משה פרייזלר

משה מצא פיסת נייר, וכתב עליה את כתובת משפחתו בנתניה ומסר קצר ששלום לו, והשליך אותה מטה מן החומה.

משה פרייזלר היה לוחם בצנחנים שלחם בעיר העתיקה, אבל פלוגתו לא נמנתה על הכוחות שכבשו את הר הבית והכותל, אלא נעה לאחר שנכנסה דרך שער האריות היא נעה מערבה דרך השוק לכיוון שער יפו ומגדל דוד. כאשר הגיעו לשער יפו הם נתקלו בהתנגדות קלה בלבד מצד הירדנים ובמהרה כבשו את המגדל ובכך הושלם למעשה כיבוש העיר העתיקה כולה. משה וחבריו ישבו כעת במקום שבו ימים מעטים קודם לכן ישבו הלגיונרים הירדנים, והשקיפו מזרחה על העיר העתיקה ומערבה על העיר החדשה.

רק חצי שנה לפני כן, במהלך השירות הסדיר שלו, ישב פרייזלר למרגלות אותו מגדל, בעמדה של צה"ל בבית טאנוס, כחלק מן הכוחות שהחזיקו ב"קו העירוני" מול הירדנים. כעת משה והלוחמים האחרים התחילו לצעוק מטה, לעבר שכונת ממילא החרבה שבמשך כל התקופה שבין המלחמות הייתה שכונת עוני החשופה לאש הירדנים: "המלחמה נגמרה! ירושלים שלנו!". לאט-לאט, בחשש, אנשים התחילו לצאת מהמקלטים, ואז לרוץ לעבר העיר העתיקה. אפופים תחושת שחרור והתעלות, הם התעלמו מן המוקשים והסכנות האחרות של האזור המפורז ורצו לעבר העיר. משה מצא פיסת נייר, וכתב עליה את כתובת משפחתו בנתניה ומסר קצר ששלום לו, והשליך אותה מטה מן החומה.

יומיים לאחר מכן, כשמשה כבר היה בדרכו לרמת הגולן הוא הצליח למצוא טלפון ולהתקשר למשפחתו, ואז התברר לו שהפתק שלו הגיע ליעדו. בעיצומה של המלחמה מישהו מצא את פיסת הנייר ודאג להעביר אותה לנתניה. כאשר משה חזר לבסוף הביתה הפתק אבד, אבל הסיפור המשיך להיות מסופר במשפחה שוב ושוב – השחרור, השמחה, הפתק.

לפני שנים אחדות החליטו משה ואשתו, שניהם אנשים עסוקים, לצאת לחופשה לראשונה מזה זמן רב. הם לקחו אתם קופסה של מכתבים ישנים כדי לעבור עליה, ושם, מתחת למכתבי האהבה, נמצא הפתק. עד היום משה לא יודע מי הנדיב האלמוני שבמהומה של המלחמה עשה מעל ומעבר והעביר למשפחתו את הבשורה ששלום לבנם.