Shmuel Matza in the Kishle 1999

כמוסת זמן ירושלמית בת 3,000 שנה

נכתב ע"י: קהילה כותבת
|
23/04/2020
238
1
|

מתחם הקישלה נמצא מדרום למצודת מגדל דוד. קישלה היא מילה בטורקית שמתארת מחנה של חיילים ומי שהקימו את המחנה היו מצרים שהשתלטו על ירושלים בשנת 1833, הקימו את המבנה והתבססו באזור. המקום שימש את המצרים כמחנה צבאי, במבנה בן שתי קומות עם גג רעפים. גג הרעפים והקומה השנייה הוסרו אחרי מלחמת ששת הימים.

הקישלה בראשית המאה ה-20

הקישלה בראשית המאה ה-20

עם בנייתו הפך הקישלה להיות מאוד משמעותי במרחב. המצרים ניהלו ממנו את בסיס הכוח שלהם, ולאחר שהם סולקו על ידי הטורקים, הטורקים הפכו את המקום למחנה צבאי שלהם. לאחר מלחמת העולם הראשונה הבריטים הפכו את המקום לבית מעצר.

אפילו עוד לפני שמתחילים לחפור מתחת לאדמה בקישלה, למבנה יש היסטוריה מאוד מעניינת אבל בחפירות שנערכו באתר בשנת 2000 על ידי רשות העתיקות, גילו שבמעבה הקישלה, מתחת לרצפה שהוסרה, מסתתרת היסטוריה ירושלמית בת כמעט 3,000 שנה.

הסודות של ירושלים, שכבה אחר שכבה

המסע מתחיל בקומה הראשונה של בית המעצר הבריטי. הקומה הראשונה של בית המעצר הורכבה משני תאי אסירים ומסדרון ביניהם.

מי היה מוחזק בתוך התאים האלה? עוד לפני שהארכיאולוגים התחילו לחפור הם גילו על הקיר מפה ששורטטה על הקיר בערך בגובה מיטה של אסיר – קל היה לזהות שזהו סמל ארגון האצ"ל. על קיר נוסף בסמוך למפה נכתב השם "שמואל מצא". הארכיאולוגים מיהרו לחפש בארכיונים, הגיעו אל שמואל מצא שהיה עודו בחיים והזמינו אותו לקישלה. מצא זיהה את הכתובת מיד, סיפר לארכיאולוגים את כל הסיפור ובין היתר אמר שכל פעילותו באצ"ל הייתה כדי להוכיח לבריטים שאנחנו כאן כדי להישאר. "תחי המדינה העברית" כתב מצא בשולי סמל אצ"ל והסביר – אפילו לא ידענו שהמקום הזה ייקרא ישראל…

15 מדרגות למטה, ו-900 שנה אחורה בזמן אל התקופה הצלבנית

לא הרבה ידוע על החיים היהודיים בירושלים בתקופה הצלבנית. במהלך החפירה בקישלה הארכיאולוגים גילו ממצא מדהים של 8 בריכות זו לצד זו ובסביבתן חלוקי נחל. למה שימשו הבריכות האלה? רמז אחד אפשר למצוא בטקסט מאוד מעניין מהמאה ה-12 שכתב הרב בנימין מטודלה שביקר בירושלים.

"משם שלש פרסאות לירושלים, היא עיר קטנה ובצורה עם שלש חומות ובה אנשים הרבה, וקורין להם הישמעאלים, יעקוביים וארמיים ויונים וגיורגיים ופרנקים ומכל לשונות הגוים. ויש שם בית הצביעה ששוכרים אותו היהודים בכל שנה מהמלך שלא יעשה שום אדם צביעה בירושלים ב"א היהודים לבדם. והם כמו מאתים ודרים תחת מגדל דוד בפאת המדינה (העיר) ובחומות שבמגדל דוד הבנין הראשון של היסוד כמו עשר אמות הוא מבנין הקדמונים שבנו אבותינו והשאר בנין הישמעאלים. ואין בכל העיר מקום חזק יותר ממגדל דוד."

(מתוך: מסעות בנימין מטודלה, 1170)

בנימין מטודלה מספר שהוא הגיע למגדל דוד, המקום החזק ביותר בירושלים, שם הוא גילה את היהודים המעטים שחיים בעיר למרגלות המגדל, ומעבדים עורות עבור הגלימות של המלכים הצלבנים. המלכים הצלבנים חיו במצודה שהפכה לארמון המלך הצלבני.

