן לצאת לטיול. מגיעים לירושלים בסוכות? מזג האוויר נהדר, ובדרך לכותל, אתם מוזמנים לעצור במוזיאון מגדל דוד. ריכזנו עבורכם מסלול מעניין וכייפי במיוחד, ממרכז העיר החדשה ועד מרכז העיר העתיקה.   10.10 צעדת ירושלים מיקום: מרחוב בצלאל ועד גן הפעמון צעדת ירושלים המסורתית היא אחד האירועים המרכזיים והססגוניים ביותר המתקיימים במהלך חול המועד סוכות בירושלים. כמידי שנה מצטרפים לצעדה עשרות אלפי צועדים מהארץ ומהעולם. הצעדה תעבור בתוואי הרחובות הלל – בן סירא, המלך דוד ותסתיים  ליד גן הפעמון במתחם התחנה. במצעד ייקחו חלק רכבי אספנות, קבוצות ייצוגיות מהארץ ומרחבי העולם, תזמורות, להקות מחול, חיילי צה”ל, אמני רחוב, קבוצות ספורט ועוד! הזינוק נקבע לשעה 15:30 מרחוב בצלאל לא מגיעים לצעדה אבל מתכננים להסתובב בעיר? מומלץ מאוד לבדוק את הסדרי התנועה והחניה 8.10 – 10.10 מוזיאון מגדל דוד מיקום: שער יפו לאורך כל השנה המוזיאון מקיים פעילויות לכל סוגי המבקרים: תיירים מהארץ ומהעולם, מבוגרים, ילדים ומשפחות, חובבי היסטוריה וארכיאולוגיה או כאלה שמחפשים בילוי מהנה לכמה שעות. גם בסוכות הזה מחכים לכם במוזיאון מגוון פעילויות …

כל מה שלא ידעתם על חב"ד

סיור בעקבות חסידים חב"ד

ביום חמישי הבא, 14.9 נצא לסיור בשיכון חב"ד שהוקם בשנות ה-60 בהוראת הרבי מליובאוויטש. בסיור נשמע על השכונה, על מוסדותיה המיוחדים ועל דמויות מרכזיות בשכונה. חסידות חב"ד היא קהילה יוצאת דופן בנוף החסידי, וללא ספק היא אחת מהקהילות האורתודוקסיות המסקרנות. לקראת הסיור הכנו לכם חידון קצר בו תוכלו לבחון את עצמכם עד כמה אתם אכן מכירים את חסידות חב"ד. קיבלתם פחות מ-10? הצטרפו אלינו לסיור! לחצו כאן והצטרפו לסיור >>

ראיתי עיר

קרדיט צילום: רון קישינבסי

ירושלים ומגדל דוד בלילה כפי שטרם ראיתם חודש אלול כבר כאן ואיתו, כמו כל שנה, מגיעים גם פזמוני הסליחות. אין מקום מתאים יותר לחוות, להרגיש ולהתחבר לאווירה המיוחדת של החודש ממצודת העיר הממוקמת בין העיר העתיקה לעיר החדשה  ומכילה בתוכה את כל הרגעים המיוחדים, המרגשים והמטורפים שרק עיר כמו ירושלים יכולה לייצר..חודש אלול הוא אמנם חודש הסליחות, אבל חודש אלול גם מסמל התחלות חדשות, שנה חדשה, אוויר ירושלמי שאי אפשר שלא להתמכר אליו.. ואצלנו יש את כל מה שצריך כדי לחבר בין אוויר הרים צלול כיין לבין מצלמה – מגדלים, תצפיות, מרפסות וגגות – כולם משקיפים על העיר מגובה עשרות מטרים (כולל התצפית הכי גבוה בעיר העתיקה בגובה 777 מ'!) אנחנו רגילים לקבל בקשות לצילום במצודה: הצעות נישואין, זוגות ביום החתונה, סרטים היסטוריים, סרטוני תדמית ועוד ועוד… אבל כשאיתי מוניקדם פנה אלינו בבקשה להגיע יחד עם קבוצת צלמים ולצלם במצודה לאורך כל הלילה זה היה מסקרן במיוחד! ואנחנו, שידועים בתור אוהבי אתגרים, נענינו גם הפעם ופתחנו את שעריה של המצודה בשעות יוצאות דופן – ואכן בתחילת החודש, אחרי הכנה קצרה, קבוצת הצלמים הנמרצים שהחליטו לוותר על לילה שלם של שינה, הביאו איתם פינג'ן ואספקת קפה שלא תבייש את מפעלי הקפה של עלית והגיעו למצודה באישון לילה ונהנו מקפסולה של היסטוריה …

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת!

