אגם האין: תערוכת יחיד של יהודית סספורטס

*הכניסה לתערוכה כלולה בכרטיס הכניסה למוזיאון*

מגדל דוד מוזיאון ירושלים גאה לארח תערוכת יחיד של יהודית סספורטס, מהאמניות הישראליות המוערכות והמוכרות בזירה הבינלאומית, במסגרת הביאנלה של ירושלים.

“אגם האין“, עבודת וידאו חדשה וייחודית שתוצג במוזיאון, עוסקת בזיכרונות קבורים ובתת-מודע קולקטיבי, ובאופן שבו מקומות פיזיים יכולים לשאת בתוכם מטען גיאוגרפי, פוליטי או רגשי, שנותר בהם זמן רב לאחר שהאירועים שיצרו אותם הסתיימו.

היצירה מורכבת מסדרה של מוקשים עשויים חימר, שבכל אחד מהם מוצפן קוד פנימי: קווים סיסמוגרפיים שצוירו ביד בהשראת הקלטות של יותר מ-138 עצים ביער השחור בגרמניה, סמוך לבקתתו של הפילוסוף מרטין היידגר, ולמקום המשוער שבו התקיים בשנת 1967 המפגש הטעון והבלתי פתור בינו לבין המשורר פאול צלאן.

העצים – עדים אילמים לאירוע שהיה ידוע למעטים בלבד – הופכים בידיה של סספורטס ל”ארכיון חי”. הצלילים שלהם נרשמו באמצעות מחטים ועפרונות על גבי ניירות רישום, שגולגלו ונחתמו בתוך קופסאות מתכת שחורות, וכל אחת מהן הונחה בתוך מוקש. אות עברית החרוטה בבסיסו של כל מוקש מתחברת לאותיות האחרות ויוצרת מילים, פסוקים ומשפטים טעוני משמעות.

המוקשים הובלו בסירת דיג והושלכו על ידי סספורטס אל אגם בנט בווילהלמסהאפן שבגרמניה – אגם ששימש כסיפור כיסוי והסוואה לבונקר תת־קרקעי מתקופת הרייך השלישי. עבודת הווידאו עוקבת אחר נפילתם למים. למרות צורתם, פסלי החימר אינם חומרי נפץ או מוקשים פעילים. האותיות העבריות המוטבעות על פניהם הופכות את המוקש מאובייקט של סכנה והרס, לשירה: כוח שיש בו אפשרות לריפוי ולתיקון. כשהם נחים על גבי הבונקר השקוע, הם יוצרים מיצב תת-ימי קבוע בשם “אגם האין”.

מיצב הווידאו והסאונד, שיוצג בבכורה בביאנלה של ירושלים השנה, ממשיך את עיסוקה המתמשך של סספורטס בהיסטוריות קבורות, בטראומה ובאפשרות של שינוי, ריפוי ותיקון.

אוצרת: הילי וורטמן מויאל

פתיחת התערוכה: 12/10/26