מעורב ירושלמי

מעורב ירושלמי

מוזיאון מגדל דוד |24/05/2022|162
שיתוף פוסט

זה סיפור מופלא על מנה פשוטה, שמזוהה עם רחוב אגריפס הסמוך לשוק מחנה יהודה. מנה שמזוהה עם ירושלים אך הגיעה רחוק - לא רק לתל אביב, חיפה ובאר שבע, את המנה הזו אפשר למצוא בלונדון, ניו יורק ואפילו בקנדה הרחוקה.

זמן רב שאנחנו מנסים למצוא את המקור של המנה - חיפשנו בספרות ובעיתונים ישנים, נברנו בארכיון העיתונות ההיסטורי אך כמעט ולא מצאנו דבר עד שהלכנו לחפש את זקני השוק שיספרו לנו איך נולד המעורב הירושלמי. זה לקח חודשים רבים ובסוף מצאנו קצה חוט שהוביל אותנו למי שהיה מעורב בהכנת המעורב.

מעורב ירושלמי1

שנות ה-50 וה-60 לא היו שנים זוהרות בשכונות הנחלאות שסבלו ממחסור ומעוני ושיקפו במידה רבה את המחסור שהיה בארץ כולה. שוק מחנה יהודה היה צנוע, ללא קירוי וללא מרצפות וסבל מבעיות תברואה ולכלוך. ברחוב השקמה פעל שוק סיטונאי ואט אט החלו לקום מעט מסעדות פועלים שהציעו אוכל פשוט: אורז, פסוליה, קציצות וחומוס. רחמו, עזורה, מנגן וכמה מקומות נוספים שנעלמו עם השנים מכרו קציצות ושיפודים על גחלים.

בקומות העליונות של רחוב אגריפס התגוררו תושבים ובקומת הרחוב פעלו חנויות מסוגים שונים. הצעירים של אותם ימים מספרים על שכונות שבהן כולם הכירו אחד את השני, דלתות פתוחות וחיי קהילה משותפים.

באותם ימים, בחנות קטנה בקצה הרחובות ניסים בכר ואגריפס (ממש צמוד למסעדת סימה) נפגשו שני חברים, פירו ואמיגה, אחד הביא מנגל קטן עם גחלים והשני הביא קצת בשר מאחד הקצבים בשוק. בעודם יושבים לאכול קבב על שיפודים מעשה ידיהם, סקרנים ועוברי אורח התקבצו סביבם, התעניינו וטעמו, עד שכמעט ולא נותר בידם כלום.

בלי ארוחת צהריים אבל עם רעיון חדש לפרנסה הם פנו לדוד שפורר, ניצול שואה שבבעלותו היה מפעל לבשר בגבעת שאול. הימים הם ימי הצנע בארץ ישראלים ושני היזמים שאלו במפעל הבשר מה הם חלקי הבשר והעוף שאין להם ביקוש, וקנו בזיל הזול חלקי פנים שונים שלא היה להם כל דורש. הם ערבבו קצת חזה עוף, קצת סטייק, לפעמים חלקי כבד פרה, לפעמים כבדי עוף, קצת טחול, מח של כבש, חוט שדרה, שקדי פרה, ביצי הודו, כליות ואפילו לבבות של עוף ופרה.

מה שהגיע באותו היום היה עולה על הפלטה החמה, בחנות קטנה ששכרו בתשלומים ברחוב אגריפס. למעורב הוסיפו בצל, מעט מלח ומעט פלפל ואת כל אלה דחסו לפיתות טובות שהיו קונים מ"עבאדי". אל הפיתה הוסיפו מעט עמבה למי שרצה וזהו. לא היו לא טחינה, לא חומוס ולא תבלינים, רק טעם הבשר. מי שרצה קיבל חמוצים ומעט צנון ולשתות - קוקה קולה.

מעורב ירושלמי3

שמה של המנה החדשה התחיל להתפשט בשנת 1968 והמקום הקטן היה מלא מפה לפה - הגיעו אליו בני השכונות, תושבי ירושלים, חיילים בהמוניהם. התורים התארכו והפלטה הרותחת הפיקה כמעט אלף פיתות מידי יום. ההצלחה הייתה מסחררת והמנות היו נדיבות במיוחד, בכל פיתה היה 250-300 גרם בשר. פיתה אחת עלתה בסך הכול לירה וחצי ומספרים שהייתה שווה כל גרוש.

מהמקום הקטן שעשה בלגן בקצה רחוב אגריפס, הם עלו לחנות גדולה יותר במעלה הרחוב ושם המשיכו למלא מידי יום פיתות ריחניות במעורב הירושלמי שהגיע מהפלטה. הפעם כבר הייתה לסטיקייה שם: 'מכ"ם'. ולמה מכ"ם? בדצמבר 1969 נערך מבצע צבאי המוכר בשם "מבצע תרנגול 53" - השתלטות על תחנת המכ"ם הרוסית במפרץ סואץ. המקום הקטן ברחוב אגריפס אימץ גם את שם המבצע הצבאי וגם את החיילים. חיילים של אותה תקופה זוכרים איך היו מגיעים לסטיקייה שבאגריפס והיו מתקבלים כגיבורים – כל מי שהגיע לסטיקיית מכ"ם במדים, מיד קיבל מנת מעורב ירושלמי בפיתה בחינם. לא רק חיילים קיבלו מנות חינם, גם עניים רבים הגיעו לסטיקייה המפורסמת וקיבלו מנה נדיבה ומשביעה ללא תשלום.

הנדיבות הייתה גדולה, הבשר הגיע למקום בכמויות, תורים השתרכו ברחוב והחברים החלו קצת להתעייף. בינתיים קמו סטיקיות נוספות שהחלו מוכרים את המנה המיוחדת הזו, בפיתה בצלחת, בהרכבים מעט שונים עם הרבה תבלינים עם תערובות סודיות ולכולם הייתה הצלחה. זוכרים את 'סמי', מכירים את 'סימה', וכמובן איך לא, סטיקיית חצות המהוללת שעדיין מזוהה כל כך עם המעורב הירושלמי וגם לה כמובן זכויות רבות בפיתוח המנה ובהפיכתה לנכס צאן ברזל לעצמם, לרחוב אגריפס ולירושלים כולה.

מעורב ירושלמי5

סטיקיית מכ"ם נסגרה בשנת 1975 והותירה מורשת של מנה מפוארת, סיפורים וזיכרונות רבים מירושלים של פעם. עד לפני כשנה עוד אפשר היה לראות מעל החנות במעלה רחוב אגריפס חלקי ברזל של מצנח שניתן לסטיקייה במתנה על ידי חיילי צנחנים שאכלו במקום (ראו תמונה)

חצות
והמתכון המקורי:

מערבבים על הפלאנצ'ה בצל, ומעט כבדי עוף, טחול של עוף, קצת חזה עוף, קצת סטייק, ביצי הודו, קצת חוט שדרה, שקדי פרה, לבבות של עוף, וכליות (אם תמצאו). למי שיש לו יותר אומץ כדאי להוסיף ביצי הודו וקצת מוח של פרה. מוסיפים מעט מלח ופלפל, מערבבים עם מלפפון חמוץ ומכניסים לפיתה.

בתיאבון!

 

פוסטים נוספים שיעניינו אותך