אביבה מרקס

עבור מרקס העלייה לישראל, וההגעה לירושלים, היו שיבה הביתה, היא הרגישה שייכת לארץ ישראל כפי שמעולם להרגישה שייכת לבריטניה

אביבה מרקס אמנם נולדה בבריטניה, אבל הקשר שלה לארץ ישראל ולירושלים ארוך ואמיץ – אביה היה בן למשפחה ירושלמית ותיקה וגם למשפחת אמהּ היו שורשים בירושלים. אביבה עצמה הייתה ציונית, והייתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר". בגיל שבע עשרה היא הגיעה לארץ לחצי שנת סמינר של השומר הצעיר בסופה חזרה לבריטניה להמשיך בעבודה הציונית ולהדריך בני נוער יהודים. בעת ובעונה אחת היא הלכה בעקבות חלומה לממש את כישרונה, והחלה ללמוד באקדמיה המלכותית לאמנויות הדרמה, אחד מבתי הספר למשחק היוקרתיים בעולם. בשנים שלאחר מכן מרקס החלה להופיע על במות התאטרון בכל רחבי העולם, ובין השאר גם בישראל.

לאחר מלחמת ששת הימים עלתה מרקס לישראל והשתקעה בה, למרות הקושי למצוא תפקידים בשל התחרות ובגלל המבטא שלה היא החלה לעבוד בתאטראות בארץ ולהופיע בסרטים. אחד הסרטים הראשונים שבו כיכבה נקרא "האם תל אביב בוערת?" (ידוע גם בשם "שישים שעות לסואץ") שעלילתו נסבה סביב מלחמת ששת הימים. הסרט צולם באתרים שבהם התחוללו הקרבות, מקומות שעד המלחמה היו בלתי מושגים, בגדר שמועה בלבד.

עבור מרקס העלייה לישראל, וההגעה לירושלים, היו שיבה הביתה, היא הרגישה שייכת לארץ ישראל כפי שמעולם לא הרגישה שייכת לבריטניה. בכל סרט שעשתה הייתה לפחות סצנה אחת שצולמה בירושלים, וכאשר הגיעה במסגרת צילומים לעיר העתיקה ביקשו החיילים שם להצטלם אתה, והיא שמחה להיענות. כאשר הגיעה לירושלים הלכה מרקס לחפש מקום אחד מסוים – בית יתומים שהיה בעיר העתיקה. בראשית המאה סבהּ של מרקס ביקש לעשות מעשה צדקה, לתרום לכלכלת ילדה יתומה, ולכן הלך לבית יתומים בעיר וכאשר הגיע לשם הוא פגש נערה צעירה, שרה לאה שמה. אותה שרה לאה תהיה לימים אשתו, סבתהּ של אביבה מרקס. מרקס התרגשה לגלות שספר הרישומים של אותו בית יתומים שרד, ובו שמה של הסבתא.

שנים אחדות לאחר עלייתה של אביבה מרקס לארץ, כשכבר הייתה מפורסמת ומצליחה, היא שכנעה את אמה לבוא לביקור, ולקחה אותה לכותל, שהרחבה החדשה שלו כבר נבנתה. אמהּ לא השתקעה בארץ, אבל האחייניות של אביבה מרקס הלכו בעקבותיה ועלו לישראל.