Clipboard025

כמעט כל מי ששלט בירושלים לאורך ההיסטוריה, הגיע לכאן – למגדל דוד. בשבילנו, להיות מוקפים בשרידים ארכיאולוגיים מהתקופה החשמונאית, הרומית, הצלבנית, הממלוכית, העות'מאנית וכו'… – הוא דבר שבשגרה. למרות שאנחנו מאוד אוהבים טכנולוגיה וחדשנות, הקסם של העבר נמצא בכל פינה, אבן וחומה של המצודה, אפשר להגיד שאנחנו חיים בתוך ההיסטוריה. אולי זו אחת הסיבות שכל-כך התרגשנו כשפגשנו את מועדון "ממלכת ירושלים" אם המילים "מועדון" ו-"ממלכת ירושלים" גורמות לכם להיזכר באימה בספרי ההיסטוריה עבי הכרס מהתיכון או, במקרה הטוב, לפהק בשעמום – עצרו! אתם מוזמנים להצטרף אלינו ולהכיר את אחד המועדונים הכי מעניינים שנתקלנו בהם בהיסטוריה וכמו לכל מועדון, גם למועדון ממלכת ירושלים יש תנאי קבלה: אתם חולים על הרפתקאות? אתם נושמים ספורט אתגרי? אתם אוהבים להפליג בדמיון? אתם פתוחים לחוויות חדשות? אתם שחקנים מלידה? תנאי שטח מרגשים אתכם? ברכות, התקבלתם! אבל לפני הכל בואו נבין מה באמת קורה שם ואיך הכל התחיל: חברי מועדון ממלכת ירושלים חיים בשני עולמות מקבילים. בעולם הראשון הם כלכלנים, מתכנתים, גרפיקאים, נהגים, רופאים ועוד… שבשעות הפנאי קופצים לביקור ביני הביניים – על כל המתשמע מכך. הכל התחיל כשגנדי, ראש המועדון, מורה דרך וארכיאולוג ביום, קרא מאמר מחקרי על קרב קרני חיטין שהתרחש ב 4 ביולי 1187 בין צבא ממלכת ירושלים הצלבנית בהנהגת גי דה ליזיניאן …

שבוע מיוחד עם אנשים מיוחדים

נפגשים במגדל דוד - פעילויות לילדים בעלי צרכים מיוחדים

השבוע חגגנו שבוע מיוחד לאנשים מיוחדים. זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו מתכננים פעילויות מאתגרות, מכינים אטרקציות ייחודיות ומצחצחים את המצודה לכבוד אנשים מיוחדים. הפעילויות השבוע הוכנו במיוחד עבור בוגרים וילדים עם צרכים מיוחדים שהגיעו יחד על כל המשפחה והן הונגשו במיוחד עבור מגוון רחב של מוגבלויות שונות. צוות המוזיאון היה מוכן לכל תרחיש או מתן עזרה במקרה הצורך והמצודה עצמה הוקדשה כולה עבור אותן משפחות. איך הכול התחיל? בשנת 2016 התחלנו לקיים את פעילויות "נפגשים במגדל" למשפחות ועם הזמן הביקוש הלך וגדל והבנו את הצורך להרחיב את קהל היעד. בקיץ הזה, החלטנו לקחת את פעילות נפגשים במגדל צעד קדימה ולצד פעילות המשפחות יזמנו גם יום מיוחד עבור הקהל הבוגר של קהילת הצרכים המיוחדים וכדי לייצר חוויה מיוחדת במינה, הזמנו כמה מחברי הקהילה לקחת חלק פעיל בהעברת הפעילות עצמה. פנינו לעמותת שק"ל (שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים) שאימצו בשמחה את הפרויקט החדשני ויצאנו לדרך: השלב הראשון בקריירה של כל מדריך שמכבד את עצמו הוא כמובן קורס מדריכים. על מנת להכין את דיירי שק"ל להיות מדריכי מוזיאון מגדל דוד לעתיד, פיתחנו קורס מיוחד להכרת המוזיאון. הקורס הייחודי החל בחודש יוני וכלל 4 מפגשים בהם למדו המשתתפים להכיר את המוזיאון ואת המצודה. המשתתפים למדו טכניקות לדיבור מול קבוצה ועל התקופות השונות בירושלים …

