אריה אלדד

הצביע הרב לוין על ראש הכותל שאפשר היה לראות בקושי מהמקום שבו עמדו יחד ואמר לאלדד "אתה תגיע לשם"

כאשר פרצה מלחמת ששת הימים אריה אלדד היה תלמיד כיתה י"א. הוא ובני כיתתו הוכשרו במסגרת הגדנ"ע להיות אלונקאים, והם הוצבו בבית החולים "ביקור חולים". תפקידם היה להעביר את הפצועים שהגיעו באמבולנסים לבית החולים, ולשאת אותם ממקום למקום בבית החולים עצמו. את ימי המלחמה הוא עשה בבית החולים, במשמרות. אלדד וצוות בית החולים שמעו מן הפצועים על התקדמות הקרבות, אבל המידע לא היה מדויק. עם הזמן הבינו שהעיר העתיקה  מכותרת והפריצה לה קרובה. ואז באחד הימים השתרר שקט. ההפגזות והירי פסקו.  לבסוף נשמעה הידיעה ברדיו – העיר שוחררה.

אלדד עזב את בית החולים וחזר לביתו לראשונה מזה ימים. יחד עם אביו הם הלכו לבשר את הבשורה לרב אריה לוין, "אבי האסירים", שהיה סנדקו של אלדד. כאשר אלדד עלה לתורה בהר ציון, הנקודה הקרובה ביותר לעיר העתיקה בזמן שהעיר הייתה מחולקת, הצביע לוין על ראש הכותל שאפשר היה לראות בקושי ואמר לאלדד "אתה תגיע לשם".

למחרת ארגן מנחם בגין, שהיה שר בממשלה אז, ביקור בעיר העתיקה עבור כמה מראשי המחתרות והלוחמים הוותיקים, עליהם נמנה אביו של אריה אלדד, ישראל, שהיה ממנהיגי הלח"י. אריה נלווה אליו. הוא זכה לראות את אביו מתהלך על הר הבית ולצלם אותו ליד הכותל. בעומדו שם הוא נתמלא בתחושה שההבטחות מתגשמות, שהדור הזה מצליח להגשים את החלומות שאנשי דור המחתרות ומלחמת העצמאות לא הצליחו לממש.