הרב אריה שלום

בדחילו ורחימו הם עלו למקום המקודש ביותר ליהדות

הרב אריה שלום עשה דרך ארוכה להגיע לירושלים. הוא נולד בשנת 1947 בפולין שלאחר מלחמת העולם השנייה, וכשהיה ילד עלתה משפחתו לארץ. בזמן מלחמת ששת הימים הוא שירת בחטיבת הצנחנים והיה נהגו של הרב גורן.

לאחר לילה מורט עצבים התקבל לפנות בוקר האישור מן הממשלה לפרוץ לעיר העתיקה, אך הכוחות הוזהרו עדיין לא לפרוץ למקומות הקדושים. לאחר מכן ניתן גם האישור הזה. שלום, שלא הכיר את העיר העתיקה, רץ עם המחלקה שלו בסמטאות בעקבות הרב גורן לעבר הר הבית. בדחילו ורחימו הם עלו למקום המקודש ביותר ליהדות, קולות ירי עדיין מלווים אותם ברקע. מעצמם נעמדו כל החיילים והתחילו לשיר את "ירושלים של זהב" בדמעות של אושר.

הרב גורן, שהיה בכותל בצעירותו, הכיר את הדרך לרדת אליו. משה פלס ("סטמפל"), שפיקד על כוח הפריצה להר הבית, פקד שיש לבדוק קודם שאזור הכותל בטוח. כל הלוחמים התנדבו למשימה, ושלום היה אחד מארבעה שנבחרו ללוות את הרב גורן. בדרכם למטה שאלו את אחד מתושבי שכונת המוגרבים איפה הכותל, והוא הצביע על שורות האבנים הקטנות שבראש הכותל. ככל שירדו, הלכו ונגלו האבנים העצומות שבבסיסו. במהרה שאר הלוחמים הצטרפו אליהם, והם נפלו איש בזרועות רעהו משגודל המעמד התחוור להם.