ZEEV JABOTINSKY IN ARMY UNIFORM DURING WORLD WAR  1.

פורטרט, זאב ז'בוטינסקי במדים צבאיים, בזמן מלחמת העולם הראשונה.

נשים בונות ירושלים

נכתב ע"י: קהילה כותבת
|
24/11/2019
397

כותב: עקיבא סגל

כאשר בונים את סרגל התקופות ההיסטורי של ארץ ישראל, ניתן להבחין כי ישנו קושי בקביעת את השנה שבה מתחילה התקופה הביזנטית. בניגוד לתקופות האחרות שראשיתן בכיבוש העיר, הביזנטים לא הופיעו יום אחד וכבשו את ירושלים מהרומאים. למעשה, הביזנטים עצמם כלל לא ידעו שהם כאלו; מדובר בשם מודרני, שנועד לבטא את העובדה שבני האימפריה הרומית (לימים, המזרחית) המירו את דתם לנצרות. כיצד קורה שהאימפריה הגדולה בעולם משנה את דתה למונותיאיזם, וכמה מהר תהליך דתי שקורה ברומא משפיע על נופה של ירושלים בקצה השני של העולם? התשובה לשתי השאלות הללו מוליכה לאשה עקשנית אחת.

לא ברור מדוע נתפסת הלנה, אימו של הקיסר קונסטנטינוס, לדת הנצרות שהייתה אסורה באימפריה הרומית; אך כנראה בהשראת אימו מפרסם הקיסר את הצו של מילנו (שנת 313 לספירה) המתיר לראשונה את הפולחן הנוצרי, ואף מכנס בשנת 324 לספירה את ועידת ניקאה, הכינוס העולמי הנוצרי הגלוי הראשון. אם לא די בזאת, מיד בתום הוועידה יוצאת הלנה בעצמה לארץ הקודש בכדי למצוא ולגלות את המקומות המוזכרים בברית החדשה. אולם הרומאים עצמם, כזכור, הם שהרסו את ירושלים של ישוע בשנת 70 לספירה, ועל חורבותיה בנו עיר פגאנית בשם איליה קפיטולינה. הלנה מצווה את מה שרק אמו של הקיסר בכבודה ובעצמה יכולה לבקש: להרוס את המקדשים האליליים, ולבנות במקומם כנסיות. וכך לנופה של איליה קפיטולינה, מתווספות כנסיית הקבר על הרחוב הראשי וכנסיית האלאונה על הר הזיתים. כעת ניתן לומר שהתחילה תקופה חדשה בתולדות ירושלים – התקופה הביזנטית.

בשנים הבאות תבואנה בעקבות הלנה עולות רגל נוספות, נשים רומאיות עשירות מהמעמד הגבוה, ותבנינה אט אט את ירושלים החדשה, הנוצרית: כך אשת אצולה רומית בשם מלאניה, ששכלה את שני בניה ובעלה, מחליטה לעשות כמעשה הלנה ולנסוע הרחק לירושלים, והיא מייסדת על הר הזיתים מנזר נשים ומנזר גברים. אשה זו מכונה "מלאניה הקשישה" כדי להבדילה מנכדתה הקרויה על שמה, שתגיע גם היא לירושלים ותבנה גם היא מנזר נשים ומנזר גברים על הר הזיתים, תוך שהיא מפזרת את כספה הרב בירושלים לכל עבר. צליינים אורתודוקסים עולים אל קברה של "מלאניה הצעירה" שברובע הנוצרי עד ימינו.

תקופה ביזנטית

ישנן גם נשים שלא באו להתיישב בעיר אלא רק לבקר: איגריה, המגיעה אלינו מדרום צרפת או ספרד, אמנם לא נשארה לגור כאן ולא שינתה דבר בנוף, אך כן תיארה אותו. יומן המסע שלה באזורנו בין השנים 381-384 לספירה מהווה מקור רב ערך להבנת תנופת הבנייה העצומה בירושלים באותה התקופה. כעשר שנים לאחר מכן, הגבירה פומניה מצאה את טביעות רגליו של ישוע על סלע בהר הזיתים, ומקימה סביבה את כנסיית העלייה השמימה, העומדת עד ימינו אנו. אולם השיא היה עם הגעתה לירושלים של אאודוקיה, אישתו של הקיסר תאודוסיוס שהייתה למשוררת נודדת. מלבד הכנסיות שבנתה (כנסיית השילוח וכנסיית סטפנוס), אאודוקיה פתחה בירושלים חוג ספרותי לאנשי תרבות, איפשרה בה חופש דת מסויים, וחשוב מכל – הקיפה את העיר בחומה לראשונה מזה שנים רבות. אאודוקיה מתה ונקברה בירושלים בשנת 460 לספירה; החומה שהקימה נותרה על תילה הרבה אחריה, עד לרעידת אדמה גדולה בשנת 1033.

סיורי מסה בנושא ביזנטיון >>

*בתמונה, יצירה מתוך תערוכת הקבע במוזיאון, סיימון דריי, שמן על זכוכית.

 

אולי יעניין אתכם גם:

כתיבת תגובה

יש לכם מה להגיד ?

*