רחל (במבי) שלקובסקי

שלקובסקי והתינוקות הרכים שתחת אחריותה עמדו לחוש את המלחמה באופן מידי יותר – פגז פגע ישירות במחלקה

רחל שלקובסקי נולדה בצרפת ובגיל חמש עשרה, לבדה, הגשימה חלום ועלתה לארץ, ומאוחר יותר הגשימה את חלומה האחר ולמדה להיות אחות מיילדת. כאשר פרצה מלחמת ששת הימים הייתה אחריות רבה מוטלת על כתפיה של שלקובסקי הצעירה – היא הייתה המיילדת האחראית על חדרי הלידה בבית החולים שערי צדק, ובנוסף הייתה אחות חדר ניתוח. שלקובסקי עברה מחדרי הלידה לחדרי הניתוח, תמיד תורמת ככל יכולתה במקום שבו היו זקוקים לה יותר מכול.

כאשר התחילה המלחמה חשו בה היטב בבית החולים, כוחות צה"ל ירו מקרבת מקום ופגזים נפלו ברחובות סביבו. המקלט של בית החולים היה במצב גרוע, ושלקובסקי וצוותה ניצבו בפני דילמה – קשה היה לה להמליץ ליולדות לרדת למקלט בגלל מצבו, אך אי-אפשר היה לערוב לביטחונן במחלקות. יולדות רבות בחרו בכל זאת לרדת למקלט, ועל פי עצתה של שלקובסקי התינוקות שנותרו במחלקה הועברו למסדרון פנימי, ללא חלונות, למען הביטחון. שלקובסקי והתינוקות הרכים שתחת אחריותה עמדו לחוש את המלחמה באופן מידי יותר – פגז פגע ישירות במחלקה. חתיכות מן הקיר שגודלן כגודל אגרוף נפלו סביב העריסות, צינור מים שנפגע הציף את הרצפה, יולדות מבוהלות מיהרו לבדוק מה שלום ילדיהן. בדרך נס הפגז לא התפוצץ ואף אחד מן התינוקות לא נפגע, ואסון גדול נמנע.

לאחר המלחמה היה צורך לטפל בפצועים הרבים, ובמדינת ישראל הקטנה המתאוששת ממלחמה היה מחסור בתרופות. במיוחד הייתה חסרה תרופה אחת שנועדה לטפל בזיהום אלים שפגע בפצועים, שהייתה במחסור חמור בכל הארץ. שלקובסקי הצליחה לשכנע את הנהלת בית החולים שאמה, שנותרה בצרפת, אולי תוכל לעזור להשיג את התרופה. היא קיבלה אישור מיוחד להתקשר בטלפון לצרפת, בתנאי שלא תדבר על נושאים אישיים. אמה של שלקובסקי פנתה לרופא יהודי בצרפת שנתן לה מרשם, שכנעה את צוות בית המרקחת שאכן דרושים לה כל כך הרבה בקבוקונים של התרופה, והצליחה להעלות אותם על אחת הטיסות הראשונות לארץ אחרי המלחמה, כדי להציל את חיי החיילים הפצועים.