גיל חובב

"הימים שקדמו למלחמה חרוטים בזיכרונו היטב – ימי חירום ומתח.."

גיל חובב הוא בן למשפחה ירושלמית ותיקה. בעת המלחמה הוא היה בן חמש, והתגורר בשכונת קריית שמואל. הימים שקדמו למלחמה חרוטים בזיכרונו היטב – ימי חירום ומתח. ברחוב שבו התגוררה המשפחה ניצב טנק, ובחורשה שמאחורי הבית היה מחנה צבאי.

כאשר המלחמה פרצה ונשמעה האזעקה חובב היה בגן, והגננות אספו את הילדים והובילו אותם למקלט שבביתה של אחת הגננות. בהזדמנות הראשונה, חובב רץ לביתו. בית המשפחה היה נעול, והוא ירד לקומה הראשונה, לבית דודיו ומשם למקלט שבו חיכתה אמו בנשימה עצורה. את הלילות עשתה המשפחה במקלט וברגעים שבהם הייתה רגיעה מסוימת בימים היו בני משפחת חובב יוצאים למכולת, לשאוף קצת אוויר. למרות שהיה ילד צעיר, חובב זוכר את החרדה בפניהם של המבוגרים, את החשש מה ילד יום.

לפני המלחמה היו הילדים מציצים מבעד לחרכים בשער מנדלבאום בניסיון לקלוט מראות חטופים של החלק הירדני של העיר. יומיים לאחר תום המלחה אותו שער היה פתוח לרווחה וכולם נהרו למזרח העיר. בתוך השמחה, המראות היו עצובים, הרס ועוני ופחד ליוו אותם. התערובת של שמחה וכיעור, של אושר ופחד, זכורה לחובב עד היום.