פנים רבות לה, סיור בעקבות חסידות קרלין

זמן מסה

גיליון מספר 9, ספטמבר 2016
פנים רבות לה – סיורים בעקבות הקהילות הירושלמיות

קוראות וקוראים יקרים,

פנים רבות לה, סיור בעקבות חסידות קרליןבמשך אלפיים שנה היו נשואות עיני היהודים לירושלים ולאורך שנות גלות ארוכות המשיכו יהודי התפוצות לעלות לעיר, לבקר בה וגם למות בה. לרוב הייתה בירושלים קהילה קטנה אליה הצטרפו העולים לרגל ואלה שבאו להשתקע בה. לאורך ימי הביניים הייתה הקהילה היהודית הקטנה בירושלים מורכבת מרוב של יהודים דוברי ערבית, ומן המאה ה-16 הקהילה היהודית הגדולה והשלטת בעיר הייתה הקהילה הספרדית דוברת הלאדינו.

בעת החדשה, עם חדירת המעצמות לאיזור, החלה עלייה גדולה של יהודים מארצות אירופה ואשכנז לצד יהודים מצפון אפריקה ומאסיה. רבים מהם השתקעו בירושלים והפכו את הקהילה היהודית למגוונת מאוד. כאן החלו העולים לייסד קהילות עצמאיות על פי ארצות המוצא שלהם ולאט לאט באו אל ירושלים יהודים מכל התפוצות.

בסיור זה בסדרת מסה "פנים רבות לה" נתחקה אחר הזרמים, העדות, והקהילות היהודיות  בעיר. נצא למפגש בעקבות קהילה מסקרנת במיוחד – קהילת חסידי קרלין.

 

מחכים לראותכם,

מוזיאון מגדל דוד


 

"בכל דרכיך דעהו"

חסידי קרלין - סטולין

שיטלבך "זכרון מוישה"

שיטלבך "זכרון מוישה"

תפילה, ניגונים, ענווה ואמת הם מאבני היסוד של חסידות קרלין. חסידות קרלין היא מהחצרות הוותיקות בארץ ישראל ומהוותיקות בתולדות החסידות כולה. ראשיתה של החצר החסידית המיוחדת הזו חוזרת אל ימי המגיד ממזריטש תלמידו של הבעש"ט. היה זה רבי אהרון הגדול מקרלין שביקש להיות תלמידו של "המגיד". רבי אהרון נפטר בשנת 1772 כשהוא בן 36 שנה בלבד, אך בשנים הללו הצליח לחולל מהפכות בעולמה של יהדות ליטא. הוא נשלח על ידי רבו המגיד ממזריטש לליטא, אזור שהיה ריק מחסידים ובו נמצא ליבו של עולם המתנגדים לחסידות, שם הוא פעל בעיירה קרלין הסמוכה לפינסק ומהר מאוד התגודדו סביבו חסידים שנהרו אחר דמותו ואחר הרעיונות החסידיים שהביא עמו.

רבי אהרון הגדול מקרלין היה מייסדה של שושלת ארוכה של אדמו"רים שתרמו לייחודה של החסידות והיו אלה דרכיו שהניחו את היסודות לחסידות קרלין: שמחה, יראה, וענווה ולצדם התעוררות, התלהבות וניגון. כבר בימי רבי אהרון היו ידועים חסידי קרלין בתפילתם הנאמרת בכוח ובעוצמה. אחד הניגונים האהובים והיפים שכתב והלחין לשבת, הוא הפיוט המרגש "יה אכסוף". פיוט זה שמילותיו נכתבו על ידי רבי אהרון פרץ את גבולות החסידות והפך ליצירה קאנונית ולאחת היצירות החסידיות שנכנסו אל זמירות השבת. כך לצד הניגון והתפילה הנאמרת בהתלהבות ובעוז, הייתה גם השמחה לאחד מיסודות החצר של קרלין.

מהר מאוד הקימו חסידי קרלין בתי כנסת עצמאיים, ראשית דרכה העצמאית של החסידות אינה סוגה בשושנים – מאבקים, רדיפות, חרמות והלשנות היו מנת חלקם של ראשוני הזרם החדש שצץ במאה ה-18 וראשוני האדמו"רים של קרלין-סטולין נאלצו להתמודד עם מאבקים קשים, הלשנות והסגרות לשלטונות הרוסים שהובילו אפילו לכליאתו של האדמו"ר השלישי רבי אשר מסטולין.

מראשיתה של החצר, עודדו תמיד האדמו"רים את חסידיהם לעלות לארץ ישראל ואף ניסו לעזור להם בגיוס תרומות. בנו של רבי אהרון הגדול מקרלין רבי יעקב, עלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה. ראשוני החסידים התיישבו בעיר והתפללו בבית הכנסת השוכן על גדות הכנרת שהיה בית התפילה של רבי מנחם מנדל מויטבסק. רק בשנים מאוחרות יותר החלו החסידים לעלות לירושלים ולהשתקע בה.

בשנות ה-30 של המאה ה-19 החלו חסידי קרלין להתיישב בירושלים. הם ייסדו "כולל" נפרד, בנו בית כנסת וסביבו התגוררו. בית הכנסת נהרס בימי מלחמת העצמאות ורחוב קרלין מאז נעלם אף הוא.

בעוד בטבריה, בירושלים ובארצות הברית הקהילות של חסידי קרלין רק החלו להתגבש, הרי שבאירופה במאה ה-19 החצר גדלה וצמחה. בימי רבי אהרון השני הגיעה החצר לשיאה הן מבחינה רוחנית והן מספרית אך כמו שאר קהילות ישראל באירופה סבלו גם חסידי קרלין מרדיפות הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה ומרבית חסידי קרלין הושמדו בשואה באכזריות רבה. לאחר תום המלחמה הצליחו החסידים ששרדו את השואה וצאצאיהם בירושלים, בטבריה, בצפת, בתל-אביב ובארצות הברית לשמר את המסורת ולשקם את הקהילות בארץ ובארצות הברית.

בשנות ה-50 וה-80 של המאה ה-20 התפצלה הקהילה ונוצרו חצרות נוספות –פינסק-קרלין וקהל חסידי ירושלים. למרות הפיצולים נשמרה גחלת הקהילה ונשמרו היסודות הרוחניים עליהם הוקמה החצר בקרב כל החצרות הללו.

פנים רבות לה, סיור בעקבות חסידות קרלין

שכונת גאולה

 

אתם מוזמנים להצטרף אלינו לסיור מיוחד בו נכיר את סיפורה של החצר של קרלין-סטולין, נשמע על ייחודם של החסידים ונאזין לניגונים שהיו לחלק בלתי נפרד מיסודות החצר, נספר על עליות החסידים לארץ ישראל ועל התיישבותם בירושלים ונכיר נציגים מהקהילה.
הסיור והמפגש יתקיים ביום חמישי ה-15 בספטמבר בשעה 17:00 >>

להזמנת כרטיסים

רוצים לקרוא על המפגשים הבאים בעקבות קהילות ומשפחות בירושלים? בקרו בעמוד הסדרה באתר>>