גבי ברקאי

עבור גבי ברקאי הגישה לעיר העתיקה לאחר המלחמה הייתה משולה לפתיחת תיבת אוצרות

כאשר פרצה מלחמת ששת הימים היה גבי ברקאי לקראת סיום התואר הראשון שלו בארכאולוגיה, ועבורו הגישה לעיר העתיקה לאחר המלחמה הייתה משולה לפתיחת תיבת אוצרות. הוא הכיר את העיר מלימודיו, מתצפיות ומסיורים שהדריך, אבל רק מרחוק. כעת ניתן לו לגשת לכל אותם מקומות.

בשנה שלאחר המלחמה הוא היה שותפו של אחד מבכירי הארכאולוגים בארץ, פרופסור דוד אוסישקין, בסקר של כפר השילוח, סילואן, מקומה של עיר דוד ההיסטורית. יחד הם החלו בסקר של כחמישים מערות קבורה שהיו בית הקברות של אצילי ממלכת יהודה, ובד בבד החלו בחפירות ניסיון קטנות באזור. הסקר של המערות היה מעניין לא רק בגלל הממצאים, אלא גם בגלל שהן היו בשימושם של תושבי הכפר – לחלקן הזרימו התושבים שפכים ובאחרות הם התגוררו, באחת מהן היה לול תרנגולות, ובאחרת מצאו הסוקרים שמשכב הקבורה העתיק שימש כעת לאחסון בצלים. כדי להיכנס למערות הסוקרים שילמו לתושבים, או הביאו להם תרופות שביקשו ולעתים נעזרו במוח'תאר של הכפר. כך הם הצליחו ללכת בעקבותיהם של ארכאולוגים שקדמו להם, לחקור אתרים שלא היו נגישים קודם ולהעשיר את הידע לאין שיעור.

שני מפעלי חפירה ארכאולוגית עיקריים התנהלו בעיר העתיקה עצמה – האחד בניהול בנימין מזר סמוך לכתלים הדרומי והמערבי של הר הבית, והאחר בניהולו של נחמן אביגד באזור הרובע היהודי שנהרס על ידי הירדנים. בהרס הרובע היהודי הייתה ברכה במסווה – הוא אפשר לאביגד גישה חסרת תקדים לחפור באזור זה, והחפירות שלו גילו את פארה של הבנייה של עשירי ירושלים בימי הבית השני ואת עוצמתם של הביצורים שנבנו לקראת המצור על ירושלים בימי הבית הראשון. החפירות של מזר גילו את גודלה ופארה של הבנייה המונומטלית של הורדוס, אבני הכותל העצומות נחשפו, והלכה והתבהרה תמונת הרחובות המפוארים סביב בית המקדש.

כמעט מדי יום סייר גבי ברקאי בחפירות האלה, חקר את העיר העתיקה לאורכה ולרוחבה, גילה מחדש אתרים שעליהם קרא רק בספרים והתוודע לירושלים שבין החומות על בוריה. כל אלה היו ארץ פלאות לברקאי, הארכאולוג הצעיר שבבוא הימים יגלה כמה מן התגליות החשובות ביותר של ירושלים.