צילום עודד אנטמן

חברת המשפשפים בירושלים של ימי הכולרה

נכתב ע"י: נטע ירון
|
16/03/2020
782

הסגר ובידוד בירושלים? אין חדש תחת השמש! בסתיו 1865 הגיעה לירושלים מגפת כולרה קטלנית. חומות ירושלים, שהייתה תחת השלטון העות'מאני, ננעלו והעיר כולה נכנסה להסגר. תושבי העיר האמידים עזבו וככל שהמגפה התפשטה, אלפי יהודים שהצליחו, ברחו מן העיר. קונסול צרפת, היחיד מבין הקונסולים שלא עזב את ירושלים, העריך כי באותה העת נותרו בעיר 9,000 תושבים בלבד, מתוך כ-20,000 תושבים, מניין תושבי ירושלים בתחילת שנות השישים של המאה ה-19.
ד"ר בנימין רוטציגל הגיע מוינה לירושלים בשנת 1963. באוקטובר 1865, עם התפשטות מגפת הכולרה, הוא הכשיר את אנשי "חברה קדישא" לאבחן את החולים ולטפל בהם. ראשי העדה האשכנזית בעיר הקימו צוות מתנדבים בשם "חברת המשפשפים". המשפשפים היו ידועים בקיום תהלוכות זמרה והילולה שנועדו להבריח את העצבות מקרב תושבי ירושלים ולעודד את רוחם של האבלים. צוות המתנדבים הייחודי הפך את ירושלים שונה מכל עיר אחרת בעולם בימי הכולרה. למרות שערים רבות נפגעו מהמגפה, רק בירושלים קולות הקבוצה שהסתובבה ברחובות העיר בנגינה ובמופעי ליצנות השתלבו עם זעקות האבל והבכי של תושבי ירושלים.

חברת המשפשפים היו מוכנים גם לבצע את העבודה המסוכנת ביותר: טיפול בחולי הכולרה. שמה של החברה ניתן לה בהשראת הטיפול שנתנו לחולים: שפשוף גופם בשמן ובחרדל, מריחת דבש על תחבושות והנחתן על בטן המטופלים, עיסוי החולים להמרצת מחזור הדם, הקזת דמם וחימום גופם להקלה בשלב ההתכווצויות שאפיין את שלבי המחלה המתקדמים. מגוון הטיפולים היצירתיים של חברת המשפשפים דווקא החמירו את המחלה והחישו את קיצם של המטופלים אך אין ספק שהם הביאו את ערך העזרה ההדדית והקהילתיות לרמה גבוהה ביותר.
כמה שנים לפי התפרצות הכולרה בירושלים, בשנת 1860, הוקמה שכונת משכנות שאננים, השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות. למרות שתנאי החיים ורמת התברואה בשכונה החדשה היו גבוהים בהשוואה לאלה שבתוך החומות, ואף תוכנן להיבנות בה בית חולים חדש – תושבי ירושלים שהתגוררו בעיר העתיקה במשך שנים רבות, חששו לצאת מחוץ לחומות המוגנות ולהתגורר בשכונה החדשה. משה מונטפיורי שרצה לפתות את יהודי ירושלים להתגורר בשכונה החדשה בנה על אדמת בית החולים המתוכנן טחנת קמח חדשנית ומתקדמת על מנת לספק לתושבי השכונה פרנסה.

משכנות שאננים בשנת 1866. צילום פליקס בונפיס. מתוך אוסף יד בן צבי

משכנות שאננים בשנת 1866. צילום פליקס בונפיס. מתוך אוסף יד בן צבי

בסופו של דבר, דווקא מגפת הכולרה הקטלנית שלא פגעה בתושבי השכונה החדשה חוללה מהפך בתפיסה של הירושלמים והוכיחה שהמגורים בין החומות אינם בטוחים יותר מהמגורים מחוץ להן.

איזה שינויים תביא איתה מגפת הקורונה לירושלים? ימים יגידו!

 

 

מתוך המאמר אימה והסגר: הופעתה של מגפת הכולרה בירושלים בשנת הכור"ת (1865, תרכ"ו) מאת דן בראל. מופיע בקטלוג התערוכה ירושלים: גיליון רפואי
התערוכה "ירושלים: גיליון רפואי" הוצגה במוזיאון מגדל דוד באביב 2014. הוצגו בה מאות פריטים, אלפי מסמכים שנחשפו לראשונה, עשרות תיעודי רופאים ומרשמים מפתיעים ופריטים נדירים שהובאו מאוספי משפחה פרטיים.
"בתערוכה נחשפה ירושלים כעיר הנאבקת כל העת במגפות ובמלחמות אך יכולה להן. שוב ושוב היא מבריאה וצומחת, מתוך נסים פלאיים ובעיקר מתוך גילויי אמונה ואנושיות, חמלה, עזרה ונתינה הדדית בין אנשי העיר, בני דתות ואמונות שונות, תושביה של ירושלים ומי שבאו אליה מכל קצוות העולם." (אילת ליבר, מנכ"לית מוזיאון מגדל דוד, מתוך קטלוג התערוכה). אוצרת: ד"ר נירית שלו-כליפא

אולי יעניין אתכם גם:

כתיבת תגובה

יש לכם מה להגיד ?

*