פסל דוד המלך

איפה באמת היה דוד?

נכתב ע"י: יעל אלכסנדר
|
16/05/2017
6,068

לכבוד יום ירושלים ובעקבות שאלות רבות, תהיות והשערות החלטנו להבהיר אחת ולתמיד – מה באמת הסיפור של דוד וירושלים?

דוד המלך, המנצח בקרבות, המכניע ענקים, המנגן בנבל וכובש העיר מידי היבוסים הוא שם דבר בירושלים. טיול רגלי קצר בסביבות העיר העתיקה מגלה לנו כי רק ב"שכונה הקטנה" שלנו יש לפחות שלושה אתרים היסטוריים הנושאים את שמו של המלך התנ"כי: מוזיאון מגדל דוד, קבר דוד ועיר דוד. כמחווה של רצון טוב, הפשלנו שרוולים ויצאנו לכתת רגלים, לחטט בין מסמכים ופסוקים ולהביא בתמונות ובמילים, את הקשר המיוחד של כל אתר למלך הכי מפורסם בירושלים.

 


מוזיאון מגדל דוד:  קומדיה של טעויות

מיקום: שער יפו

20170122175804_IMG_3402

מצודת מוזיאון מגדל דוד. צילום ריקי רחמן

המוזיאון ממוקם במצודה עתיקה הבנויה משכבות-שכבות של אבני היסטוריה. המצודה שימשה נקודת הגנה אסטרטגית במשך אלפי שנים. גלי הכיבושים של העיר הביאו עימם רפרטואר מרשים של מנהיגים שהשאירו את חותמם על המצודה וביניהם המלך הורדוס, צאלח א-דין וסולימאן המפואר – אבל דוד, דוד לא נמצא ביניהם.

נתחיל מהסוף: על אף שהמצודה מכונה 'מגדל דוד' כבר שנים רבות –  אין קשר בינה לבין דוד המלך. הזיהוי השגוי התחיל כבר בתקופה הביזאנטית. אבות הכנסייה ייחסו פרוש מוטעה לכתביו ההיסטוריים של יוסף בן מתתיהו ושייכו את מגדל פצאל שבנה המלך הורדוס, לדוד המלך. המוסלמים שכבשו את ירושלים מידי הכנסייה, בנו במצודה מסגד וכינו אותו 'מחראב נבי-דאוד', מקום התפילה של הנביא דוד. במאה ה-17 העות'מניים הוסיפו מגדל מעל המסגד ודווקא הצריח הטורקי הזה הפך למגדל דוד. במהלך המאה ה-19 גל של חוקרי ארכיאולוגיה והיסטוריה הציף את ירושלים בחיפוש אחר הוכחות לנאמר בכתבי הקודש. גם הם זיהו, שוב בטעות, את הצריח הטורקי כמגדל של דוד המלך.

מה לא כדאי לפספס: 

לפני כמעט שלושים שנה, בשנת 1989, הוסב מתחם המצודה למוזיאון לתולדות העיר ירושלים, מוזיאון מגדל דוד. המוזיאון מספר את סיפורה הייחודי של העיר ירושלים בצורה מרתקת למשפחה, לילדים, לזוגות ול"סתם" אנשים שאוהבים את ירושלים.

IMG_3086

פעילויות למשפחות וילדים במקום הקסום שבו ניתן להרגיש אבירים, צלבנים, גיבורים, ולוחמים בין נבכיה הניסתרים של מהצודה. צילום: ריקי רחמן

 

תצפית מוזיאון מגדל דוד

התצפית הקסומה ממגדל פצאל בשעות בין הערביים. שווה כל דקה של נסיעה בעליות ההרריות לירושלים. צילום: ריקי רחמן

 

David Cit Show (302)

החיזיון הלילי – 3,000 שנות היסטוריה של העיר הכי קדושה בעולם ב-45 דקות של מוזיקה תמונות ענק ואחיזת עיניים הגורמים לקירות המצודה להתעורר לחיים. צילום: יח"צ

 


קבר דוד: עקבות אבודות

מיקום: שער ציון

פסל דוד המלך בכניסה לקבר דוד - הלחליף תמונה

פסל דוד המלך בכניסה לקבר דוד

במבנה צדדי בהר ציון ,על פי המסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית, קבור דוד המלך. גם באתר זה הקשר ההיסטורי ממשי  לדוד המלך אינו ודאי.

במקרא מתוארת פטירתו של דוד המלך בספר מלכים א' (ב, י):  "וישכב דוד עם אבותיו וייקבר בעיר דוד". אזכורים בספר נחמיה ובכתביו של יוסף בן מתתיהו מצביעים כי נקודת הציון של הקבר הייתה ידועה עד שלהי תקופת בית שני. ניתן למצוא את קבר דוד בספרים נוספים דוגמת נחמיה ג', הברית החדשה, ספרי היסטוריה רומיים וגם בתלמוד הירושלמי. אולם, עם חורבן העיר בידי הרומאים לפני כמעט 2,000 שנה, חרב ככל הנראה גם הקבר, וכך אבדו עקבותיו של מקום קבורתו של מלך ישראל הראשון של ירושלים.

