דן פורגס

פורגס, בסערת הרגשות שאפפה אותו לנוכח המעמד וכיוון שהיה מרוכז בצנחנים שליד הכותל, אפילו לא הבחין בצלם האחר כאשר הוא צילם את התמונה

כאשר דן פורגס גויס למילואים לפני מלחמת ששת הימים הוא לא לקח אתו את המצלמה שלו, שבדרך כלל הייתה כמו עבורו איבר נוסף, ולכן כאשר אחד מהאנשים במחלקה שלו יצא הביתה לשבת הוא ביקש ממנו שיעבור אצל הוריו ויביא לו את המצלמה וכמה גלילי סרט צילום. כמה ימים לאחר מכן, כאשר החלה המלחמה, הפלוגה הועברה מהמקום שבו ישבה ליד בית שמש לירושלים ודן צילם ככל שעלה בידו תוך כדי לחימה.

הוא צילם את כניסתם של הלוחמים לעיר העתיקה דרך שער האריות ואת דרכם להר הבית, ואפילו צילם את הנפת הדגל על כיפת הסלע, אם כי כפי שהסתבר לו מאוחר יותר צילום זה היה מטושטש. דן צילם גם כאשר הוא הגיע עם הפלוגה שלו לכותל, כשהוא אחוז התרגשות מגודל המעמד ההיסטורי שהוא היה חלק ממנו. לאחר תום המלחמה פורגס חזר הביתה, והדפיס את הצילומים שלו בסטודיו של אלפרד ברנהיים, הצלם הדגול שפורגס היה אסיסטנט שלו. לא מעט מן הצילומים היו מטושטשים מכיוון שהמצלמה הייתה ישנה ומכיוון שהיא שוב ושוב נחבטה ונפלה בעת הלחימה, שכן פורגס היה בירושלים כלוחם, לא כצלם, ולכן הוא תייק את הצילומים, המשיך בחייו ולא חשב עליהם הרבה.

לאחר שבועות אחדים יצא לאור גיליון של כתב העת "לייף" שהוקדש למלחמת ששת הימים, וכאשר הגיליון הגיע לידיו של דן פורגס הוא הופתע למצוא בו מה שנראה כמו אחד הצילומים שלו מהכותל. הצילום צולם מהזווית שהצילום שלו צולם, הייתה לו אותה קומפוזיציה ונראו בו אותם צנחנים המנשקים את אבני הכותל. פורגס מיהר למצוא את הנגטיב ולהדפיס שוב את התמונה שלו, ואז הבחין בהבדל היחיד – בתמונה שלו אפשר להבחין בצלם שצילם את התמונה שהתפרסמה ב"לייף". פורגס, בסערת הרגשות שאפפה אותו לנוכח המעמד וכיוון שהיה מרוכז בצנחנים שליד הכותל, אפילו לא הבחין בצלם האחר כאשר הוא צילם את התמונה.

 

לכל הסיפורים >>