חג הסיגד

חג הסיגד

נכתב ע"י: קהילה כותבת
|
05/11/2018
44

חג "הסיגד" – חגה של קהילת יהודי אתיופיה החל בחודש חשוון, זכה בשנים האחרונות לעדנה מחודשת בישראל. משמעות החג הינה "סגידה" ונושאי התפילה העיקריים בו הם חשבון נפש ציבורי והקריאה לשיבת ציון, כאשר במרכזו ובהווייתו של החג עומד הגעגוע לעיר ירושלים, הדאגה לשלומה והכמיהה לשוב אליה.

הנה עוד כמה פרטים מעניינים על חג הסיגד ושורשיו:

באתיופיה כללו ההכנות לחג צום והיטהרות, בגדים מיוחדים, וטקס הנערך על פסגת הר גבוה. שם קרא הקאס (הכהן) פסוקים נבחרים מן "המצהף קודס" – אוסף כתבי הקודש של הקהילה. נוסח התנ"ך הוא בשפת הגֶעְז והקריאה בפרקים נעשתה בשפה זו ותורגמה במקביל לשפת ההמון – אמהרית או טיגראינית.

לחג הסיגד למעשה אין מקור ברור בתורה. הוא נקבע בהשראת העצרת שקיימו עזרא ונחמיה לחידוש הברית בין עם ישראל ואלוהיו בימי שיבת ציון (המתוארת בספר נחמיה), ומטרתו הייתה בראש ובראשונה להגן על הקהילה ולשמר את זהותה בימים קשים של מלחמות, רדיפות והתבוללות.

טקסי הסיגד הראשונים בישראל נחוגו בעבר בהר ציון, ובסיומם התקיימה תהלוכה לעבר כותל המערבי בליווי שירה ותפילות. חוסר הנחת של הכהנים מן המעבר בסמוך לכנסיות הרבות שבהר ציון הוביל להחלטה לערוך את הטקס בטיילת שרובר אשר בשכונת ארמון הנציב.

IMG_9166

שלא כמו בישראל, באתיופיה נחגג הסיגד בסוף האביב – לפני תקופת הקציר, כאשר הגבעות פורחות. אנשי קהילה ומשפחה נהגו להגיע ממרחקים ולהתאחד לכבוד בואו של חג הסיגד, המסמל קשר ציבורי וקהילתי.

שירי קודש לחג הסיגד מבוצעים גם בישראל בכלים מסורתיים ביניהם ה"קראר" – כלי נגינה העשוי כולו מעץ, ומיתרי המתכת שלו דומים לאלו של גיטרה חשמלית; ה"מסנקו" – כלי נגינה הדומה לכינור. עשוי גם הוא מעץ וכן מעור מיובש של פרה, ומיתרו עשוי מזנב של סוס, וה"קברו" – כלי תיפוף העשוי מגזע של עץ חלול ומסביבו מעטפת של עור פרה מיובש.

בשנת 2008 התקבל בישראל חוק אשר קבע את "הסיגד" כיום חג רשמי במדינת ישראל. מאז מצוין היום בעצרת מרכזית ובפעילויות חינוכיות למען שימורה של המסורת העתיקה. החג עצמו צבעוני וססגוני – הקייסים (כוהני העדה) הולכים בגלימותיהם המרשימות, נושאים בידיהם מטריות צבעוניות, ועומדים על במה מוגבהת כשהם קוראים תפילות לפני המון העם.

אולם מעבר לחקיקה הרשמית, שמטרתה היתה לשמר את המסורת ולחזק את מעורבות ותחושת ההזדהות של הקהילה האתיופית, מעניין לראות כי אותה הכרה מחודשת לה זכה החג בישראל, הביאה עמה ביטויים יצירתיים מעניינים בכל רחבי הארץ ובפרט בירושלים, ביניהם: מפגשים ודיונים ברוח החג ובמשמעויותיו עבור הקהל הרחב; סרטים והצגות העוסקים בעדה האתיופית ובמסורתה, וכן חידושים מוסיקליים מרתקים של הברכות והתפילות לגאולה, על ידי יוצרים מתוך הקהילה האתיופית ומחוץ לה.

"כיסופים" – חגיגת סיגד ירושלמית במגדל דוד תתקיים ביום חמישי, 8 בנובמבר. לכל הפרטים >>

 

כתבה: עירית לנדאו לבנה

אולי יעניין אתכם גם:

כתיבת תגובה

יש לכם מה להגיד ?

*