דגם

ירושלים ממעוף הציפור – דגם ירושלים במאה ה-19

קהילה כותבת |04/06/2020|35
שיתוף פוסט

בתוך בור מים עתיק בן 1500 שנה במצודת מגדל דוד חבוי סוד ירושלמי מופלא: דגם של ירושלים בשלהי המאה ה-19. הדגם עצמו מרהיב ביופיו ולא פחות מכך – הסיפור שמאחוריו מרתק.

הסיפור שלנו מתחיל עם היוצר, עם הידיים שמאחורי הדגם, סטפן אילש. מי הוא סטפן אילש? איך הוא הגיע לירושלים? ומה הסיפור? נחזור אחורה בזמן לשנת 1864: שסטפן אילש, קתולי מהעיר פרסבורג שבאוסטרו-הונגריה מרותק על ידי הסיפורים של ירושלים ומהגר לעיר, מתבסס בעיר העתיקה, מוצא עבודה במנזר הפרנציסקני, לא רחוק ממצודת מגדל דוד, ברובע הנוצרי, בתור כורך עורות לספרים. העסקים מצליחים, לאילש יוצא מוניטין טוב בירושלים והוא פותח עסק משלו לכריכת ספרים. בכך הוא מצטרף לגל של חוקרים, אדריכלים וכל מיני דמויות שהגיעו לירושלים במאה ה-19 כדי לחקור אותה ולגלות את הסודות שלה מחדש. עם ה"גל" הזה נמנו שמות כמו: אדוארד רובינסון שגילה את קשת רובינסון בדרום הכותל המערבי, צ'ארלס וורן שגילה את פיר וורן שבעיר דוד וקונארד שיק, אדריכל וחוקר של ירושלים שבין היתר עסק גם בבניין דגמים. אילש מכיר את שיק באופן אישי ומושפע ממנו מאוד. לאחר שאילש פותח את העסק שלו הוא מקבל הזמנת עבודה מהשלטונות העות'מאניים המתכוננים לתצוגה בינלאומית בווינה והם מזמינים ממנו דגם של ירושלים. השלטונות העות'מאניים מבקשים לייצר דגם מאוד מרשים של ירושלים בדיוק כפי שנראתה באותם הימים ולשלוח אותו ליריד הבינלאומי, על מנת להתפאר בכך שהם מחזיקים בעיר הקודש מספר 1 בעולם. העבודה נכנסת להילוך גבוה ואילש מתחיל לעבוד על הדגם.

 

PEXH-XX-0011

רגע לפני שנמשיך בסיפור גלגולו של הדגם, קצת על הדגם עצמו במספרים: 5 חודשי עבודה רצופים לקח לאילש להשלים את הדגם. גודלו של הדגם 4 מטרים על 4.5 מטרים והוא מחולק ל-8 לוחות על מנת שיהיה ניתן להעביר אותו ממקום למקום והוא בקנה של מידה של 1:500. בקיצור, דגם מאוד גדול ומאוד שאפתני שמתעד את ירושלים ברגע אחד בהיסטוריה.

הדגם יוצא מירושלים בשנת 1873 אל היריד הבינלאומי שבווינה. הימים הם ימי הדמדומים של האימפריה העות'מאנית, ימים בהם ירושלים עוברת המון שינויים: ירושלים שהייתה סגורה בתוך חומות העיר העתיקה מדלגת מעבר לגיא בין הינום, קורים בה תהליכים שונים ובהם היציאה מהחומות וחדירת המעצמות לתוך המרחב – התהליכים ההיסטוריים האלה מתוארים בתלת ממד בדגם. במהלך הצגתו בביתן האימפריה העות'מאנית ביריד שבווינה, עושה לעצמו הדגם כזה מוניטין מוצלח שאחרי שהיריד נגמר הוא יוצא למסע הופעות בכל רחבי אירופה עד שבשנת 1878 נוחת בז'נבה.

 

כיפת הסלע

כיפת הסלע

נעצור רגע בז'נבה, עוד נחזור אליה, אבל נתעכב על כמה מהמבנים ונקודות העניין שניתן לזהות בדגם: בצד מזרח הר הזיתים, במרכז העיר התחתונה והר הבית, במערב העיר העליונה ומעבר לגיא בין הינום ירושלים החדשה של אחרי 1860. בימים בהם אילש בונה את הדגם, ירושלים נמצאת בתנופה של שינוי, של מבנים חדשים שמייצגים תהליכים מרתקים שקורים בעיר: ממערב ניתן לראות את רחבת הר הבית ועליה כיפת הסלע. היום אנשים רבים קוראים לה כיפת הזהב אבל לא רבים יותר שהיא אפילו לא הייתה מוזהבת עד שלטון הירדנים בשנות ה-60 של המאה ה-20. בדגם ניתן לראות את כיפת הסלע עוד בצורתה המקורית עם כיפת עופרת ולא כיפת זהב.

 

הרובע היהודי

הרובע היהודי

כדאי לשים לב גם לרובע היהודי, רואים בו שתי כיפות מתנוססות. היום אנחנו רגילים לראות כיפה אחת: בית הכנסת החורבה, הוא המבנה משמאל שנהרס במלחמת העצמאות על ידי הירדנים ושוחזר לפני כ-15 שנה. אבל בדגם אנחנו רואים כיפה נוספת שהיום לא נראית כלל בשטח, הכיפה הירוקה – זוהי כיפתו של בית הכנסת תפארת ישראל. הרי לכל יהודי יש את בית הכנסת שבו הוא מתפלל באופן קבוע ואת בית הכנסת שכף רגלו לא תדרוך בו… אז זה מה שקרה גם בעיר העתיקה במאה ה-19 – ישנו בית כנסת אשכנזי, החורבה, ובית כנסת ספרדי, תפארת ישראל. שני בתי הכנסת הוחרבו במלחמת העצמאות, החורבה שוחזר ותפארת ישראל עדיין נמצא בתהליכי שחזור.

