ציור על גבי זכוכית ובו הקיסר יוסטיניאנוס ומימינו הארכיבישוף מקסימיאנוס. לצדם נראים אנשי חצר. תצוגת הקבע (מוזיאון מגדל דוד, ירושלים)

התקופה הביזנטית

324 לספירה

על השינוי שחל במעמדה של העיר ירושלים עם הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית (המאה ה-4 לספירה), והמוניטין הדתי- נוצרי של העיר שמשך אליו צליינים מקרוב ומרחוק. בתצוגה משולב דגם של כנסיית הקבר, ייחודי מסוגו בעולם, המציג מראה מלא ומפורט של הכנסייה במאה ה-4 לספירה.

מודל כנסיית הקבר, מאה ה-4 לספירה. תצוגת הקבע (מוזיאון מגדל דוד, ירושלים)

כנסיית הקבר

לפי המסורת הנוצרית, בעת ביקורה של הקיסרית הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטין, בירושלים (שנת 326 לספירה), היא איתרה את מקום צליבתו וקבורתו של ישו בתחומו של מקדש אפרודיטה. קונסטנטינוס ציווה להרוס את המקדש ולהקים תחתיו את כנסיית הקבר הקדוש. כנסיית הקבר הייתה לטבורה של ירושלים הנוצרית.

כנסיית הקבר, מאה ה-4 לספירה
מודל, קנה מידה 1:133 (פרט)

ציור זכוכית של עולי רגל לאורך הקארדו, הרחוב המרכזי של העיר. תצוגת הקבע (מוזיאון מגדל דוד, ירושלים)

ירושלים אבן שואבת לצליינים

אתרים רבים בירושלים נקשרו לאירועים מימיו האחרונים של ישו. אלה היו מוקד עלייה לרגל לצליינים הנוצרים מכל רחבי העולם. מאז המאה השישית התנהלו תהלוכות דתיות לאורך הרחוב הראשי של העיר, שחיבר את כנסיית הקבר הקדוש לכנסיית-הניאה, הגדולה בכנסיות ירושלים, ולהר-ציון.

עולי רגל לאורך הקארדו, הרחוב המרכזי של העיר
ציור זכוכית רב שכבתי 

דגם ירושלים הביזאנטית, תצוגת הקבע (מוזיאון מגדל דוד, ירושלים)

דגם ירושלים הביזאנטית

שחזור פני העיר על פי נתונים ארכיאולוגיים ומקורות היסטוריים של ירושלים בתקופה הביזאנטית, לראשונה באמצעות דגם תלת ממדי. בדגם מפורטים  הקארדו, מגדל דוד (מקום משכנם של נזירים באותם הימים), והכנסיות הניאה, ציון הקדושה, מריה והשילוח. זהו אחד מבין דגמי תצוגת הקבע המציגים את פני העיר בתקופות היסטוריות שונות.

דגם אלומיניום, קנה מידה 1:1500