ריקי רחמן

מה הסיפור של השימור

קהילה כותבת |31/01/2021|194
שיתוף פוסט

תהליך השימור של מצודת מגדל דוד העתיקה, המצודה השלמה הגדולה בארץ, מציב בפני המשמרים אתגרים מרתקים בני אלפי שנים (אבנים מהתקופה הצלבנית במבנה עותומאני), תגליות לא צפויות (רימון מהתקופה הבריטית) וגילוי נתיבים חדשים. "לפעמים זה נדמה כמו מבוך מורכב", אומר יותם כרמל, האחראי על פרויקט השימור במסגרת ההתחדשות.

"במהלך החפירות לצורך הנחת התשתיות למרכז המבקרים החדש במוזיאון מגדל דוד נתקלנו פתאום ברימון יד", מספר יותם כרמל, מי שאמון על השימור בפרויקט ההתחדשות הגדול של המוזיאון מטעם חברת "קנטאור שימור". "הזעקנו מיד כוחות משטרה והתברר שזה רימון חי מהתקופה הירדנית. רק לאחר שהחבלנים פוצצו את הרימון בשטח בצורה מבוקרת, יכולנו להמשיך  לעבוד", הוא מספר.

ריקי רחמן
רימון היד שנמצא במהלך החפירות. צילום: יותם כרמל

הרימון הוא דוגמה קטנה לאתגרים הרבים העומדים בפני הצוותים העובדים בימים אלו על פרויקט ההתחדשות והשימור של מוזיאון מגדל דוד, הממוקם במצודה השלמה הגדולה בארץ. בבסיס האתגרים הללו עומד המתח שבין הרצון לשמר המבנה ואת ערכו ההיסטורי, לרצון לחדש את התשתיות, להנגיש את כל חללי המוזיאון ולהטמיע בו מערכות מתקדמות.

"הפרויקט הזה שונה מאוד מעבודות שיפוץ רגילות מכיוון שכל התוכניות שעליהן הוא מתבסס משתנות מרגע לרגע", מסביר כרמל. "עצם העובדה שאנחנו נוגעים באבנים ובקירות שקיימים כל כך הרבה שנים הופכת את העבודה למרתקת מאוד, אבל המורכבות רבה", אומר כרמל. "כל תזוזה ותנועה בשיפוץ מבוקרת, כדי לא לפגוע בקיים. כשאנחנו רוצים למשל להניח תשתיות חדשות אנחנו מתחילים לחפור בקירות. ברגע שאנחנו מגיעים לקיר מקורי - אסור לגעת בו כמובן, ולכן אנחנו צריכים להתחיל מחדש ולחפש נתיב אחר שיאפשר לנו גישה. רוב העבודה מתרכזת במציאת הדרכים והפתרונות המתאימים לפי מה שהשטח מכתיב. לפעמים זה נדמה כמו מבוך מורכב, והאתגר שלנו הוא למצוא את הנתיב הנכון שדרכו אפשר לעבור".

ריקי רחמן
אחד מחללי התצוגה בשיא עבודות השיפוץ. צילום: ריקי רחמן
מרפאים מגדל בן 2,000 שנה

מגדל פצאל, סמלה של העיר העתיקה המתנוסס לגובה של 28 מטרים, הוקם בתקופת הורדוס, בימי הבית השני. המתחם כולו מתאפיין באדריכלות צבאית וכולל מגדלים, חומות, חפיר, מעברים תת קרקעיים, בורות מים ושערים שנבנו במקור בבנייה ההרודיאנית, אך עברו לאורך אלפי השנים בין שליטים וצבאות שונים.
המגדל העתיק סובל היום מסדקים רבים ומלחצים על פינותיו. אחת מהמטרות בתהליך ההתחדשות והשימור היא לשפץ אות הפינות הסדוקות ולתקן את הבעיות המבניות של המגדל. על העבודות ההנדסיות בשטח אחראי משרד "שפר רונן הנדסת שימור".
"אנחנו מרימים בימים אלו פיגומים לאורכו של המגדל ומתחילים לטפל בכל הבעיות שמהן הוא סובל. בשלב הראשון אנחנו מתקינים מדי סדיקה שעוקבים אחרי התזוזות במגדל ומנטרים בצורה אלקטרונית את הבעיות הדורשות טיפול", מסביר כרמל. "בשלב השני אנחנו עוברים אבן-אבן, בודקים את מצבה ובוחנים את דרכי ההתערבות הנדרשות כדי לשמר את החומר המקורי ברמה המקסימלית, מזריקים חומר על בסיס סיד היכן שנדרש ומחזקים את ליבת האבנים עם מוטות נירוסטה. סיד הוא החומר הקרוב ביותר לחומר המליטה המקורי שבו השתמשו בתקופות קדומות, והוא גם שומר בצורה המיטבית ביותר על האבנים".

