שדרוג

ממשיכים לחשוף את הסודות של מצודת דוד

קהילה כותבת |24/11/2020|589
שיתוף פוסט
חידוש החפירות הארכאולוגיות

שדרוג המוזיאון הוא גם הזדמנות חד-פעמית לחידוש החפירות הארכאולוגיות במצודת דוד, לאחר 35 שנה. הארכאולוגים עמית ראם ונועם זילברברג מספרים על הגילויים המרתקים, על שיטות המחקר המתקדמות ועל המשמעות הגדולה של החפירות באחד הסמלים ההיסטוריים המרכזיים בירושלים.

מוזיאון מגדל דוד עובר בימים אלה שדרוג, שימור והתחדשות אשר יקבע את פניו בעשרות השנים הבאות. המהלך המשמעותי הזה מאפשר לקיים, לאחר יותר מ-35 שנה, חפירות במצודת דוד, אחד מאתרי העתיקות  הגדולים והחשובים ביותר בירושלים וסמל היסטורי של העיר.

"השדרוג של המוזיאון מעניק לנו הזדמנות חד פעמית", אומר עמית ראם, ארכאולוג מחוז ירושלים ברשות העתיקות, המנהל את החפירה במצודת דוד ביחד עם נועם זילברברג ורחל הראל. "החפירות במצודה מאפשרות לגלות ממצאים חדשים, להאיר באור מחודש ממצאים מן העבר ולפענח את סודות המצודה לדורותיה".
מצודת דוד, שבה שוכן מוזיאון מגדל דוד, היא אחד האתרים ההיסטוריים המרכזיים בירושלים. במהלך השנים התגלו במצודה ממצאים ארכאולוגיים חשובים ביותר ששפכו אור על המאורעות שעיצבו את פניה של העיר מאז תקופת ימי מלכי יהודה המקראיים ועד ימינו.

המצודה
מצודת מגדל דוד – ארכיון מגדל דוד

המחקר הארכאולוגי במקום החל בימי המנדט הבריטי. החוקר סדריק נורמן ג'ונס גילה חומות קדומות מימי בית שני, וכן ממצאים מתקופת הורדוס, התקופה הביזנטית וימי הביניים. אחרי מלחמת ששת הימים ב1967 החלו לחפור במצודה ארכאולוגים ישראלים ידועים, בחפירות שבהן התגלו ממצאים משמעותיים ביותר ואשר נמשכו עד 1989, כשהוקם מוזיאון מגדל דוד. כעת כאמור חודשו החפירות הארכאולוגיות.

שיפוצים ישנים

כבר לאחר השבועות הראשונים התגלו ממצאים חדשים ומרתקים במקום. הממצא המפתיע ביותר התגלה במקרה כמעט, מאחורי דלת שהייתה סגורה מאז שנות הקמתו של המוזיאון, בשנות ה-80. "מהדלת נכנסים למחסן ששימש את המוזיאון בתחילת דרכו", מספר ראם. "החלטנו לחפור במקום ולתדהמתנו התגלה לנו מבנה שירותים משוכלל המכונה 'לטרינה', מתקופת ימי הביניים (התיארוך המדויק עדיין נבדק, על פי החומרים שנמצאו במקום).

הלטרינה- חדרי השירותים     תמונה: ריקי רחמן
הלטרינה - חדרי השירותים | צילום: ריקי רחמן

חשוב לציין שעד כה נמצאה רק 'לטרינה' אחת דומה לזו בישראל, במתחם ההוספיטלרי בעכו, מתקופת הצלבנים. אבל מה שמעניין עוד יותר, זה שמתחת ללטרינה גילינו מנהרת ניקוז רחבה וארוכה, שיוצאת מבור הספיגה של השירותים העתיקים. המנהרה הזו הובילה את השפכים אל עבר גיא בן הינום, מחוץ לכותלי העיר העתיקה, ואנחנו מנחשים שהיא שימשה גם כפתח מחבוא ומילוט. אנחנו עדיין חוקרים את הסוגיה המרתקת הזו".

