זמן מסה

גיליון מס' 5, מאי 2016

קוראות וקוראים יקרים,
אנחנו שמחים לפתוח את סדרת מסה השלישית והפעם הסדרה חגיגית במיוחד ותלווה את התערוכה החדשה שתיפתח במוזיאון בסוף החודש: "הצלמים – ירושלים בעיני צלמיה 1950-1900". בסדרה הקרובה נסייר בתערוכה, נכיר מקרוב את צלמי ירושלים הראשונים ונצא לראות כיצד השתנו פני העיר במהלך השנים, מה קרה לבתי הפוטו הירושלמיים המפורסמים והיכן נמצאים הצלמים שממשיכים עד היום לתעד את העיר, את נופיה ואת תושביה.


 

על התערוכה החדשה

צלמי האמריקן קולוני, נכבדים על נדנדות במהלך טקס פתיחתו של גן משחקים קהילתי ליד שער הפרחים, 1929, אוספי ארכיון המושבה האמריקאית, מלון אמריקן קולוני, ירושלים

צלמי האמריקן קולוני, נכבדים על נדנדות במהלך טקס פתיחתו של גן משחקים קהילתי ליד שער הפרחים, 1929, אוספי ארכיון המושבה האמריקאית, מלון אמריקן קולוני, ירושלים

התערוכה תתמקד בצלמים מרכזיים שחיו ופעלו בירושלים במחצית הראשונה של המאה העשרים ותעניק מבט מקורי, מורכב ומרתק על העיר:

כיצד ראו הצלמים את העיר וכיצד היא התבטאה ביצירתם?

רבים מהצלמים ליוו ותיעדו בצילומיהם את תושבי ירושלים בקהילות השונות, אחדים נשלחו מטעם מוסדות וקרנות לצלם את האירועים ההיסטוריים השונים שהתרחשו בעיר, ואחרים היו אמנים שביקשו להנציח את ייחודה של ירושלים.

התערוכה מבקשת לשפוך אור על שהתרחש בתחום הצילום בירושלים בתקופה שבה הצילום ברחבי העולם חווה שינויים רבים.

דרך הצילומים אנו מבקשים לקחת את הצופה למסע במבטיהם של הצלמים השונים על ירושלים החושפים לא רק פרק שלא סופר בתולדות הצילום המקומי כי אם גם פרק מתולדותיה של ירושלים.

הפתיחה: 26 במאי 2016​

שטח הפקר

מי שמגיע היום לשכונת מוסררה הפסטורלית והיפה יתקשה לדמיין את עברה. מוסררה הוקמה על ידי ערבים בני המעמד הגבוה מהעיר העתיקה בסוף המאה ה-19 כחלק מתהליך היציאה מהחומות. במחצית הראשונה של המאה ה-20, עד קום מדינת ישראל, מוסררה הייתה שכונת וילות יוקרתית בה התגוררו בין היתר פוליטיקאים, רופאים והיסטוריונים.

סמטת "הם לא נחמדים" במוסררה

סמטת "הם לא נחמדים" במוסררה

לאחר מלחמת העצמאות השכונה שינתה את פניה ללא היכר. בתום המלחמה השכונה נותרה בצד הישראלי, לצד הגבול עם ירדן ובפתחו של שטח ההפקר הממוקש בין בתי השכונה לירדן. אל השכונה הגיעו עולים חדשים, מרביתם יהודים יוצאי מרוקו, משפחות מרובות ילדים שנאלצו להתגורר מספר משפחות בבית אחד. החיים על קו הגבול ובצמוד לשטח ההפקר גרמו להתפתחות מצוקה כלכלית וחברתית קשה בשכונה. במהלך השנים תושבי השכונה ידעו עוני, אבטלה, תחושת קיפוח ומצוקה עמוקה וילדי השכונה גדלו אל תוך מציאות מורכבת. בשנת 1971, על רקע תחושות האפליה של יוצאי ארצות האסלאם, הקימו תושבי השכונה הצעירים את תנועת המחאה הידועה בשם "הפנתרים השחורים" שלימים הפכה לתנועה פוליטית. Black Panters
רבות נכתב וסופר על שכונת מוסררה: החיים בצמוד לשטח ההפקר, השפעת המצוקה, האלימות והמחאה על חיי היום יום בשכונה וגיבורי התרבות שגדלו בין סמטאות השכונה הציוריות. בהשראת התערוכה החדשה במוזיאון, אנחנו מבקשים לבדוק כיצד השתלב הצילום במחאה החברתית – האם המצלמה היא כלי לביטוי חברתי? האם בכוחה של המצלמה לתקן עיוותים חברתיים? וכיצד אומנות הצילום הדוקומנטרי-חברתי משפיעה על המחאה – האם מדובר במחאה או בתיעוד בלבד?
אבשלום לוי נולד וגדל במוסררה בימי הפנתרים השחורים. בילדותו היה עד למצוקה ולקשיים של דיירי השכונה וחווה על בשרו את החיים בצמוד לשטח ההפקר. לוי למד במחלקה לצילום במכללת הדסה ועוסק בצילום אופנה ובצילום דוקומנטרי. לצד צילומי אופנה נוצצים לוי מרבה לצלם ב"חצר האחורית" – הוא עוסק בצילום ותיעוד של נרקומנים ויצאניות, חדרי מדרגות מתפוררים, ניצולי שואה ודמויות משולי החברה הישראלית.
בסיור יוצא דופן נחזור יחד לשכונת ילדותו, לימים של מצוקה, של גבול, של אלימות ושל מחאה. נסייר ברחובות השכונה שלו, בין בתים ערביים מרשימים הבנויים מאבן ירושלמית בסגנון עות'מאני וסורגים מעוטרים לבין הבלוקים הגדולים שהפכו לשכונת עוני מדכאת, נכיר דרכו את גיבורי המחאה "הפנתרים" ונראה את תצלומי השכונה והגיבורים שלו דרך עין העדשה שלו. לפרטים נוספים על הסיור>>