הכפר העירוני

סיור בקהילה האתיופית הנוצרית

בירושלים העתיקה, בתוך ארבעה רבעים, למעלה מ-3,000 שנות היסטוריה, כ-40,000 תושבים ועשרות קהילות שונות ומגוונות חיות זו לצד זו בקמ"ר בודד אחד. אז מה הפלא שהיא אף פעם לא מפסיקה להפתיע? הפעם בחרנו באחת הקהילות המיוחדות והמסקרנות המתגוררות בעיר – הקהילה האתיופית הנוצרית. דיר א-סולטאן הוא כפר נזירים קטן ועתיק, אומרים עליו שהוא הכפר הכי קטן בעולם – מתגוררים בו נזירים בודדים. דמיינו כפר אתיופי אמיתי, כפר בו המבנים עשויים מחומרים טבעיים בלבד, מחימר ומעץ, במרכז הכפר בור מים משותף ממנו שואבים מים לשימוש והתושבים לבושים בתלבושות מסורתיות. עכשיו העתיקו את התמונה הפסטורלית הזו בדיוק, אל לב העיר העתיקה הסואנת. הנזירים בדיר א-סולטאן מתגוררים בחדרוני חימר קטנים הנשענים על גג חדר האוכל הצלבני הקדום, הם שואבים את המים מבור מים מקומי ומקיימים חיי שיתוף סגפניים – מעין קומונת נזירים מזרחית קדומה. סיפורו של הכפר הקסום הופך מעניין עוד יותר לאור ההיסטוריה שלו השזורה בסיפורים דרמטיים של חילוקי דעות, מאבקי כוח, בגידות ותככים. בכפר הממוקם על גג כנסיית הקבר, ישנה גישה ישירה לכנסייה שהיא מרכז העלייה לרגל הנוצרית, ועל פי המסורת זוהי גם התחנה ה-9 בדרך הייסורים של ישו (הויה דולורוזה) – מיקום אסטרטגי מבוקש שיצר מלחמות שליטה במקום לאורך השנים. המחלוקת העיקרית על השליטה במקום נטושה בין הקופטים לאתיופים. מכיוון …

12:00PM? הזמן לחומוס!

IMG_7493

טיול ברובע המוסלמי שבעיר העתיקה בירושלים מרגיש כמו טיול לארץ רחוקה. מלבד העובדה שהוא הרובע הגדול ביותר מבין ארבעת הרבעים, הוא התוסס, מלא חיות והמסקרן ביותר. הסמטאות, האנשים, הניחוחות, האוכל והשפה יוצרים מסע מרתק בתרבות הערבית. הרובע המוסלמי מורכב מקהילות רבות של דתות, משפחות וזהויות אתניות שונות, וכול קבוצה מביאה למרחב הציבורי את התרבות, המסורת וסגנון החיים שלה. הפעם החלטנו לצאת לסיור בשעה העסוקה ביותר ברובע, בשעת ארוחת הצהריים. התפריט של העיר העתיקה הוא כנראה לא התפריט הארוך או המגוון ביותר שיצא לכם לראות, יש בו חומוס, חומוס עם מסבחה, חומוס עם פול, חומוס עם בשר, חומוס עם צנוברים… חומוס מכל סוג אבל בעיקר – חומוס. כמעט כל חומוסייה שמכבדת את עצמה תדע לספר על מסורת של 20, או 30 שנה, על הסודות שעוברים במשפחה שהופכים כול חומוס למיוחד יותר, על האווירה המיוחדת שיש בשוק של העיר העתיקה  ו- איך לא: על השירות. שירות המשלוחים המיוחד של העיר העתיקה הוא מהדברים שגורמים לתמונות מירושלים להראות כאילו צולמו בעולם אחר. אבל אל תתבלבלו, השירות המשלוחים המיוחד לא מיועד עבורכם, מצטערים. אם הייתם בעלי חנות ברובע או אם הייתם יודעים למסור את המיקום המדויק שלכם ברחבי השוק, הייתם יכולים ליהנות ממגש עמוס בכל טוב. כמו כל מיזם מצליח, גם שירות המשלוחים ברובע …

