_OM_8353

על הדבש ועל העוקץ

נכתב ע"י: קהילה כותבת
|
21/04/2019
82

לפני כמה חודשים התחלנו לשמוע זמזוזמים בכל רחבי המצודה, הזמזומים ליוו את שגרת ימינו ולא ממש ייחסנו לזה חשיבות. יש כאן עולם חי שלם, לטאות רצות בין החרכים, ציפורים מקננות, ופרפים נצפים פה לרוב, אז כמה זמזומים לא ממש הוציאו אותנו משלוות הנפש שלנו. כשאחת העובדות נעקצה ע"י דבורה, ומצאנו כמה דבורים על רצפת הרחבה התחלנו להבין שיש פה משהו קצת יותר מורכב מזמזומי רקע ויצאנו לחפש את הכוורת.

מגדל דוד אמנם מעוקל מבוצר וסבוך, אבל לא חשבנו שיהיה לנו כ"כ קשה למצוא נחיל דבורים שהתמקם באחד מקירות המצודה. יש כאן עובדים ש 30 שנה עובדים במוזיאון, מכירים כל פינה וחרך ועדיין – לקח לנו כמה ימים עד לאיתור הכוורת אי שם במגדל פצאל (התצפית הכי יפה בעיר).

בדיקה מדוקדקת עם משקפת וצפייה בדבורים, הביאה למציאת מקום הנחיל. זה היה מבצע בילוש עד שגילינו בדיוק מהיכן הן יוצאות ונכנסות. מסתבר שבחור שנמצא במגדל פצאל שנגרם עקב חדירה של פגז בעבר הרחוק של המגדל מצאו להן הדבורים בית. הדבורים פשוט התמקמו שם ובנו כוורת ענקית עם חלת דבש ועולם שלם. אנחנו מומחים בהרבה דברים, אבל בדבורים קצת פחות, הבנו שאנו זקוקים לאנשי מקצוע ומצאנו את ארגון "מגן דבורים אדום" – בה חברים מתנדבים מרחבי הארץ המוזעקים לסיוע בפינוי והעתקת של כוורות דבורים הנמצאות בסכנת ריסוס או השמדה. בנוסף, שכרנו את שירותיו של מומחה לגלישת צוקים היות והכוורת התמקמה 25 מטר מעל לחצר המצודה. גל פדידה – המומחה לגלישת מצוקים גלש מראש תצפית המגדל והתמקם הין שמיים לארץ כדי קבל תמונת מצב מדוייקת על מיקום וגודל הנחיל בחומה. לאחר בירור ובדיקה מסתבר שהדבורים נמצאות שם כ 6 שנים ויצרו כוורת לתפארת.
בהתחלה "מגן דבורים אדום" הציעו להשאיר את הכוורת וליצור מצב בו נוכל לחיות בהרמוניה, אך לאחר כמה שבועות בהם אנשים המשיכו להיעקץ ואחת מעובדות המוזיאון התגלתה כאלרגית מאד לדבורים, הוחלט להעתיק את הנחיל למקום אחר מבלי לפגוע בחלת הדבש והכי חשוב – לשמור על המלכה כדי שכל הדבורים יעברו איתה יחד למקום מבטחים חדש.


תהליך פינוי הדבורים נקבע ליום חמישי ולקח יום שלם בו מומחה לגלישת צוקים היה תלוי מהמגדל, ובמיומנות, רגישות וסבלנות אין קץ הצליח להוציא את הדבורים ולשמר את חלת הדבש. בנוסף למאמצים הטכניים שנדרשו כדי לפנות את הנחיל נדרשנו גם לליווי של אורנה כהן, משמרת האתר, שליוותה את הליך הגלישה ואיתור נחיל הדבורים בחומת מגדל פצאל. שמנו הגנות לקיר כדי שלא ייפגע במהלך הגלישה למטה ואורנה נתנה הנחייה היכן לבצע את העיגונים. כל מה שאנחנו עושים במצודה הוא לשמור על הישן, העתיק והקיים.

לאחר שהדבורים הוצאו מהמקום באמצעות מיסוך עשן, החל הליך הפינוי המורכב. עיקר המאמץ היה להוציא את חלות הדבש שלמות עד כמה שניתן יחד עם המלכה של הדבורים. "אם המלכה לא תעבור יחד עם חלות דונג, סיכוי ההישרדות של הנחיל אינם גבוהים", מפרט יוסי אוד. "המלכה מטילה את הביצים בחלת הוולד, מהביצים בוקעים זחלים והזחלים מתגלמים לדבורים. בחלת הוולד שפונתה, נותרו זחלים שבקעו מהביצים ועומדים להתגלם".

הנחיל הועבר ל"חוות חופש לדבורים" בהרי ירושלים, אחת מתוך רבות שהוקמו על ידי העמותה ברחבי הארץ. לדברי אוד, מדובר באחת הכוורות הגבוהות ביותר בישראל מהן הועתק נחיל דבורים. אנחנו סוברים שאין זה מקרי שנחיל הדבורים וחלת הדבש החליטו להתנחל במגדל פצאל.

את מגדל פצאל בנה הורדוס יחד עם עוד שני מגדלים – אחד מהם הוא מגדל מרים שהיה ממש סמוך למגדל פצאל. המגדל היה מהמפוארים מבנייניו של הורדוס כיוון שבנה אותו מאהבה למרים החשמונאית שהייתה אישתו המנוחה. ישנה אגדה במסכת בבא בתרא בתלמוד הבבלי המספרת על הורדוס ומרים – על פי אגדה זו, הכריזה מרים שהיא האחרונה לבית חשמונאי, והתאבדה. לאחר מותה, הורדוס שימר את גופתה בדבש במשך שבע שנים. יש האומרים שטמן אותה בדבש כדי לבוא עליה ולספק את יצרו, ויש האומרים שטמן אותה בדבש כדי לטעון שהוא נשוי לבת מלך. כך או כך אנחנו שמחים שהמלכה האם הועברה בהצלחה לכוורת החדשה, ואיתה כל הנחיל כולו. אנחנו חזרנו לשגרת מגדל נעימה ללא פס קול של זמזומים.

אולי יעניין אתכם גם:

כתיבת תגובה

יש לכם מה להגיד ?

*