להזמנת כרטיסים

מפעל הצילום של המושבה האמריקאית

חנות הצילום של האמריקן קולוני בשער יפו, ראשית המאה העשרים, אוסף מטסון, ספריית הקונגרס, וושינגטון

חנות הצילום של האמריקן קולוני בשער יפו, ראשית המאה העשרים, אוסף מטסון, ספריית הקונגרס, וושינגטון

זמן קצר לאחר הופעת המצלמה, הופיעה המלצמה הראשונה גם בארץ ישראל וכמובן – בירושלים. המורכבות והייחודיות של העיר הפכו אותה לאטרקטיבית ביותר עבור צלמים ועד מהרה הפכה ירושלים לאחת הערים המצולמות ביותר בעולם. צלמים הגיעו לירושלים לצלם את המקומות הקדושים, האתרים ההיסטוריים, את תושבי העיר המגוונים ואת נופיה היפים. הצלמים שהגיעו ברובם מאירופה ומארצות הברית ראו בירושלים עיר אקזוטית, זרה ומרתקת ואכן לאורך שנים רבות הצילום בירושלים נודע כצילום אוריינטליסטי ותיירותי שמתרפק על המקומות הקדושים ועל ארץ התנ"ך.
בשנת 1881 הגיעו לירושלים אנה והוריישו ספאפורד, זוג אמריקאים ילידי שיקאגו, נוצרים אדוקים והקימו בירושלים העות'מאנית מושבה אמריקאית של נוצרים פרוטסטנטים שדגלו בערכי שיתופיות ועסקו בצדקה למען תושבי העיר. בתחילת הוקמה המושבה בתוך חומות העיר העתיקה ולאחר הצטרפותה של קבוצה נוספת משוודיה הצליחו חברי המושבה לצאת מחוץ לחומות העיר ורכשו את המבנה של משפחת חוסייני המוכר היום כמלון אמריקן קולוני הנמצא במזרח העיר.
בשנת 1898 לקראת ביקורו של קיסר גרמניה וילהלם ה-2, התכוונו אנשי המושבה האמריקאית לתעד את הביקור ובכך למעשה החלה פעילותה של מה שיקרא "המחלקה לצילום" של המושבה האמריקאית. מאז פעלה המחלקה עד לאמצע המאה ה-20 וצלמיה תיעדו אירועים היסטוריים כמו ביקורו של וילהלם השני וכניסתו של הגנרל אלנבי לירושלים לאחר כיבוש העיר תוך שימוש בחומרים ובציוד מתקדם שהביאו איתם מארצות הברית ולא היו מוכרים בירושלים באותה התקופה. הם צילמו את המקומות הקדושים, את נופי הארץ, את האוכלוסייה היושבת בה, את המחקר הארכיאולוגי, את החקלאות, המסחר וחיי הפנאי והיום-יום ועוד. בקרבת מצודת העיר ושער יפו הם החזיקו בחנות צילום ומכרו מתוצרתם.
בעקבות זאת הוקמה מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית ובמהלך חצי המאה הבאה המשיכו צלמי המושבה לצלם את ירושלים ואת ארץ ישראל. צילומיהם נמצאים היום ברשות ספריית הקונגרס ומהווים מקור ייחודי וחשוב לתיעוד ירושלים לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20, על התהפוכות הרבות שעבר למחלקה לצילום של המושבה האמריקאית תרומה גדולה מאוד לתיעוד העיר בסוף המאה ה-19. במשך כ-50 שנה צילמו חברי המושבה למעלה מ-20,000 תצלומים המתעדים את ירושלים, את ארץ ישראל ואת המזרח התיכון. תמונות אלו הן מקור יוצא דופן להכרות עם מראה העיר, עם אנשיה, עם חיי היום יום בה ומלמדים רבות על צילום ועל סגנון הצילום הנפוץ באותה התקופה.
רוצים לשמוע עוד על ראשית הצילום בישראל ועל התפתחות המחלקה לצילום של המושבה האמריקאית? הצטרפו אלינו להרצאות של גיא רז, צלם והיסטוריון של הצילום בארץ ישראל, ממניחי היסודות למחקר הצילום בארץ, אוצר תערוכות היסטוריות ועורך הספר צלמי הארץ – מראשית ימי הצילום ועד היום. לפרטים נוספים על ההרצאה >>