סודות הקרמיקה הארמנית

סודות הקרמיקה הארמנית

מה הדבר הכי מיוחד בירושלים? כמעט כל ירושלמי שתשאלו, יענה לכם שהאנשים של ירושלים הם אלה שהופכים אותה לכל-כך מיוחדת. כל טיול, סיור או אפילו סתם הליכה ברחוב הם הזדמנויות למפגשים עם דמויות מרתקות – אנשים שעברו מסעות ארוכים כדי להגיע לעיר, אנשים שהיו כאן מאז ומתמיד – ובעיקר אנשים שהם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של העיר. אנחנו מאמינים שבין שכנים טובים, אין סודות – ולכן חצינו את הכביש, הפעם דווקא לכיון מזרח, והלכנו ללמוד על הקרמיקה הארמנית שמעטרת כמעט כל רחוב ופינה בעיר העתיקה. אם יצא לכם לבקר באזור העיר העתיקה (ובטוח יצא לכם), בוודאי שמתם לב לחנויות הפרחוניות והססגוניות לאורך השווקים השונים בכל ארבעת הרבעים, בהן נמכרים כלי קרמיקה בשלל גדלים וצורות ובעיקר בשלל עיטורים אמנותיים שעושים שמח בעיניים. נעים להכיר: הקרמיקה הארמנית. בתוך הרובע הארמני, הקטן והוותיק ביותר מבין ארבעת רבעי העיר העתיקה שוכן בית מלאכה מסורתי בעל היסטוריה מפוארת. נכנסנו אל המבנה העתיק ופגשנו את ג'ורג' סנדרוני, מנהל בית המלאכה. ג'ורג' מספר שהרומן של ירושלים עם הקרמיקה הארמנית התחיל בשנות ה -20 כאשר הבריטים ששלטו בישראל ביקשו לשפץ את אריחי הר הבית, הם קראו לבני 3 משפחות ארמניות שהתגוררו בטורקיה להגיע לירושלים על מנת לבצע את השיפוץ. אחת ממשפחות אלו הייתה משפחת סנדרוני, שהשתקעו ברובע הקטן …

"מרוות ירושלים"

marvat yerusalim2

מה אתם חושבים על השכנים שלכם? אנחנו אוהבים את השכנים שלנו – למרות הדמיון והשוני, כל אחד מהם לחוד וכולם ביחד מספרים את סיפורה של ירושלים. לכבוד האביב וליל הסדר הקרב ובא, החלטנו לרדת מהמגדל ולבקר אצל השכנים שלנו מהצד השני של הכביש, למרגלות המצודה, במקום מיוחד שבו נוצר חיבור בין ישן לחדש, בין עתיק למודרני, בסמטת האומנים הירושלמים של חוצות היוצר –  בקרנו במסעדת האקליפטוס. מסעדת האקליפטוס היא לא סתם עוד מסעדה. האקליפטוס מציעה מסע ירושלמי חוצה תרבויות, עדות, ומקומות – דרך החיך, בהובלת השף המיוחד העומד בראשה: השף משה בסון משה נולד וגדל בירושלים והאהבה שלו לאדמה של העיר, לתנ"ך ולמסורת מורגשת היטב בכל אחד מתבשיליו הירושלמיים המיוחדים. איפה עוד תמצאו ניוקי חוביזה, תאנים ממולאות ברוטב תמרינדי ומרק חמציצים? כל אחד מהמתכונים המיוחדים של בסון, הוא לא פחות מפסיפס אנושי של ירושלים: אוסף אינסופי של מסורות שנאספו בהתמדה במשך שנים מאנשי העיר המקומיים – יהודים, מוסלמים ונוצרים, ומעולי הרגל משלל עדות ותרבויות – כל אלה מביאים אל הצלחת את ירושלים בתפארתה. החלטנו "להתאמן" לקראת ארוחות פסח ובעיקר היינו מאוד סקרנים "לטעום" את ירושלים, אז יצאנו לסיבוב עם השף בעקבות אחת המנות הירושלמיות והטעימות שנמצאות בתפריט המסעדה "מרוות ירושלים" – עלי מרוות ירושלים ממולאים באורז ובשלל עשבי תיבול. כמו כל מתכון טוב, הסיפור …

מי אתם הקראים?

