ירושלים_של_זהב__בפנקסה_של_נעמי_שמר צילום- JHistory_

ירושלים של זהב

נכתב ע"י: קהילה כותבת
|
24/02/2019
970

הסיפור המלא מאחורי ההמנון הכמעט רשמי של ישראל

כיצד תרמה רבקה מיכאלי להיווצרותו של השיר "ירושלים של זהב"? כיצד הפך השיר היפהפה משיר געגועים לשיר נבואי ומול איזה האשמות היתה צריכה להתמודד היוצרת נעמי שמר?

השיר "ירושלים של זהב" הוא אחד השירים הישראליים המוכרים והאהובים ביותר, עד כדי כך שבמהלך השנים הוא הוצע מספר פעמים להפוך אותו להמנון הרשמי של המדינה במקום התקווה – מחשבה שנגנזה בסופו של דבר.

כיצד נולד השיר ואיזה מחלוקות עורר במהלך השנים? לקראת יום העצמאות ב-1967 פנה טדי קולק, שהיה אז ראש עיריית ירושלים, לגיל אלדמע עורך פסטיבל הזמר, וביקש כי ייכתב שיר מיוחד על ירושלים שיושמע בחלק הלא תחרותי של הפסטיבל. אלדמע פנה לנעמי שמר שבתחילה כתבה שני בתים בלבד – את הבית הראשון ואת הבית האחרון של השיר.

"ירושלים של זהב" תווים כתב יד. צילום: יורם שובל

"ירושלים של זהב" תווים כתב יד. צילום: יורם שובל

נעמי שמר השמיעה את השיר לאנשים שונים הקרובים אליה, ורובם התרגשו ממנו מאוד והחמיאו לה, חוץ מרבקה מיכאלי חברתה, שאמרה שחסרה בו התייחסות לעיר העתיקה. בעקבות ההערה הזו הוסיפה נעמי שמר את הבית השני. את השיר שרה בתחרות שולי נתן שהיתה אז חיילת אלמונית. נעמי שמר שמעה אותה שרה ברדיו ואהבה אתה קול הייחודי שלה, וסימנה אותה כמבצעת של השיר. אחרי הביצוע המרגש, כשנתן כבר היתה בדרך חזרה להסעה שלה, היא נקראה לבמה שוב בעקבות דרישת הקהל לשמוע את הביצוע המופלא הזה פעם נוספת.

זמן קצר לאחר ביצוע השיר בתחרות, פרצה מלחמת ששת הימים וירושלים אוחדה. נעמי שמר מקבלת את הבשורה על איחוד העיר בעודה מופיעה מול חיילים, ובהמשך היא מוסיפה את הבית הרביעי, המתאר את איחוד העיר ומתחיל במילים: "חזרנו אל בורות המים".

באחת ההקלטות הנדירות של השיר, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, שומעים את נעמי שמר שרה את הגרסה המלאה מול חיילים והם מריעים לה. נעמי שמר מבקשת מהם לחדול ואומרת כי התשואות מגיעות להם: "הרבה יותר קל לשנות שיר מלשנות עיר".

"ירושלים של זהב" מברק מטדי קולק. צילום: יורם שובל

"ירושלים של זהב" מברק מטדי קולק. צילום: יורם שובל

לאחר המלחמה הפך השיר לאהוב ומושמע ביותר, אך לצד הפופולריות הרבה ספג גם הרבה ביקורת. אחת הביקורות עליו הגיעה מכיוונו של הסופר עמוס עוז שהאשים את נעמי שמר בכך שהיא מתעלמת מהערבים תושבי העיר ו"מוחקת אותם". על כך ענתה לו נעמי שמר מאוחר יותר, בסרט התיעודי "אל בורות המים": "עולם שהוא ריק מיהודים, הוא בשבילי כוכב מת וארץ ישראל שהיא ריקה מיהודים היא בשבילי שוממת וריקה".

ביקורת קשה יותר על נעמי שמר הושמעה שנים אחר כך בטענה כי "גנבה" את הלחן משיר עם באסקי. נעמי שמר נפגעה מאוד מטענות אלו, והכחישה אותן במשך שנים. על ערש דווי כתבה נעמי שמר מכתב לגיל אלדמע בו סיפרה כי נחמה הנדל שרה באוזניה פעם אחת את אותו שיר עם באסקי, וייתכן כי מבלי משים, השפעות של השיר ההוא חלחלו ל"ירושלים של זהב". אגב- על פי ההגדרה בחוק הקובעת מה היא גניבה מוזיקלית – אין מדובר במקרה של גניבה בשיר זה. באותו מכתב נעמי שמר טענה כי כל העניין גרם לה צער רב, וייתכן כי בגלל צער זה חלתה בסרטן שהוביל למותה.

נעמי שמר. צילום בער יעקב -אוסף התצלומים הלאומי

נעמי שמר. צילום בער יעקב -אוסף התצלומים הלאומי

נעמי שמר לא נולדה בירושלים ולא חיה בה, אך הוקסמה ממנה, הושפעה ממנה וכללה אותה ביצירותיה. היקסמות זו אף באה לידי ביטוי במילות השיר:

"אך בבואי היום לשיר לך

ולך לקשור כתרים

קטונתי מצעיר בנייך

ומאחרון המשוררים"

כמו נעמי שמר, משוררים וסופרים רבים לאורך השנים הושפעו מהקסם של העיר בין אם גרו בה ובין אם לאו. ירושלים היא עיר המנביטה יצירתיות ו"אחראית" ליצירות רבות. לחלק מאותם יצירות ולסיפורים שמאחוריהם אתם מזומנים להיחשף במסגרת סדרת סיורים העוקבת אחרי גדולי היוצרים הישראליים, ביניהם נתן אלתרמן, יהודה עמיחי לאה גולדברג, מרים ילן-שטקליס ועוד.

לפרטים והזמנת כרטיסים >>

אולי יעניין אתכם גם:

כתיבת תגובה

יש לכם מה להגיד ?

*