להזמנת כרטיסים

סדנת הצילום הארמנית בעיר העתיקה

צילום גאראבד קריקוריאן, נער או נערה בלבוש אוריינטלי, ראשית המאה העשרים, אוסף בוקי בועז לצילום ישראלי, מבשרת ציון

צילום גאראבד קריקוריאן, נער או נערה בלבוש אוריינטלי, ראשית המאה העשרים, אוסף בוקי בועז לצילום ישראלי, מבשרת ציון

בין צלמי ירושלים הראשונים בלטו לא מעט צלמים ארמנים שפעלו בעיר כבר מהמאה ה-19. תחום הצילום היה נפוץ בקהילה הארמנית בשנים אלה לא מעט בזכות פועלו של אדם אחד – כומר הקהילה גאראבדיאן שהקים סטודיו לצילום בחצר מנזר סנט ג'יימס בשנת 1860.
סדנת הצילום של הכומר גאראבדיאן השפיעה על בני הקהילה שהפכו במהירות לחלק חשוב מתעשיית הצילום והתיעוד של העיר. כצלם של הפטריארכיה הארמנית הכומר ביקש לצלם את המקומות הקדושים בארץ ולהפיץ את הצילומים במטרה לעודד את הצליינות הארמנית לארץ ישראל ואכן בראשית דרכה של הסדנה הדרך צילמו בה בעיקר תמונות של המקומות הקדושים שנועדו לשמש גם כמזכרת עבור הצליינים שהגיעו לעיר. בהמשך צלמי הסדנה ייסדו בתי סטודיו מקצועיים, צילמו אירועים, משפחות וגם נופים ואנשים.
בין תלמידיו של גאראבדיאן היה אליה קהואג'יאן. בן למשפחה ארמנית שנולד בעיר אורפה, בדרום מזרח טורקיה, התייתם מהוריו במלחמת העולם הראשונה, הצליח להינצל מהטבח בטורקיה והגיע לירושלים בשנת 1924. קהואג'יאן למד צילום בסדנת הצילום ועבד אצל הצלם הארמני המפורסם קריקוריאן. בתקופת המנדט עסק כצלם אוויר בחיל האוויר הבריטי, בסוף שנות ה-20 החל לעבוד בחנות הפוטו של האחים חנניה בסמוך לשער יפו ולבסוף גם רכש את המקום. לאחר מלחמת העצמאות וחלוקת העיר העתיק את חנות הסטודיו שלו, "פוטו אליה" אל הרובע הנוצרי, לא רחוק מכנסיית הקבר, שם הוא פועל עד היום ובנו ונכדו ממשיכים במפעלו הצילומי. קהואג'יאן צילם את חיי היום יום בירושלים ומחוצה לה, וכן את משפחות העיר העתיקה ונופי העיר.
בסיור בעקבות צלמי ירושלים הראשונים והתמונות ההיסטוריות של ירושלים העתיקה נסייר בעקבות צלמים, צילומים ואתרים שדרכם נוכל לספר משהו מימי הצילום הראשוניים בעיר העתיקה. נבקר בפוטו אליה ונשמע את סיפורו של אליה קהואג'יאן.
לפרטים נוספים על הסיור>>​

לרכישת כרטיסים

ומה בגיליון הבא?

מפגש עם צלם עיתונות שיספר על עבודתו בסוכנות ידיעות זרה ותיעוד הסכסוך הישראלי-פלסטיני מהשטח, הצצה אל תוך העולם החסידי ואל הצילומים המתעדים רגעים נסתרים בקהילה החרדית, שיח גלריה וסיור בעקבות הצלמים הראשונים במערב העיר. הצטרפו אלינו!

 

לפירוט מפגשי הסידרה