שותי העיר : סיור על קפה של מהפכות ובוהמה

קפה של מהפכות ובוהמה

נכתב ע"י: קהילה כותבת
|
31/10/2016
55

בחיפוש אחר תרבות הקפה ובתי הקפה בירושלים, מצאנו ספר מיוחד ויוצא דופן הנקרא "הקפה וגידולו בארץ" שכתב ישראל גינדל בשנת 1959. בהקדמה לספר גינדל כתב:

"את גרעיני הקפה מביאים ארצה, כאמור, מארצות חוץ. בעת כתיבת טורים אלה, מוציא אוצר המדינה למעלה מ-2 מיליוני דולרים בשנה ליבוא קפה בכל צורותיו – כגרעינים, כקפה טחון וכאבקה מסיסה.. כן קונים בארצות חוץ את קליפת הפרי, האהובה על בני העדה התימנית. אע"פ כן מורגש מחסור בקפה, והשימוש בו מוגבל עד למינימום. ועוד זאת: הגרעינים המובאים לארץ הם מזנים שמחירם זול. שתיית המשקה הדל שאפשר להכין מהם, גורמת עגמת נפש לבעלי טעם היודעים מהו קפה משובח. בדרך כלל מביאים ארצה את המין Coffea robusta Lind, שמחירו בשוק העולמי כמחצית מחירו של המין שאימצנו בארץ, C. Arabica L.."
(גינדל ישראל, הקפה וגידולו בארץ)

באתר האינטרנט של מינהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני, נכתב על גינדל,

"בשנת 1956 החל ד"ר גינדל לבדוק את אפשריות גידול עץ הקפה בארץ, וערך ניסיונות בזנים שונים של מין זה. הוא נטע חלקות אימוץ וניסיונות במסגרת הפקולטה לחקלאות ברחובות ובקיבוצים כברי ואיילון. למרות התוצאות המעודדות לא נראתה כדאיות כלכלית."

חבל! אבל הקפה אינו מוצר חדש בארץ ישראל וירושלים, וגם בית הקפה אינו מוסד חדש בעיר. בתי הקפה בירושלים הם מהראשונים בעולם – הם הוקמו מעט אחרי בתי הקפה של איסטנבול וכבר במאה ה-16 נמצאו בתי הקפה בירושלים ובארץ ישראל. יחסם של השלטונות לבתי הקפה בירושלים לא היה פשוט: הם ראו בבית הקפה מקום שבו מבזבזים זמן, שבגללו לא הולכים לתפילות ומקום שמוציא את היושבים בו לתרבות רעה. ההתנגדות הפעילה של השלטונות הביאה להוצאת צווים לסגירת חלק מבתי הקפה בעיר – אולי גם בשל החשש שנרקמים בהם מזימות נגד השלטון.

שותי העיר : סיור על קפה של מהפכות ובוהמה

צילום: ריקי רחמן

על בתי הקפה בירושלים כתב הנוסע ההולנדי ליאונרד ראוולף בשנת 1573

"חוץ משתיית מים יש גם מיני משקה שקונים בחנויות פתוחות, שבהן אפשר לשבת על הרצפה או על השטיחים ולשתות יחד. בין השאר יש משקה טוב מאוד שנקרא קאוואב, שהוא שחור כמעט כמו דיו והוא טוב מאוד למחלות, בעיקר לאלו שבבטן. המקומיים שותים אותו מוקדם בבוקר … הם מקרבים את הכוס אל שפתותיהם ולוגמים ממנו מעט בכל פעם …"
(הציטוטים מתוך הספר פאשות, פלחים ופיראטים מאת יעל בוכמן)

תיאורו של ראוולף האירופי לא מפתיע במיוחד משום שבמאה ה-16 הקפה עדיין לא היה מוכר באירופה, אבל גם במאה ה-19 כשבאירופה פרחו בתי קפה רבים, הנוסעים והתיירים בירושלים תיארו את בתי הקפה הירושלמיים "בהתפעלות":

"לעומת זאת חשובים ביותר בתי הקפה, כמו בכל ארצות המזרח. ספרתי בירושלים כעשרים, אף אחד מהם אינו יפה ואחדים מכוערים ממש.. בבית הקפה או ב'חדר הקפה' מטבחון וספות ערוכות לאורך הקירות לנוחיות האורחים. המטבח.. לרוב ליד הכניסה, ותמיד יש בו גחלים ומים חמים או רותחים בכלי נחושת גדולים.. ואז נמזג הקפה, בדרך כלל מכלי בישול מול פני האורח שמקבל את המשקה כאשר הוא רותח. מסיבה זו גומעים אותו באיטיות רבה.."

שותי העיר : סיור על קפה של מהפכות ובוהמה

צילום: ריקי רחמן

מסורת הקפה העתיקה של ירושלים נמשכה גם במהלך המאה ה-20 עם הקמתם של בתי הקפה שהוקמו ב"משולש הירושלמי" המפורסם והפכו למוסדות מיתולוגיים. בבתי הקפה האלה ישבו אנשי הבוהמה הירושלמית, אנשי הממשל הבריטי, חיילי הגנה, סופרים, סטודנטים ועוד. הסופר אהרון אפלפלד כתב בספרו 'ועוד היום גדול' משנת 2001:

"בתי הקפה בירושלים בשנות החמישים והשישים היו עדיין שקטים, בלא מוזיקה, ונשתמרו בהם הריחות והגינונים של בתי הקפה באירופה. כך קפה "רחביה" ברחביה, "עטרה" ברחוב בן יהודה, קפה וינה ברחוב יפו, חרמון ברחוב הקרן הקיימת.. כולם נסגרו בינתיים"

בסיור בעקבות בתי הקפה של פעם נשמע על המוסדות שנסגרו, נבקר בבתי קפה מיתולוגיים שעדיין מקיימים את המסורת בהצלחה וכמובן, נשב על קפה ועוגה ב"תמול שלשום", בית הקפה הכי ירושלמי בעיר! הצטרפו אלינו >>

אולי יעניין אתכם גם:

כתיבת תגובה

יש לכם מה להגיד ?

*