אלישע שור

...הבחין ברב לוין מטיל את עצמו על הקרקע, במלוא לבושו, כאשר התקרב לכותל, ועושה את דרכו בזחילה, בבכי, אל אבני הכותל המערבי..

אלישע שור היה מלוחמי "החטיבה הירושלמית" במלחמת ששת הימים, ונלחם בעיקר בחלק הדרומי של העיר. ביום חמישי, יום לאחר כניסת הכוחות לכותל, נכנסו כוחות של החטיבה וביניהם שור לעיר העתיקה ותפקידם היה לכפות את העוצר. זה לא היה תפקיד קשה, מספר שור, מכיוון שתושבי העיר הערבים היו שלווים, ויומיים-שלושה לאחר הכיבוש חזרו לשגרת החיים ופתחו את החנויות. כאשר הוא ראה את אחד מחבריו מאיים על אב וילדו שיצאו לרחוב, שור שדיבר ערבית נזף בחייל והרגיע את האב ובנו.

במשך ימים אחדים לאחר מכן אסרו השלטונות על אזרחים להיכנס לעיר ולהגיע לכותל – היה צורך לפנות מוקשים ותחמושת שלא התפוצצה, להרוס גדרות וביצורים וקבלני ירושלים גויסו להרוס את שכונת המוגרבים ולפנות מקום לרחבה לפני הכותל המערבי. אבל נכבדים זכו להיכנס, ואחד מהם היה בן אליעזר, שהיה סגן ראש העיר מטעם חירות, והביא אתו את "רב האסירים", הרב אריה לוין. שור, שהיה מוצב באזור הכותל, הבחין ברב לוין מטיל את עצמו על הקרקע, במלוא לבושו, כאשר התקרב לכותל, ועושה את דרכו בזחילה, בבכי, אל אבני הכותל המערבי.

העיר העתיקה, והכותל במיוחד, היו משאת נפשם של יהודים רבים בעשרים השנים שעברו מאז חלוקת העיר, וצה"ל והעירייה הבטיחו שבחג השבועות, שחל ביום רביעי בשבוע שלאחר המלחמה, יוכלו אנשים להיכנס באופן חופשי לכותל. שור וחבריו קיבלו התראה שאלפי אנשים צפויים להגיע לעיר. בבוקר החג עלה שור למגדל דוד והביט מערבה, לעבר העיר החדשה ולעיניו המשתאות נגלה נהר של אלפי אנשים נמשך מערבה לאורך רחוב יפו. המתפללים יצאו מבתי הכנסת שם ישבו ולמדו תורה בתיקון ליל שבועות, וחיכו בסבלנות עד שייפתחו השערים ויהודים יוכלו שוב לעלות בהמוניהם לכותל המערבי, שריד בית המקדש שעדיין עמד על תלו.

 

לכל הסיפורים >>