אגני צביעה. צילום: מיכל בורובסקי

אגני צביעה. צילום: מיכל בורובסקי

מלאכת עיבוד העורות מוכרת מימי הביניים: לוקחים את העור, טובלים אותו באגנים, משפשפים בחלוקי נחל ומשתמשים בפיגמנט שצובע אותו בצבע אדום. ואכן, כשלקחו הארכיאולוגים את הטיח שנמצא בתוך הבריכות לבדיקת מעבדה נמצא בתוכו פיגמנט אדום – וכך הקסם של ירושלים קם לתחייה, כשהטקסט ההיסטורי מתחבר עם הממצאים הארכיאולוגיים ומגלה לנו שהסיפורים של רבי בנימין מטודלה הם לא רק סיפורים יפים, אלא מציאות שהייתה באמת.

כמה מדרגות נוספות ועוד 1,000 שנה אחורה בזמן אל ירושלים של תקופת הבית השני

מה שניסו הארכיאולוגים למצוא בקישלה מלכתחילה היה ארמונו של המלך הורדוס בירושלים. איך הם מצאו אותו? מערכת הקירות שבקישלה עוזרת להבין את הסיפור. בגבול המערבי של הקישלה מתנוססת חומה גבוהה, היא החומה העות'מאנית שנבנתה לפני כ-500 שנה והיא החומה המקיפה את ירושלים העתיקה עד היום. החומה העות'מאנית יושבת על גבי חומה קדומה יותר בת 2,200 שנה מימי החשמונאים. לצד החומה החשמונאית זיהו הארכיאולוגים מערכת של שלושה קירות: קיר אחד נמצא מחוץ למבנה הקישלה וממערב לחומת העיר העות'מאנית, קיר נוסף "רוכב" על החומה החשמונאית והקיר השלישי נמצא בגבול המזרחי של המבנה.

המערכת המשולשת של הקירות היא החידה הגדולה של הקישלה. למה שלושה קירות? מדוע הם מקבילים? את הסוגיות האלה ניסו הארכיאולוגים לפתור על-ידי כך שהזכירו לעצמם אחרי מי הם בעצם מחפשים: אחרי המלך הורדוס. סגנון הבנייה של המלך הורדוס מוכר ממקומות נוספים בירושלים וברחבי הארץ ובהם הר הבית, ההרודיון, מצדה. המשותף לכל המקומות האלה הוא שבכולם לקח המלך הורדוס את תוואי השטח הטבעי והתעלם ממנו לחלוטין – כלומר, יצר את תוואי השטח כרצונו ובנה עליו ארמונות מפוארים.

ארמון הורדוס

ארמון הורדוס

אותו דבר הוא עושה ממש כאן בירושלים, בארמונו שעל הר הציון. ההר משתפל לכיוון גיא בן הינום שמעבר לחומה והורדוס לא הסתפק בשטח ההר אלא ביקש להרחיב את הארמון שלו אל תוך הוואדי. לצורך ההרחבה הוא הוסיף שלושה קירות תמך אדירים שיוצרים במה ענקית ברוחב של 150 מטר ובאורך של 500 מטר. הבמה עצמה הייתה מעל מבנה הקישלה הקיים היום – ושם, על הבמה, התנוסס הארמון המפואר של המלך הורדוס. על פארו של הארמון מספר ההיסטוריון יוספוס פלביוס, על המדשאות המוריקות, הבריכות, המזרקות ושובכי היונים:

"המגדלים היו בצפון החומה וצמוד להם מבית נמצא ארמון המלך אשר [הדרו] לא יתואר במילים. ואכן לא היה דומה בפארו ובשפע כליו; את הארמון כולו הקיפה חומה בגובה שלושים אמה ובה מגדלים מפוארים במרווחים קבועים. בארמון היו אולמות ענקיים וחדרי אורחים ובהם מאה יצועים. אי אפשר לתאר את מגוון אבני המרצפות, שכן אבנים שהן נדירות בכל מקום [אחר] הובאו לכאן למכביר; נפלאות היו גם התקרות, באורך קורותיהן ובפאר עיטוריהן. עצום היה מספר מערכות החדרים, ועצומים היו הבדלי העיצוב ביניהן; בכולן היה שפע של כלי בית ורוב הכלים עשויים כסף וזהב. מסביב היו סטווים רבים [ערוכים] במעגלים, זה בתוך זה, כל סטיו וסוג העמודים [המיוחד] לו, והחצרות הלא-מקורות היו מלאות ירק. גדלו שם עצים מעצים שונים, ביניהם מסלולי טיולים ארוכים ובצדיהם תעלות עמוקות; בריכות היו בכל מקום ובהן פסלי נחושת שמפיהם קלחו המים; לאורך פלגי המים ניצבו שובכים רבים של יוני בית."

