כמאל נבלוסייה

היה כמאל אוסף קמח מנקודת החלוקה של סוכנות האו"ם אונר"א ומחלק אותו לפליטים שהיו זכאים לכך

כמאל נבלוסייה הוא בן למשפחה שישבה בעיר העתיקה שנים רבות. בשנת 1967 הוא היה בן ארבע עשרה, ועבד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. בעגלה שבנה במו ידיו היה כמאל אוסף קמח מנקודת החלוקה של סוכנות האו"ם אונר"א ומחלק אותו לפליטים שהיו זכאים לכך.

בבוקר בו פרצה המלחמה הוא יצא משער האריות לאסוף את הקמח, כמנהגו מדי יום, ואז הבחין בתנועה רבה של כלי רכב צבאיים ירדניים. הוא לא התייחס אליהם, אבל אביו שהבחין בו מחוץ לחומה קרא לו מיד לחזור הביתה, מכיוון שפרצה מלחמה. כמאל הספיק לחזור העירה ומיד אחרי שנכנס נסגרו השערים.

ליד השער עמד אוטובוס שנועד למי שרצו להתפנות מן העיר, ובני משפת נבלוסייה עשו את דרכם לאוטובוס זה, אבי המשפחה בראשם נושא מקל ועליו סמרטוט לבן. כאשר הגיעו לאוטובוס מצאו שהוא נפגע ועולה באש, ועשו את דרכם חזרה הביתה. נחיה או נמות, אמרה סבתו של כמאל, זה יהיה בבית. שלושה ימים הם שהו בבית. כשנכנסו אליו היו ברחוב ליגיונרים, וכשיצאו היו בו חיילי צה"ל.

כמאל עדיין חי בעיר העתיקה, והיום מפעיל מסעדה במקום שבו עמדה פעם החנות של אביו.