"וַיֹּאמֶר ה', אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹת ה', וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, לֵאלֹהֵיכֶם". מן הפסוקים הללו הקראים למדים כי על הציצית יש לשזור פתיל תכלת. אולם, אין הגבלה למקור הפקתו פרט לכך שהוא אמור להיות ממקור טהור. לעומת ההלכות הרבניות שהגבילו את מקור הפקתו של צבע התכלת שלשיטתם צריך להיות מופק רק מזן נדיר של חילזון, (למרות שהוא בעל חיים טמא)

הם זרם ביהדות, אבל לא חוגגים את חנוכה ופורים, בבית הכנסת שלהם אין כיסאות ומתפללים ללא נעלים. הם אינם מדליקים פלטה בשבת, לא מניחים תפילין ובלוח השנה שלהם נקבע החודש ע"פ עדים שראו את המולד. המנהגים הללו של קהילת הקראים, מהקהילות היהודיות העתיקות ביותר, גרמו לא פעם לחילוקי דעות קשים בינם לבין זרמים אחרים. אמונתם כי מקור הסמכות לפירוש התורה נמצא בידי המאמין ולא רק ברשות הרבנים קוממו עליהם לא מעט ביקורת מצד הממסד הרבני ומנהיגי קהילות יהודיות אחרות.  על מנת להבין מי הם הקראים בדיוק ומה גרם להתפתחות הזרם, עלינו לחזור מאות שנים אחורה, לתחילת התהוותה של הקהילה: התקופה היא תקופת בית שני, וכבר באותם ימים היהדות התפלגה לזרמים שונים ומגוונים. לצידם של ה"פרושים", חכמי התלמוד שבהנהגתם התפתחה ההלכה הרבנית, פעלו קבוצות נוספות של איסיים, בייתוסים, וצדוקים.  עם זאת, לא כולם מצאו את עצמם שייכים לאותם הקבוצות: לצד אותן קהילות חיה תפזורת של יהודים בודדים שהעדיפו לחיות ללא מסורת ודבקו בקיום המצוות על פי פרשנות התורה שבכתב בלבד. אך זה עוד לא הכל! לפני כ- 1300 חלה אחת ההתפלגויות הגדולות ביהדות. באותה שנה נפטר ראש הגולה של בבל. בוסתנאי שמו. ובירושת התפקיד של 'מלך היהודים בגולה' התמודדו שני אחים. ענן בן דויד ואחיו הקטן חנינאי. למרות גדלותו של ענן …

תבלינים רבותי, תבלינים

שוק מחנה יהודה

אמרתם שוק, אמרתם תבלינים! יצאנו לטעום משני המקומות היותר צבעוניים ותוססים בירושלים. הראשון, שוכן על ציר יפו ואין תייר שלא מבקר בו ביום שישי בצהריים בכדי לחוות ירושלמיות אותנטית, הלא הוא שוק מחנה יהודה או בשבילכם: מחניודה. השני, נמצא בקצה אותו הרחוב בסמוך לשער יפו ואין תייר שלא מגיע אליו לשמוע את קריאות הסוחרים וססגוניות מרכולתם, מלך הרובעים: שוק העיר העתיקה. שני השווקים מהווים ציר מרכזי עבור תושבי ירושלים ומוקדי משיכה עבור העולים אליה. בליל הצבעים, והקולות מציע מגוון סחורות מירקות ודגים עד לשמלות וחפצי אומנות, ובין הדוכנים העמוסים והסמטאות הצפופות מזמנים מפגשים ייחודיים בין עולמות, דתות ותרבויות. הריחות העזים מגיעים מדוכני התבלינים המעטרים את שני השווקים, וכמו שלכל שוק סיפוריו שלו, כך לכל שוק תבליניו שלו. שואלים מה ההבדל? נכנסנו לסמטאות, עקבנו אחרי מקומיים וחזרנו עם תובנות מעניינות ואיך לא – מתכונים! "מחנה יהודה" החל להתגבש כשוק בשלהי התקופה העות'מאנית, סוף המאה ה-19, כאשר פלאחים ערבים הביאו את תוצרתם החקלאית למכירה אל מגרש ריק בדרך יפו, סמוך לשכונת מחנה יהודה. הצלחתו של השוק המאולתר הייתה כמעט מתבקשת: ירושלים שיצאה מהחומות, גדלה, ותושבי נחלאות חסכו לעצמם את ההליכה הארוכה עד לשווקי העיר העתיקה המרוחקים ובחזרה, וכמוהם גם יושבי הכפרים הערביים. גבריאל כהן, בן שכונת בית יעקב הסמוכה, תיאר את השוק באותם …

