1

על החג שכמעט והיה בנר ראשון של חנוכה

מוזיאון מגדל דוד |03/12/2021|32
שיתוף פוסט

"ארץ נחלת אבותינו הולכת ונכבשת. אמנם לא חיילות יהודים כובשים את הארץ, זרים כובשים אותה, אך אלה הזרים הכובשים הכריזו גלוי לכל העולם, כי הם כובשים אותה למען השיבה לעם ישראל! … ובכל מרחק הזמן ובכל שינוי מסיבות העניינים אין ספק, כי החנוכה הנוכחית היא היותר דומה לחנוכה הראשונה של החשמונאים בעצמם. בחנוכה זו אנו עומדים פנים בפנים עם מאורע אולי עוד יותר גדול לעמנו מהמאורע של חנוכת החשמונאים הראשונה, ולכן, יהיו נא איפוא דברי הימים ההם לנו לעיניים". ( אליעזר בן יהודה. "חנוכה החשמונאית",  עיתון העברי, גיליון מה' (1917/ 5), ברלין 7.12.1917 עמ' 2)

 

כמה ימים לפני חנוכה בשנת 1917 פרסם אליעזר בן יהודה התייחסות מאמר בעיתון העברי ובו קשר בין ניצחון החשמונאים במרד נגד היוונים לבין כיבוש ירושלים על ידי הבריטים. יומיים לאחר מכן, בנר ראשון חנוכה - 9.12.1917 , פמליית ראש העיר הטורקי של ירושלים נכנעה בפני חיילי הצבא הבריטי. ההצהרה על תמיכתה של ממשלת הוד מלכותה בהקמת בית לאומי ליהודים שמסר הלורד בלפור רק חודש וקצת קודם לכן (2.11.1917) , עדיין הדהדה בהתרגשות בלבבות ומשום כך דמויות החיילים הבריטים בשערי העיר נדמו לאנשי הישוב היהודי בירושלים כדמויות גואלות.גד פרומקין, שהיה אז שופט בית המשפט העליון הציע לרב קוק להוסיף לחגיגות החנוכה בו מציינים את כיבוש ירושלים על ידי המקבים, חגיגות לכיבוש העיר על-ידי הבריטים:

"[…] ומרשה אני לעצמי להציע לפני כבוד תורתו שבמקום התשיעי לדצמבר יקבע כ"ד כסלו ליום הודיה ושבח, וכי מדי שנה בשנה יתאספו ביום זה בבתי הכנסת בשעה שבין מנחה ומעריב לערוך תפילה מיוחדת המתאימה למאורעות היום ולגמור את התפילה בהדלקת נר חנוכה בחגיגיות"

גד פרומקין ואליעזר בן יהודה לא היו יחידים בתחושותיהם – הישוב היהודי בירושלים והיהודים בתפוצות חשו כי נס חג החנוכה שוב האיר את בתיהם! אבל להיסטוריה יש חוקים משלה ואחרי 30 שנה התחושה היתה קצת שונה...

1
פמליית הכניעה

שלושים שנה לאחר מכן פחות משבוע לפני חג החנוכה הלבבות בירושלים שוב פעמו בהתרגשות והפעם לא מהשמחה על תחילת המנדט הבריטי, אלא דווקא מההודעה על סיומו! 

בתאריך 29.11.1947 , יז' כסלו תש"ח, התקבלה ההחלטה באו"ם על קבלת תוכנית החלוקה, הפסקת שלטון המנדט הבריטי והקמת מדינה. באותו היום כשנגמרה ספירת הקולות המותחת, ליד מקלטי הרדיו זלגו דמעות והמונים יצאו לרקוד יחדיו ברחובות. זה היה יום של חג, של ציפייה ותכונה לקראת הבאות, וגם של דימויים מימים קדומים, אי אז כשהיתה עצמאות שלטונית בימי החשמונאים. 

1
ריקודי שמחה בכט' בנובמבר ליד בית המוסדות הלאומיים בירושלים

מהימים ההם ועד היום הזה ממש סיפור חנוכה ממשיך להוות ציון דרך לשאלות על תקומת עם, על זהות, ערכים, ניסים ומעשים.

פוסטים נוספים שיעניינו אותך