היסטוריה של מיחזור

שימוש משני הוא מונח מתחום הארכיאולוגיה והאדריכלות המתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר.
"השימוש המשני בולט מאוד במגדל פצאל ובמבנים שסביבו, מכיוון שהם היו מאוכלסים במשך אלפי שנים - מימי בית ראשון ועד התקופה המנדטורית. לאורך התקופות נעשה שימוש בחלקים מהמבנה כדי לחדש או לבנות חלקים נוספים. במהלך העבודות העכשוויות אנחנו נתקלים באופן קבוע בכותרות של עמודים או באבנים מעוטרות מהתקופה ההרודיאנית והצלבנית ש'תקועים' במבנים מעל החומות ומשמשים כחומר מילוי או כחומר בנייה. מצאנו גם אבנים מסותתות מהתקופה הצלבנית במבנה השייך לתקופה העותמנית", מספר כרמל.
לשימוש המשני יש הסברים שונים במחקרים ארכיאולוגיים. יש הטוענים שזהו מיחזור נטו, הנובע מהרצון לנצל את החומרים הקיימים לשימוש חוזר, ויש האומרים כי הוא נעשה מטעמים של השפלת או דווקא האדרת השלטונות הקודמים.
"חשוב לומר כי השימור לא מדגיש פרק מסוים בהיסטוריה אלא מתייחס למצודה כמכלול היסטורי שלם מבלי להעלות או להוריד תקופה מסוימת", מדגיש כרמל.

ריקי רחמן
שימוש משני באבנים. צילום: ריקי רחמן
השימור

כרמל מספר כי במהלך עבודות השיפוץ בשטח מתגלים כל הזמן ממצאים חדשים המחייבים התייחסות, ולכן ישנם בעלי מקצוע מתחומים שונים ורבים המעורבים בפרויקט: אדריכלים, הנדסאים, אנשי רשות העתיקות, צוותי בקרה וביצוע. כל אלו נמצאים כל הזמן בשטח כדי לתת מענים מתאימים לממצאים המשתנים שמתגלים תוך כדי עבודה ותנועה.
רובד חשוב נוסף בעבודות השיפוץ הוא התאמת עבודות השימור שנעשו בעבר לסטנדרטיים העולמיים המעודכנים ביותר. "אמנם המצודה עברה שיקום מלא בשנות השמונים, אבל הסטנדרטים העולמיים והגישה האקדמית בכל הנוגע לעבודות שימור השתנו, ועתה יש צורך להתאים את מלאכת השימור שנעשתה בעבר לגישה העכשווית", אומר כרמל. "כך למשל, את חומרי המילוי והטיח של שנות השמונים מקלפים ומחליפים היום בחומרים על בסיס סיד, שהוא חומר נאמן יותר למקור ומזיק פחות לאבנים מחומרים צמנטיים, שאיתם היה נהוג לאטום בשנים שבהם המצודה עברה את תהליך השימור הראשון".
גם הפן האקוסטי הוא חלק ממערכת השיקולים בשיפוץ. "אנחנו מנסים למצוא את החומר המתאים ביותר למבנים היסטוריים שיספק לחללים את האקוסטיקה הטובה ביותר. זה דורש הרבה ניסוי וטעייה בשטח בליווי מומחים לנושא", מסכם כרמל.

ריקי רחמן
יותם כרמל, האחראי על פרויקט השימור במסגרת ההתחדשות. צילום: ריקי רחמן
שיתוף פוסט

תגובות

שרון פרז
07.02.2021
מעניין, מרתק. תודה!
שלום יעקבי
18.02.2021
עבודה חשובה המנגישה ושומרת על האתר.

השארת תגובה

פוסטים נוספים שיעניינו אותך