עיר הבירה

Screenshot_2017-01-30-14-02-11-1

אומרים עלינו, הישראלים, שאנחנו לא שתייני בירה רציניים אבל בשנים האחרונות מתפתחת בארץ תרבות חדשה בתוך כוס הבירה שלכם וישראל היא מזמן כבר לא ארץ של "בירה לבנה" או "בירה שחורה". כיום אפשר למצוא על מפת הארץ מעל עשרים מבשלות בוטיק צעירות ומבטיחות, וגם לירושלים תרבות השתייה נכנסה בסערה וכיום היצע הבירות בחיי הלילה הירושלמים לא מבייש כל "עיר בירה" אחרת. ביקשנו מאיציק שפירא, מהבעלים של מבשלת שפירא, לספר לנו חוויות מהמבשלה המקומית. הסיפור של מבשלת שפירא הירושלמית, אחת המבשלות המוכרות שקמו בשנים האחרונות, הוא סיפור על בישול בירה שהתחיל כמעט במקרה, בחצר האחורית ובתור תחביב. אחרי הניסיון הראשון שהצליח – כבר לא הייתה דרך חזרה… אחרי שהצליח לייצר בירה נהדרת, איציק החליט להוסיף קצת אווירה ירושלמית או ליתר דיוק – להכניס את טעמי העיר לתוך הבירה החדשה. לתוך סיר הבישול נכנסו בזה אחר זה: חיטה, שעורה, ענבים, תאנים, רימונים, זיתים ותמרים בניסיון לייצר את בירת שבעת המינים! לצערנו, את התוצאה לא טעמנו אבל השמועה מספרת שהתוצר הסופי היה ממש לא מוצלח – ונגנז. אז בירת שבעת המינים לא הגיעה למדפים אבל מבשלת שפירא מייצרת הרבה סוגים אחרים בירה מקומית מצוינת! הומר סימפסון אומר ש"בירה, היא הסיבה והפתרון לכל בעיות החיים" ואנחנו בהחלט מסכימים איתו. במפגש מסה הקרוב בסדרת "שותי העיר" …

פולי קפה, הל וגחלים בוערות

שותי העיר : סיור על קפה של מהפכות ובוהמה

בשוק התבלינים, על דרך ראשית אבל בפינה נסתרת, בין כנסיות למסגדים יושב אחד מבתי הקפה הוותיקים שנפתחו בירושלים. 'בית הקפה של מוסא' הוקם לפני 140 שנה והיה מהוותיקים שהביא לירושלים של המאה הקודמת את תרבות הישיבה והבילוי בבתי הקפה – מה שלא היה נפוץ באותם ימים ובטח שלא בירושלים העתיקה – חנויות לממכר קפה החלו לשמש כמקום להתכנסות חברתית של גברים שעד אז היו נוהגים "לבלות" יחד במסגדים. ב'בית הקפה של מוסא' אין שולחנות נוחים, סט כלים אריסטוקרטי, תפריט עשיר ומוזיקה ברקע. ב'בית הקפה של מוסא' תמצאו נרגילות, קטורת בעבודת יד וסוג אחד של קפה שחור, אבל מהסוג שלא שוכחים בקלות, ואליו מתווספת האווירה האותנטית המיוחדת לירושלים העתיקה. למרות שהוא קטן ולא מפורסם לתושבי העיר החדשה, עבור תושבי השוק הוא מקום בילוי פופולרי אחרי יום עבודה או בכל שעה שבה הם רוצים לנקות את הראש. הקפה הוא מופלא כמו שהוא – פשוט, ומורכב מפולים טחונים, קמצוץ הל וניחוח בישול על גחלים. השירות, כמו בסיפורים הישנים והטובים הוא מופע של אדם אחד. מוסא בעצמו אחראי על ייצור הטבק, על בישול הקפה, על הדאגה לגחלים, ההגשה ועל הפינוי. למוסא זה ממש לא משנה מי אתם ומאיפה באתם או מה אתם מייצגים, כל אחד מוזמן ויכול להרגיש בבית, ואם הוא סימן אתכם כחברים – מובטחת לכם …

הי, מצאנו מטבע!