מנהרת מילוט    תמונה: ריקי רחמן
מנהרת מילוט | צילום: ריקי רחמן

תגליות משמעותיות נוספות שנחשפו במסגרת החפירות: קיר מונומנטלי שאורכו כ-27 מטרים, שנראה שהיה חלק מקו ביצורים נרחב, ורעף שעליו מוטבעת חתימת הלגיון הרומי, אשר כבש את ירושלים בשנת 70 לספירה.

נעם זילברברג ארכאולוגי רשות העתיקות באתר החפירות – רמפת התותחים- מאחוריו קיר המונומנטלי  שנחשף בחפירות תמונה:ריקי רחמן .
נעם זילברברג ארכאולוג רשות העתיקות באתר החפירות – רמפת התותחים, מאחוריו קיר המונומנטלי שנחשף בחפירות | צילום:ריקי רחמן

החפירות נערכות בשיתוף פעולה של רשות העתיקות, מוזיאון מגדל דוד וגם מכון וייצמן - במטרה ללמוד על חומרי המליטה (חומרים המשמשים להדבקה וחיבור של חומרי בניין) והשרידים האורגניים שבתוכם. "בעזרת המחקר המדעי ניתן לבצע ניתוח של החומרים המרכיבים את חומרי המליטה, וכך להרכיב תעודת זהות עבור כל תקופה ועל ידי כך לקבל תיארוך מדוייק של המצודה", מספר ראם. "אנו לוקחים מתוך ממצאי החפירות דגימות פחמן 14, שהוא חומר אורגני, ובעזרת תהליך מורכב של שריפת הפחמן והעברתו במאיץ חלקיקים, ניתן לגלות את ערכו ההתחלתי ולדעת מתי נוצר המלט. זוהי טכניקה חדשנית לתארוך ממצאים ארכיאולוגיים".
טכניקה מתקדמת נוספת שבה ייעשה שימוש היא פוטוגרמטריה. בטכניקה זו מצלמים אלפי תמונות בחללים שנחשפים בחפירות. התמונות מוזרמות למחשב, המחבר אותן למודל תלת-ממדי מדויק מאוד, שמאפשר לראות את החלל בצורה שאינה נראית בעין אנושית. כך, נפתחים לארכאולוגיים אפיקים חדשים של תובנות ומחקר.

 

עמית ראם מנהל מחוז ירושלים, רשות העתיקות  בחדר הצלבני    תמונה: ריקי רחמן
עמית ראם - מנהל מחוז ירושלים של רשות העתיקות בחדר הצלבני | צילום: ריקי רחמן

ראם מסכם ומספר כי החפירות, התיעוד והמחקר בשטח ייערכו כמה חודשים. "אנו נרגשים מאוד מההזדמנות ההיסטורית לחקור, ללמוד ולהעמיק את הידע הקיים על אחד הסמלים הגדולים של ירושלים", הוא האומר. "אנו מקווים לחשוף ולגלות עוד ועוד ממצאים שיתנו לנו תמונה שלמה ומלאה יותר על שלבי הבנייה של המצודה לאורך התקופות השונות".

שיתוף פוסט

תגובות

ציפי מלכה
14.01.2021
המימצאים שהתגלו-מעניין ומרתק
אסתר ואורי צדיקיאן
14.01.2021
קרתי אני מאוד נרגשת מהתגלויות של ירושלים הקדושה הייתי מאוד רוצה לבקר בירושלים במיוחד במצודת דוד המלך יש לי רגש מיוחד למקום ולמה אני ובעלי בירח דבש ביקרנו וקנינו מזוזה וכיסיו לשבת קודש לצערי אני מוגבלת בהליכה אם הרגלים פשוט מרגש בתיקוה שתמשיחו לעדכן אותי המון תודה לבסוף אני ניצולת שואה


אסתר ואורי צדיקיאן
14.01.2021
אני כתבתי ואניני יודעת מדוע זה נימכק
חן
17.01.2021
לדעתי, המידע שאתם מציגים לא נחשף לרוב רובו של הציבור.
לדעתי עליכם ליזום כתבת טלויזיה נרחבת ליומן ששי באחד הערוצים.
הבטיחו למנוולים בלעדיות, אז הם יגיעו.

השארת תגובה

פוסטים נוספים שיעניינו אותך