צילום: גילי בניטה

והעיר ירושלים צהלה ושמחה

קהילה כותבת |22/02/2021|473
שיתוף פוסט

מי שלא ראה את חגיגות הפורים בבירת ישראל (ובמסיבות הפורים במגדל דוד בפרט!) לא ראה חגיגה מימיו. כי בירושלים לא חוגגים פורים – אלא את "שושן פורים"! מתי, מדוע ואיך? קראו וגלו!

מדי שנה, בתאריך יד' אדר, נשמעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם קולות קריאת מגילה, צחוק, שירה ומוסיקה. הרחובות מלאים באנשים מחופשים הנושאים סלי משלוח מנות, ובבתים נערכות סעודות חג חגיגיות. דווקא ירושלים, בירת ישראל ומשאת הכיסופים שאליה עולים לרגל בחגים אחרים, לא שותפה לחגיגות. בזמן שכולם חוגגים, העיר מתכנסת ומחייכת חיוך מבויש, ממתיק סוד. כי למחרת, כשברחבי הארץ קולות הצהלה מתחילים לדעוך ותרועת הפסטיבלים נאלמת, דווקא אז ירושלים מתחילה לחגוג – ובגדול; מי שלא ראה את חגיגות הפורים בירושלים (ובמסיבות הפורים במגדל דוד בפרט!) לא ראה חגיגה מימיו. כי בירושלים לא חוגגים את פורים. בירושלים חוגגים את "שושן פורים"!

מסיבת פורים צילום גילי בניטה
מסיבת פורים המסורתית במגדל דוד. צילום: גילי בניטה

מהו בעצם שושן פורים?
"שושן פורים" או "פורים דמוקפין" הוא השם שניתן לחגיגת פורים בתאריך טו' אדר. המקור לחגיגת פורים במועד זה הוא האופן שבו חגגו יהודי שושן שבפרס את הצלתם. במגילה מתואר כיצד בשונה ממקומות אחרים שבהם תמה הלחימה ביד' באדר, ליהודי שושן הבירה ניתן יום נוסף להגן על חייהם. משום כך חגגו יהודי שושן את הצלתם יום אחד אחרי כולם, בטו' באדר: "וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְנוֹחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (ט, יח).

פורים
מגילת אסתר מתוך תערוכת הבנאים. באדיבות אייל בנאי. צילום: יעל הרמן

ומדוע דווקא בירושלים חוגגים כפי שחגגו בשושן?
במגילה מתואר כיצד התקבל המנהג לציין את החג בתאריכים שונים, על פי אפיון העיר שבה ישבה הקהילה היהודית. כך, תושבי ערים מפורזות, שאינן מוקפות חומה, חגגו ביד' באדר ואילו תושבי ערים בצורות, כמו שושן וירושלים, חגגו בטו' אדר. מכיוון שבערים רבות בישראל הקדומה היו החומות חרבות בעקבות הכיבוש האשורי והבבלי, הוחלט להתייחס אליהן לא על פי מצבן הפיזי הנוכחי אלא לפי מצבן לפני החורבן, מנקודת הזמן שהגיעו אליה בתקופת יהושע בן-נון. כפי שמסבירה המשנה: "כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר" (בבלי, דף ב, ע"א). לכן כל הערים שהיו מוקפות חומה בזמן כיבוש הארץ חוגגות את חג הפורים בטו' אדר בדומה לשושן.
ומי עומדת בראש ערי ישראל הבצורות? כמובן, ירושלים בירתנו! העיר שהתהדרה בחומות, על-פי הארכיאולוגים, עוד בתקופת הברונזה התיכונה. כלומר, עוד מלפני כ-3,800 שנה. לאורך התקופות השלטוניות הרבות של העיר עברו חומותיה שינויים רבים וכמעט בכל תקופה הן שופצו או נבנו מחדש. עדות מדהימה לכך ניתן לראות במצודת מגדל דוד; עד היום ניתן לזהות את מרבית הנדבכים השונים של חומות ירושלים מהתקופות השונות ובהן; חומות העיר שבנה המלך חזקיהו, כדי להגן על העיר מפני צבא האימפריה האשורית. חומת העיר החשמונאית, שעמדה בעוז אל מול מכונות המלחמה של היוונים. החומה הצלבנית שנכבשה על-ידי צלאח א-דין. וכמובן: החומות העות׳מאניות של הסולטאן סולימאן, אשר עומדות איתן מאות שנים עד רגע זה ממש.

התחדשות
חומות העיר העתיקה. צילום: ריקי רחמן
פורים
חתן מנגן על תאר, אמן לא ידוע, שמן על בד, איראן, המאה ה 19, אוסף פרטי

ירושלים לא לבד
ירושלים היא העיר המוכרת בה החג נחגג ב"שושן פורים" באופן מובהק, אך היא אינה העיר היחידה שנוהגת כך. במשך השנים התפתח המנהג לחגוג את "שושן פורים" בערים נוספות כמו חברון, צפת, בית אל, ושילה. בחלק מערים אלו המנהג עוד משתמר, בחלקן חוגגים יומיים מפני הספק, ובאחרות המנהג השתכח או שהגדרת העיר בהקשר ההלכתי השתנתה עם השנים. אך בירושלים, כמו בירושלים, ממשיכים בכל שנה לחגוג שושן פורים – ואין גבול לשמחה.

חג שמח!

לקריאה נוספת: זולדן,יהודה.
זולדן, יהודה. מגילה במוקפות חומה: מקרא מגילה בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון (ירושלים : יפה נוף י' פוזן, תשע"ג).

פורים בתערוכת הבנאים: מסע קסום אל יהדות פרס הקדומה

תערוכת הבנאים המדוברת במוזיאון מגדל דוד מגוללת, בין היתר, את סיפורה של קהילת יהודי פרס, דרך סיפורם של בני משפחה אחת - משפחת בנאי, שהשפיעה עמוקות על המוזיקה והתרבות הישראלית.
אתם מוזמנים לצאת אתנו למסע קסום אל יהדות פרס הקדומה, שבה התרחשו אירועי חג הפורים!
בואו לצפות במגילת אסתר שנתן מאיר בנאי לאשתו בכורה-מלכה כמתנת אירוסין, ובעקבותיה –
לצעוד ביחד בדרך המופלאה בין פרס וישראל, שושן, שיראז וירושלים.
להיחשף לסיפורים שהתעצבו בקהילה היהודית הפרסית סביב דמותה של אסתר המלכה.
להכיר את המסורות שהתפתחו בקהילה סביב חגיגות חג הפורים.
לבקר במקום בו על פי המסורת קבורים מרדכי ואסתר, ולגלות מדוע בני דתות שונות רואים בקבר מקום קדוש.
ולחגוג במשתה מוזיקלי של מוזיקה פרסית קלאסית ושורשית.

בהשתתפות:
טל קובו, אוצרת תערוכת 'הבנאים- זו המנגינה שלנו' |  אורלי רחמיאן, חוקרת תולדות יהודי איראן  |  מנשה ששון ופרזנה כהן, אנסמבל גולהא - מוזיקה פרסית קלאסית ועממית

הצפייה ללא עלות בהרשמה מראש. לפרטים לחצו כאן >>

פורים
כלי נגינה, אוסף מנשה ששון, אנסמבל גולהא. צילום: יעל הרמן
שיתוף פוסט

השארת תגובה

פוסטים נוספים שיעניינו אותך