אורנה כהן, ארכיאולוגית

כמעט שלושים שנה אחרי סיום החפירות הארכאולוגיות במצודת מגדל דוד, איש לא ציפה למצוא עוד גילויים חדשים מן העבר בשבילי המוזיאון המטופח. אבל מסתבר שירושלים לא מפסיקה להפתיע, ובתזמון מושלם לכבוד החנוכה! במהלך עבודות ניקיון ותחזוקה שגרתיות בגן הארכאולוגי, משך את תשומת ליבה של המשמרת אורנה כהן פריט מתכתי שנצנץ מבין אבני החומה. מבט מדוקדק יותר העלה שמדובר במטבע ברונזה – פרוטה, שהייתה בשימוש  בירושלים בימיו של המלך שכולנו זוכרים, ולא לטובה, מחג החנוכה – אנטיוכוס הרביעי אפיפנס, אורח לא רצוי  בהיסטוריה של העיר. אנטיוכוס זה הוא הוא המלך אשר גזר על ירושלים את הגזירות הקשות אשר הציתו את מרד המכבים, שהביא לניצחון המעטים על הרבים, לנס פח השמן ולחג עתיר הקלוריות שכולנו אוהבים. המטבע התגלה בסמוך לחומה החשמונאית המרשימה, הניצבת בתחום מצודת דוד יחד עם מגדל מרשים מימי יונתן ושמעון החשמונאים, אחיו של יהודה המכבי. בנוסף נמצאו למרגלות המגדל אבני בליסטראות וראשי חיצים מברזל, כולם עדות למלחמה שהתחוללה בירושלים בימים בהם נאבקה העיר על עצמאותה מול השליטים הסלבקים. על המטבע מופיע דיוקנו של המלך, עם כתר  קרניים לראשו ומצדו השני אלה ניצבת עטופה בצעיף אין כל תיארוך על גבי המטבע, אך ידוע שמטבעות אלה נטבעו בעיר עכו, שאז קראו לה פטולמאיס, כנראה בין השנים 172 ל-168 לפנה"ס. אילת ליבר, …

הו! הו! הו!

סיור חג המולד, עיר העתיקה, מוזיאון מגדל דוד

אחד הסמלים הכי מזוהים עם חג המולד הוא כמובן – סנטה קלאוס! לכבוד חג המולד שייחגג בסוף השבוע ברחבי העולם יצאנו לצלם את סבא-חג-המולד בגרסאותיו הירושלמיות. אם יצא לכם לעבור בקרבת ברחובות הרובע הנוצרי והר ציון בימים אלה בטוח שמתם לב לעובדה שהאזור כבר לובש חג, כמיטב המסורת: עיטורים צבעוניים, אורות המקשטים את הרחובות, עצי אשוח ועוד. ממש עוד מעט, לקראת החג גם הכנסיות יקושטו ומלבד עצי אשוח, ענפים ירוקים ותיאורי הלידה של ישו לא נוכל שלא להיתקל בבובות Father Christmas, סנטה קלאוס – הסבא החביב המוכר בבגדיו האדומים וזקנו הלבן. אז מי הוא הסבא שמחלק מתנות בגרביים אדומים? ומה הקשר שלו לחג המולד? כדי להבין זאת, עלינו לחזור קצת אחורה בזמן, אל המאה ה-3. באסיה הקטנה, טורקיה של ימינו, בעיר מירה חי ניקולאס, בישוף העיר שלימים היה לקדוש נוצרי. לקדוש ניקולאס יוחסו ניסים שונים ואחת המסורות המוכרות ביותר הקשורות בו, היה מתן שלושה שקי כסף עבור שלוש אחיות עניות. מכאן כנראה החל מנהג קדום לתת מתנות בציון יומו של הקדוש ניקולאס בתאריך ה-6 בדצמבר. כבר לפני שנים רבות נהגו לתת לילדים ולעניים מתנות ועם הזמן התגלגלה מסורת זו לאמריקה, יחד עם המהגרים ההולנדים שהגיעו ליבשת. שמו של ניקולאס הקדוש, בהולנדית Sinter Klaas, השתבש לשם "סנטה קלאוס" ומנהג חלוקת המתנות …