למרות שבמקרא מצוין כי דוד קבור במערת קבורה בחלקה הדרומי של העיר, בדורות שחלפו התפתחה מסורת חלופית הרואה בהר ציון מקום מושבן של עצמות המלך דוד. עם תום מלחמת העצמאות ובמהלך 19 שנים לאחר מכן, ירושלים המזרחית הייתה תחת שליטה ירדנית והגישה לכותל עבור יהודים נחסמה. בתקופה זו ועד תום מלחמת ששת הימים קבר דוד היה המקום המרכזי בירושלים אליו הגיעו היהודים להתפלל ולצפות אל עבר הר הבית ואל מקום המקדש. כיום, כדי לבקר בקבר דוד המלך עלינו להעפיל ולעלות לראשו של הר ציון, סמוך לחומה הדרומית של העיר העתיקה.

אגדה אורבנית שעוברת מפה לאוזן מספרת שלפני כמה שנים נפער חור במגרש כדורגל נטוש ליד כנסיית הדורמציון. האגדה ממשיכה וטוענת כי החור חשף מערת קבורה שהיא-היא מערת קבר דוד האמתית. כיום הפתח המשוער חסום אבל ניתן למצוא לידו אבן עליה רשומה בטוש הכתובת:  "פתח מערת דוד המלך זיא"ע"  וכבר עשתה לה האבן נפשות ורבים באים לשאוב מכוח סגולתה ויושבים מסביבה לקרוא מספרו של דוד – תהילים.

ניתן למצוא לידו אבן עליה רשומה בטוש הכתובת: "פתח מערת דוד המלך זיא"ע"

ניתן למצוא לידו אבן עליה רשומה בטוש הכתובת: "פתח מערת דוד המלך זיא"ע"

מה לא כדאי לפספס:

חדר הסעודה האחרונה

ביקור בחדר הסעודה האחרונה השוכן בקומה השנייה של המבנה. לפי האמונה הנוצרית בחדר זה סעד ישו עם תלמידיו לפני שנשבה על ידי הרומאים ונצלב. צילום: ריקי רחמן

 

חגיגות מלווה מלכה בקבר דוד

המיתוס סביב מיקום הקבר החדש פרש כנפיים ובמקום נערכות הילולות במוצאי שבתות והתגנבה לאוזנינו השמועה כי "מי שעושה שם תפילות-רואה ישועות". אף פעם לא מזיק לנסות. צילום: טל

 


עיר דוד: עוגת שכבות היסטורית

מיקום: שער האשפתות

IMG_2891

הכניסה לעיר המקראית. צילום ריקי רחמן

 

על הגבעה הקטנה הממוקמת דרומית-מזרחית לאגן העיר העתיקה, בסמוך לשער האשפתות, שוכנת עיר דוד.

עיר דוד היא כמו עוגת שכבות היסטורית, במשך מאה חמישים שנות חפירה נמצאו באזור הגבעה עשרות ממצאים ארכאולוגים, המוקדמים שבהם בני אלפי שנים וביניהם גם חותם משלהי בית ראשון מטבע מחצית השקל מימי המרד הגדול, מטבעות מהתקופה הביזנטית ועוד.

על ההתיישבות בעיר דוד בימי דוד המלך אין מידע כתוב מעבר לכתוב במקרא. לאחר שכבש אותה דוד מידי היבוסים הפך אותה לבירת הממלכה הישראלית המאוחדת. מפעלי בניה רבים של דוד מתוארים במקרא: בימיו הייתה העיר משגשגת, פנינת הארץ, ובימי תפארתה השתרעו עיר דוד ומתחם הר הבית על פני 130 דונם בקירוב.

כיום תוכלו למצוא על הגבעה את שכונת סילוואן הערבית, את ההתיישבות היהודית "עיר דוד", את הגן הלאומי עיר דוד ובו מספר אתרי חפירה. בניגוד למוזיאון מגדל דוד ולקבר דוד – כאן, בעיר דוד, חוקרים רבים טוענים כי לפני כ-3,000 שנה דוד המלך אכן היה.

מה לא כדאי לפספס:

תמונת המעיין

פיר וורן – מערכת המים התת קרקעית שאגרה את מי מעיין הגיחון, הנובע בשיפולי המדרון המזרחי של הגבעה, בבריכה מבוצרת. כיף לימים חמים. קרדיט צילום: עיר דוד

 

IMG_2888

בית מיוחס ומערות קברי בית דוד – להשלמת הביקור בציון קבר דוד בהר ציון. צילום ריקי רחמן

 

אז נסכם שדוד אולי לא טיפס במדרגות האבן הירושלמית של המצודה מימי הביניים, ואפשר לקבוע דיי בוודאות שהוא הוא לא מלך על עם ישראל מתוך הצריח הטורקי. אבל בדבר אחד אנחנו כמעט בטוחים – אם דוד המלך היה מחליט לעלות היום לירושלים – הוא לא היה מוותר על ביקור באתרים שנושאים את שמו בעיר ובוודאי היה עולה לתצפית במגדל פצאל, מצביע על קו הנוף שנצבע בצבעי השקיעה ומברך את העיר במילותיו: "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ: לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ: לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ" (תהילים, קכב)

 

 

 

אולי יעניין אתכם גם:

כתיבת תגובה

יש לכם מה להגיד ?

*