ציור של אזור ארמון הורדוס (חצר המצודה) לאחר חורבן הבית, אשר שימש את חיל המשמר של הלגיון הרומי העשירי. תצוגת הקבע (מוזיאון מגדל דוד, ירושלים)

התקופה הרומית

63 לפנה"ס

ירושלים, 'איליה קאפיטולינה', עיר רומית טיפוסית שברחובותיה מקדשי אלילים ופסלי קיסרים. בתצוגה מובא בין השאר סיפור המרד בהנהגתו של בר-כוכבא (שנת 132 לספירה) והאיסור החמור שחל על ישיבת היהודים בירושלים.

העתק מטבע כסף ועליו חזית בית המקדש והכתובת ''ירושלים'', תצוגת הקבע (מוזיאון מגדל דוד, ירושלים)

מרד בר כוכבא

הכמיהה לחידוש העצמאות היהודית נמשכה גם לאחר חורבן הבית השני (70 לספירה). מרד בר-כוכבא (135-132 לספירה) היה אחד הניסיונות הכושלים להשיב את הריבונות היהודית על ירושלים. ממקום מסתורם במערות יהודה טבעו המורדים את מטבעות המרד על גבי מטבעות רומיים קיימים, וחקקו בהם את חזית בית המקדש והכתובת 'ירושלים'.

מטבע כסף ועליו חזית בית המקדש והכתובת "ירושלים". סמל לשאיפותיהם של בר-כוכבא ואנשיו  (132-135 לספירה) 
העתק מוגדל, באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים

העתק הקיסר הרומי הדריאנוס (117–138 לספירה) - באדיבות מוזיאון ישראל, תצוגת הקבע (מוזיאון מגדל דוד, ירושלים)

איליה קפיטולינה – עיר אלילית

הדריאנוס, מהנאורים שבקיסרים הרומים (138-117), הפך את ירושלים למושבה רומית שנקראה איליה קאפיטולינה. על הר-הבית נבנה מקדש לאל יופיטר. עקבות החיים היהודיים בעיר נמחו כליל בתקופה זו.

הקיסר הרומי הדריאנוס (117–138 לספירה)
העתק, דמוי ברונזה, באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים

ציור הקארדו – רחובה הראשי של איליה קפיטולינה, תצוגת הקבע (מוזיאון מגדל דוד, ירושלים)

הקרדו של ירושלים הרומית

רחובה הראשי של איליה קאפיטולינה, הקארדו, היה שדרת עמודים רומית טיפוסית, שהוליכה מן הכניסה הצפונית לעיר ועד לפורום. בסמוך ניצב מקדש אפרודיטה.

הקארדו – רחובה הראשי של איליה קפיטולינה
ציור אקריליק