תבליט ובו דמותם של מלכיצדק ואברהם, תצוגת הקבע (מוזיאון מגדל דוד, ירושלים)

התקופה הכנענית

3200 לפנה"ס

אודות שחר ימיה של ירושלים: מהעדויות הראשונות לקיום עיר בירושלים כבר באלף השני לפנה"ס, עת שלטו באזור הפרעונים ומלכי ישראל היו בני חסותם, ועד לנסיגת מצרים מארץ-ישראל באמצע המאה ה-12 לפנה"ס.

“Execration Texts” from Egypt, 19th century BCE

מארה על ירושלים

בצלמיות בנות 4,000 שנתגלו במצרים, מופיע השם "ירושלמם" לצד שמות ערים כנעניות נוספות. על הצלמיות היה נהוג לכתוב את שמו של האויב בליווי קללה (מארה) ולנתץ אותן במהלך פולחן מאגי, מתוך אמונה שבכך ימוגר כוחו של האויב.

 

"כתבי מארות" ממצרים, המאה ה-19 לפנה"ס 
העתק, באדיבות המוזיאונים המלכותיים לאומנות והיסטוריה, בריסל

העתק לוח חומר מתל אל- עמארנה, מצרים, המאה ה-14 לפנה''ס, תצוגת הקבע (מוזיאון מגדל דוד, ירושלים)

איגרת מירושלים

בארכיון המלכות המצרי שבתל אל-עמרנה, נתגלו כ-350 איגרות ששיגר מושל "ארשלם" (ירושלים) אל המלכים הפרעונים. שמה של ירושלים מצוין ארבע פעמים באיגרת שבה מתבקש פרעה לשלוח צבא אל העיר המצויה בסכנה.

לוח חומר מתל אל-עמארנה, מצרים, המאה ה-14 לפנה"ס
העתק, באדיבות מוזיאון קדמת-אסיה, ברלין