IMG_46121

האחות ששירתה נתנה מזור לפצועים

נכתב ע"י: נטע ירון
|
22/03/2020
48

גם אתם יצאתם למרפסת ביום חמישי האחרון ומחאתם כפיים לצוותים הרפואיים והרגשתם קצת יותר טוב?

לפני קצת יותר מ-50 שנה, בזמן מלחמת ששת הימים, רוחמה רונן הייתה נערה בת 18 שלמדה סיעוד בבית הספר לאחיות של ביקור חולים וגרה בפנימייה של בית הספר, קרוב לעיר העתיקה. אבל אפילו תכנית הלימודים העמוסה של בית הספר לאחיות לא הכינה אותה למלחמה ולמספר הרב של הפצועים שהחלו לזרום אל בית החולים שהפך בין לילה מבית חולים רגיל לבית חולים בחזית שדה הקרב.

מהר מאוד משמרותיהן של האחיות הוארכו על מנת לעמוד בעומס הטיפול בפצועים. האחיות עבדו 12 שעות ברציפות ומכיוון שבבית החולים לא היה מקלט, הן ישנו בחדריהן, מתחת למיטות – בתקווה שהמיטות יספקו להן הגנה כלשהי במקרה שהפצצות והפגזים הירדנים שהתפוצצו סביב יפגעו גם בבית החולים. בהמשך נמצא עבור האחיות מקום לינה בטוח יותר, בתוך בית החולים, אבל דווקא הוא נפגע מפצצה.

דיי דומה לשבועות האחרונים, בהם מהדורות החדשות נפתחות ונסגרות במלחמה על בריאות הציבור וכולם רוצים להתעדכן בחדשות הקורונה, גם אז, ברחובות ירושלים כולם האזינו לחדשות על המלחמה שנשמעו מתוך טרנזיסטורים. כאשר נשמעו מהטרנזיסטורים הקולות שבישרו על "כיבוש הר הבית" ועל "שחרור הכותל", בבית החולים ביקור חולים השתררה דממה, אך לאחר כמה רגעים כולם פרצו בבכי של אושר והקלה ויצאו לרחובות יחד עם כל תושבי העיר.

IMG_4631

 

רוחמה מספרת שמאז ומעולם אהבה לשיר וכדי להקל על הפצועים בבית החולים הייתה שרה להם. כמה ימים אחרי שהמלחמה נגמרה, נעמי שמר הוסיפה בית חדש לשיר שלה "ירושלים של זהב". הבית האחרון התפרסם גם בעיתון:

חזרנו אל בורות המים

לשוק ולכיכר

שופר קורא בהר הבית

בעיר העתיקה.

ובמערות אשר בסלע

אלפי שמשות זורחות

נשוב נרד אל ים המלח

בדרך יריחו.

באותו יום שבו התפרסם בעיתונים הבית האחרון של שיר ירושלים של זהב, רוחמה הגיעה לבית החולים למשמרת עמוסה במיוחד – המלחמה נגמרה אבל הפצועים היו רבים. לאחר המשמרת שלה, לקחה את העיתון  והלכה לאולם הגדול בבית החולים שבו היו עשרות מיטות צמודות זו לזו. במיטות שכבו הפצועים שהגיעו מהחזית. רוחמה עמדה במרכז האולם והחלה לשיר את השיר של נעמי שמר עד שהגיעה לבית החדש. בזה אחר זה פצועים ואנשי צוות מכל בית החולים הגיעו לשמוע אותה שרה את השיר המרגש והתעודדו משירתה היפה. את הרגע המיוחד הזה היא מתארת כרגע של התעלות, התרגשות, בכי ושמחה מעורבים זה בזה.

אתם מוזמנים לצפות ברוחמה מספרת את הסיפור שלה. מקווים שגם אתם תתעודדו מהשיר היפה.

סיפורה של רוחמה רונן צולם במסגרת 50 שנים, 50 פנים, פרויקט מיוחד שהופק בשנת 1917, לרגל 50 שנה לאיחוד ירושלים ובמטרה להראות את הפנים הרבות של ירושלים. חיפשנו את הפנים שמאחורי ולפני האירועים הקטנים והגדולים, את הסיפורים האישיים של הנשים והאנשים שהימים ההיסטוריים ההם נגעו בהם והשפיעו על חייהם. צילמנו סיפורים אמיתיים, מקוריים ושונים זה מזה. סיפורי גבורה לצד סיפורים יום-יומיים, כאלה שקרו בירושלים וכאלה שקרו במרחק אלפי מייל ממנה, אבל כולם נוגעים ברגעים הגורליים והמכריעים ששינו את פני העיר ופני הארץ ואת פניה של החברה הישראלית לעד.

לשנה הבאה בירושלים!

 

 

 

אולי יעניין אתכם גם:

כתיבת תגובה

יש לכם מה להגיד ?

*