 

משכנות שאננים

משכנות שאננים

כאמור בימים בהם נבנה הדגם ירושלים הייתה בתקופת שינוי והתפתחות למערב וניתן לראות כמה סממנים מובהקים של המהלך הזה: שכונת משכנות שאננים, השכונה הראשונה מחוץ לחומות, על בתיה היפים וכמובן טחנת הרוח המפורסמת של משה מונטיפיורי. ניתן אפילו לראות את קווי הטלגרף של העות'מאנים שעושים את דרכם כל הדרך עד לשער יפו ומצפון מערב ניתן לראות גם את מגרש הרוסים – ייצוג של הנגיסה של המעצמות בירושלים, תחת שקיעתה של האימפריה העות'מאנית.

מעניין גם לציין שלמרות שהדגם הוא מדויק להפליא ומופיעים בו במקומם המדויק כל המבנים והאתרים, כל גבעה וכל עץ זית נמצאים במקומם, דווקא המבנים על הר הבית: כיפת הסלע והמינרטים הסובבים אותה, גדולים באופן משמעותי משאר המבנים במרחב. ימי בניית הדגם הם ימי הדמדומים של האימפריה העות'מאנית, מתחילה לשקוע. יכול להיות שדווקא בזירה הבינלאומית העות'מאנים חיפשו להראות כמה כוחם עדיין במותנם ודווקא כשהם שולחים את הדגם הזה ליריד הבינלאומי הם רוצים להראות כמה גדולים וחזקים הם וכמה הנוכחות המוסלמית-עות'מאנית בירושלים בולטת במרחב. אפשר לקרוא לזה שירת הברבור של האימפריה העות'מאנית שתלך ותדעך עד למלחמת העולם הראשונה בה הם יסיימו את הזמן שלהם כאן במרחב וירושלים תעבור לידיים של המנדט הבריטי.

נחזור לגלגולו של הדגם: עצרנו בז'נבה ושם הסיפור של הדגם ממשיך – אבל כמה עשורים לאחר מכן. בשנת 1878 הדגם נרכש על ידי הקהילה האוונגלית בז'נבה. בכל זאת, מדובר כאן בעיר הקודש ואנשי הקהילה מעוניינים לרכוש את הדגם כדי שתהיה להם פיסה קטנה מירושלים אצלם בבית. כל הקהילה מתגייסת לרכישת הדגם ו-10,000 פרנק שוויצרי גויסו למשימה. לאחר הרכישה הדגם מוצג בבית הרפורמציה בז'נבה במשך כמה עשורים אבל מלחמת העולם הראשונה טורפת את כל הקלפים והדגם מוצא את עצמו מקופל, שמונת חלקיו מופרדים והוא נכנס למחסן שם ישכב במשך עשרות שנים, יעלה אבק ויישכח מלב.

 

מגדל דוד. המבנים שבחצר המצודה נהרסו בתקופת המנדט הבריטי

מגדל דוד. המבנים שבחצר המצודה נהרסו בתקופת המנדט הבריטי

התפנית מתרחשת בשנות ה-80 של המאה ה-20 כשחוקר מהאוניברסיטה העברית בשם מוטי יאיר נתקל במאמר שבו מוזכר הדגם. הדמיון של יאיר ניצת והסקרנות שלו מבעבעת – מה עלה בגורלה של יצירת המופת הזו? האם היא עדיין קיימת איפשהו? הוא מחליט להתחקות אחרי הדגם האבוד: סטודנטית שלומדת אצלו בחוג, אריאן ליטמן, שוויצרית במקור, נוסעת לביקור משפחתי בז'נבה ויאיר קופץ על ההזדמנות ושולח אותה כשליחה. אביה של אריאן, דוד ליטמן, מאוד מעורב בקהילה בז'נבה, הוא מפעיל את קשריו ומצליח לחבר בין הנקודות ולמצוא את הדגם האבוד. לאחר מציאת הדגם הוא עושה את דרכו בחזרה לכור מחצבתו, לארץ מולדתו, לירושלים. ואכן בשנת 1984 הדגם חוזר לירושלים, למגדל דוד ומוצג במוזיאון לתולדות ירושלים – איזו סגירת מעגל מופלאה!

אבל הסיפור לא ממש נגמר… הדגם הזה, מסתבר, הוא לא הדגם היחיד שאילש יצר בימי חייו. ספרות מהימים בהם פעל ויצר מספרת שהיו שני דגמים נוספים: דגם אחד, דיי דומה לזה המוצג במוזיאון, נבנה על ידי אילש כ-10 שנים לאחר הדגם המקורי ובו אילש עדכן את המפה התלת הממדית של ירושלים והוסיף את המבנים החדשים שנבנו בעיר. ודגם נוסף, דגם היסטורי של ירושלים בימי הבית השני. שני הדגמים האלה לא נמצאו מעולם ועדיין קיימת חידה גדולה סביב מה עלה בגורלם.

הדגם המוצג במוזיאון הוא כל-כך נהדר שממש מדגדג באצבעות לצאת למסע חיפושים באירופה ולנסות למצוא את שני הדגמים האבודים. ועד שזה יקרה אתם מוזמנים להגיע למוזיאון ולראות את הדגם המרשים במו עיניכם!

מוזמנים להצטרף גם לסיור מצולם עם מורה הדרך אלי אילן:

שיתוף פוסט

פוסטים נוספים שיעניינו אותך