(מתוך: יוסף בן מתיתיהו, תולדות מלחמות היהודים ברומאים, ספר חמישי, פרק ד', תרגום: ליזה אולמן)

אם הארמון המפואר היה ממוקם מעל למבנה הקישלה, חפירות הקישלה הן בעצם חפירות שהתבצעו בתוך קירות התמך שהם יסודות המבנה. זו הסיבה שבקירות עצמם לא ניתן לזהות את פאר הבניה המזוהה עם הורדוס. הקירות הבנויים משילוב של אבנים גדולות ואבנים קטנות, אינם מרשימים במיוחד והם נועדו רק לתמוך במבנה המפואר שהוקם מעליהם.

בריכות הארמון

בריכות הארמון

כדי להבין ולאשש את הטענה שמדובר בארמונו של המלך הורדוס הארכיאולוגים חפרו בין יסודות המבנה, הגיעו עד לסלע האם ושם חיכה להם ידידו הטוב ביותר של הארכיאולוג: המטבע. המטבעות שנמצאו על סלע האם בקישלה תוארכו לתקופת פעילותו של המלך הורדוס במאה הראשונה לפני הספירה.

ההפתעה

הסיפור של הקישלה לא נגמר בארמונו המפואר של המלך הורדוס ולארכיאולוגים ציפתה הפתעה נוספת. מתחת לקיר ההרודיאני גילו הארכיאולוגים קיר נוסף שממנו בולטת ממנו – חומה ומגדל. ואם הקיר נמצא מתחת הקיר ההרודיאני סימן שמדובר בקיר קדום יותר, לא מתקופת בית המקדש השני אלא מתקופת בית המקדש הראשון. איך יודעים את זה? לפי הרכב הטיח המחבר בין אבני החומה. הטיח נלקח לדגימה מעבדה וכשחזרו התוצאות הארכיאולוגים גילו משהו יוצא דופן: ההרכב הכימי של הטיח שנלקח מהחומה שבתוך מבנה הקישלה, זהה לחלוטין להרכב הכימי שנלקח מנקבת השילוח בעיר דוד. פירוש הדבר שהחומה שנמצאה בתוך הקישלה מחזירה אותנו 2,700 שנה אחורה בזמן, אל הימים בהם המלך חזקיהו נדרש להגן על ירושלים מפני המצור האשורי. חזקיהו הגן על העיר באמצעות שני פרויקטים מאוד גדולים: הראשון, תעלת מים, נקבת השילוח, שהכניסה את המים מחוץ לעיר אל תוך העיר. הפרויקט השני, החומה הרחבה של ירושלים מימי הבית הראשון. החומה הראשונה שהקיפה גם את הגבעה המערבית עליה נמצא מבנה הקישלה. מציאת תוואי חומה זו בקישלה היא הוכחה לגבולותיה הרחבים של ירושלים לפני כמעט 3,000 שנה.

kishle4

 

המרחב הקטן של הקישלה, כ-300 מ"ר בלבד, מקפל בתוכו את כל ההיסטוריה של ירושלים מימי הבית הראשון, דרך התקופה החשמונאית, ביקור בארמונו של הורדוס, קפיצה לימי הצלבנים, חומה עות'מאנית וכמובן בית המעצר הבריטי – והכול בתוך כמוסת זמן קטנה ומרוכזת!

 

מוזמנים להצטרף לסיור המצולם עם אלי אילן:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אולי יעניין אתכם גם:

תגובה אחת לכמוסת זמן ירושלמית בת 3,000 שנה

  1. מזכרת בתיה says:

    מעניין…כ"כ הרבה דיבורים, ואף מילה על היבוסים.
    כאילו שלפני הגעת היהודים לא היתה ירושלים ולא היו בה חיים.

כתיבת תגובה

יש לכם מה להגיד ?

*